תומך, אבל לא תומך 208428
אני תומך גדול בהפרטה מלאה של כל שירות ציבורי שאפשר להפריט.
בכל זאת, כל עוד ביצועי הכלא הפרטי (כלומר, מדדי ההצלחה שלו) לא יוצמדו לערך שמפיק תועלת לנו, נזקו גדול מתועלתו.

בארצות הברית, בתי הכלא מקבלים את התשלום לפי ראש, והמוטיבציה הברורה שלהם היא להגדיל את מספר הראשים ולשמר מספר מרבי של כלואים בתוך מעגל הכליאה. שימוש בעקרון דומה כאן, יביא לתוצאות דומות: יותר כלואים, יותר החמרה בענישה ופחות שיקום.

אילו אפשר היה לקשור את התשלום לבית הכלא ללקוחותיו, לעומת זאת, אפשר היה ליצור משוואה אחרת. לדוגמה, אם היו קושרים את התשלום לרצידיביזם (כלומר, להישנות עבירות וחזרה לכלא) המצב היה הרבה יותר טוב.

מודל אפשרי כאן היה יכול להיות תשלום מסוים הניתן לבית הכלא עבור כל שנה שבה כלוא ששוחרר אינו חוזר ונכלא. כלומר, במצב אידיאלי הכלא הפרטי ירוויח יותר ויותר ככל שיצליח להפטר (לשקם) מלקוחותיו לפרק זמן ארוך יותר.

יש כמובן בעיות למודל הזה. שתי העיקריות שבהן הן העובדה שעד היום לא נמצאה שיטת שיקום שעובדת באמת. ייתכן והכסף יסייע במציאתה, אך קשה לבנות מודל רווחי שיבוסס רק על עקרון זה. לכן, התשלום יכול להיות תגמול נוסף, אך לא התגמול העיקרי. בעיה נוספת היא שבמקרים כאלו תהיה לבית הכלא הפרטי נטייה לנקז אליו את המקרים הקלים, כמו עברייני צווארון לבן שהסיכוי שיחזרו לבית הכלא קטן. זו בעיה אדמיניסטרטיבית במהותה, ואפשר למצוא לה פתרון טוב.
תומך, אבל לא תומך 208441
ועוד רעיון - בכל פעם שאסיר נקלט במערכת, חברות הכליאה מציעות הצעות מחיר לכליאתו - הזולה ביותר מנצחת, אך התשלום הוא לפי המודל שהצעת (כלומר על פי מספר השנים מחוץ למערכת אחרי השיחרור). כך יוכלו החברות לבנות מודלים של ההסתברות לשיקום אסיר ולבנות את הצעות המחיר שלהן בהתאם.

(אסירים שלא יוגשו עליהם הצעות - למפעל הנקניק כמובן...)
תומך, אבל לא תומך 208474
רעיון נאה, אבל לא בטוח שבציע, במיוחד כשהתשלום לפי מספר שנים אחרי שחרור אינו מתקבל מיידית.
תומך, אבל לא תומך 208483
מע"מ מאוד מנוסה בעבודה עם מקדמות. ביטח לאומי מומחה בחישוב 5-6 שנים אחורה. עוד חבר מרכז שיתאם את השניים יוכל להביא לתחכום הנדרש מבחינה פיננסית.
תומך, אבל לא תומך 208542
Surly you jest.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים