בתשובה ליעקב, 25/03/04 16:10
 |
|
 |
||
|
||||
 |
בהנחה שהסכסוך הישראלי-ערבי ייפתר, וקיומה ובטחונה של מדינת ישראל יובטח ע"י הקהילה הבינ"ל (לדוגמה, ברית נאט"ו), למה לנו להחזיק צבא?! לא עדיף לחסוך את תקציב הבטחון החונק? לא עדיף לחסוך לבני 18 תקופת עבדות של 3 שנים?! |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
למרות שיש לי מספיק מה לענות, אסתפק בכך שיש מצווה לקיים צבא ומכיוון שכך אני מקיים אותו בלי תירוצים ובלי קושיות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הא? איפה יש מצוה כזו?! להיפך, קיום צבא מצוין כדבר שלילי בספר שמואל א', פרק ח' "ויאמר זה יהיה משפט המלך...את בניכם יקח ושם לו במרכבתו... ולשום לו שרי אלפים ושרי חמישים... ולעשות כלי מלחמתו וכלי רכבו". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה חלק מהמצווה למנות מלך, ממצוות ואהבת לרעך כמוך, ממצוות יישוב ארץ ישראל ועוד. למה אתה חושב שמשפט המך הוא שלילי? האם אתה חושב שהמצב היום יותר טוב? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
משפט המלך הוא שלילי מכיון ששמואל מזהיר דרכו את עם ישראל מפני המלכת מלך. כל אדם סביר שיקרא את הפרק יבין שכל המסופר שם הוא שלילי בעיני הנביא. בכל מקרה, בתור אדם חילוני השאלה האם קיום צבא הוא מצווה או לאו, אינה רלבנטית מבחינתי. מה שרלבנטי היא התקוה (הנאיבית, אני מודה), שבני בן השנה לא ייאלץ להתגייס בעוד 17 שנים. אוסיף רק שהאידיאל התנ"כי הינו מיליציה חמושה אד הוק, כלומר ארגון דומה לצבא השוויצרי של היום, בו כל אזרח דואג לקיום נשק בביתו ולתקינותו, ורק בזמן חרום ישנו גיוס של העם ע"י המנהיג. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(בניין סביל, לא פעיל). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה אתה חושב שאם יהיה כאן צבא צרפתי וצבא גרמני וצבא רוסי הם ידאגו לבטחוננו? הרי העמים האלה הם פרו-פלסטינאים. איזה עם שפוי בדעתו ירצה לבטל את צבאו ולתת לעמים אחרים לשלוט בארצו? אתה פשוט כותב שטויות גמורות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הצבא האמריקאי דאג 50 שנה לבטחון גרמניה. אותו צבא דואג 60 שנה לבטחון יפן. לנו, בתור מדינה שחיה על חרבה מיום הקמתה, קשה להאמין שניתן לחיות ללא חיל מצב קבוע וגדול, אבל יש לא מעט מדינות אשר מסתמכות על הגנה בינלאומית לקיומן. אני חושב שהמצב האידיאלי למדינת ישראל הוא פירוז של כל איזור המזרח התיכון והסכמי הגנה בינלאומיים. זה יבטיח את קיומנו טוב יותר מאשר מירוץ החימוש הנוכחי. זה גם יפנה תקציבים מהבטחון לכלכלה |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הצבא האמריקאי דאג לביטחונן של יפן וגרמניה משום שאלו הובסו על ידיו במלחמה. זה יותר דומה למצב שבו המדינה הפלשתינאית תהיה מפורזת בהשגחתנו לאחר הבסתה... אתה גם יכול להיות רגוע באשר לתקציב הבטחון. אנחנו מקבלים מספיק כסף מארה''ב כדי שזה יהפוך להיות תקציב סביר ביחס לאירופה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. העובדה שצבא ארה"ב היה עשרות שנים בגרמניה וביפן, לא נבע מכך שגרמניה ויפן היו מעוניינות בכך. המצב נכפה עליהן ע"י ארה"ב בגלל תוקפנותן (של גרמניה ויפן). 2. גרמניה ויפן אינן מוקפות באויבים שרוצים להשמידן, וארה"ב איננה מצדדת בגורמים שמעוניינים בהשמדתן (של גרמניה ויפן). 3. אם יהיה "פירוז" של המזרח התיכון, מדינות ערב יפרו את ה"פירוז" הזה, והתוצאה תהיה רק לחץ על ישראל לפירוק הנשק הגרעיני והנשק הקונבנציונלי. 4. מה שיכול להביא שלום עם הפלסטינאים ועם שאר מדינות ערב, זה רק אותם דברים שהביאו שלום עם מצרים וירדן: ההבנה שלהם שאי-אפשר להשמיד אותנו. זה יוכל לקרות רק כתוצאה מחיזוק של כוחנו ושמירה על מאזן כוחות שהוא לטובתנו עד כמה שאפשר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני יכול להציע עוד הנחה, שתייתר (אולי) את הצורך של ישראל להחזיק צבא. למשל: "בהנחה ששכל הערבים יתגיירו ויהפכו לגדולי אוהבי ישראל למה לנו להחזיק צבא?! לא עדיף לחסוך את תקציב הבטחון החונק? לא עדיף לחסוך לבני 18 תקופת עבדות של 3 שנים?!" קצת קשה לי להבין למה אנשים משחיתים אנרגיה על הנחות בלתי סבירות כלל, כשהמציאות ברורה ופשוטה כל כך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ההנחה היא שהסכסוך הישראלי-ערבי ייפתר בסופו של דבר. אחרת כל הויכוחים בין ימין לשמאל, על מה ניתן לוותר עבור השלום, מיותרים לחלוטין. אם הסכסוך אינו פתיר, אין טעם לוותר על כלום, ונחיה על חרבנו לנצח. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מדבריך- עולה, שגם אתה סבור, שיש חשיבות רבה ביותר לנכונותה, או אי-נכונותה, של הנחה, כי הסכסוך הישראלי-ערבי פתיר. אם כך, מדוע אינך דן בנכונות, או אי-נכונות, ההנחה? ואגב, המסקנה: "על חרבנו נחיה לנצח" (בהנחה שהסכסוך אינו פתיר)אינה המסקנה היחידה האפשרית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני אכן סבור שיש חשיבות רבה להנחה הנ"ל. יתר על כן, אני סבור שזוהי שאלת המפתח: אם הסכסוך הישראלי ערבי אינו פתיר, הרי שאין טעם בכלל לנסות להגיע להסכם שלום, שכן כל הסכם יהוה נקודת פתיחה לסיבוב הבא. במקרה כזה ניתן רק לשמר את הסכסוך ללא שפיכות דמים (בדומה למצב בין טורקיה ליון, וספציפית בין קפריסין היונית לטורקית) או על אש קטנה (כמו המצב בין הודו לפקיסטן) לעומת זאת, אם הסכסוך פתיר, כלומר אם ניתן להגיע למצב של השלמה של הערבים, הרי שלאחר חתימת הסכם אין צורך בהחזקת צבא חובה, וניתן לפרז את כל אזור המזרח התיכון. מכיון שהצעה של הסכם כלשהו מחייבת הנחה שהסכסוך פתיר, הרי שהסכם כזה יכול לכלול פירוז הדדי ללא חשש. במלים אחרות, אם לא ניתן לכלול פירוז של מדינת ישראל בהסכם שלום (מכיון שאנו לא סומכים על הצד השני), הרי שאין בו תועלת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ולא נותר לי אלא לחזור ולשאול, מדוע אינך דן בשאלה: האם הסכסוך פתיר. אני מניח שאתה סבור, כי הסכסוך פתיר, ואשמח אם תסביר לי על מה מבוססת עמדתך זו לאור הצהרות חוזרות ונשנות של רבים מהערבים, כי לא ינוחו ולא ישקטו עד להשבת ה'גזילה'. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לומר את האמת, אין לי תשובה החלטית לגבי פתירות הסכסוך. רציונלית, ובמיוחד לאור המציאות שנוצרה בסיבוב הנוכחי של המלחמה בינינו לבין הערבים, אני קרוב לדעה שהסכסוך בלתי פתיר (בנסיבות הקיימות), אבל מכיון שאי פתירות הסכסוך מובילה למסקנה כי נחיה על חרבנו לנצח, ומכיון שקשה לי לקבל את המסקנה הזו, אני מנסה למצוא בכל זאת פתרונות (ואני מודה שרצון זה בא מהרגש ולא מהשכל). מכיון שאני לא רואה פתרון בנסיבות הקיימות, אני מנסה לחזור למקורות - כלומר למצב שבו לא היתה סתירה מהותית בין שאיפותיהם של היהודים לאלו של הערבים לגבי ארץ ישראל. מצב כזה היה בין 2 מאורעות היסטוריים: בין ניצני קריסתה של האימפריה העותמנית לבין גילוי שדות הנפט במדינות ערב, כלומר סוף המאה ה19 ותחילת המאה ה20. בתקופה ההיא היה חיבור של האינטרס הערבי והאינטרס היהודי. לדעתי, "הפה שאסר הוא הפה שיתיר", כלומר חיסול המשמעות הכלכלית של שדות הנפט יביא לחיבור אינטרסים מחודש. במקרה כזה - שהוא המקרה היחיד הנראה לעין של יכולת להגיע להסכם - ההסכם המוצע על ידי הוא הגיוני, צודק וניתן להגיע להסכמה עליו. בכל מקרה אחר אין משמעות לשום הסכם כלשהוא, אפילו לא הסכם אי התקפה על אניות הפליטים היהודיים מארץ ישראל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נראה לי מוזר ושגוי מצידך לנסות למצוא פתרונות לסכסוך, שאתה מודה בהגינותך כי אתה נוטה לחשוב שהוא אינו פתיר, זאת רק משום שקשה לך לקבל את המסקנה הנובעת מכך שהוא אינו פתיר. זה די דומה, כמדומני, לאדם המחפש מטבע שאבד לו מתחת לפנס, רק משום שיש שם אור ... אני מציע לך לנסות לחפש פתרון ימינה מזה של האיחוד הלאומי או שמאלה מזה של אורי אבנרי. לדעתי, שם, ורק שם, יש פתרונות של ממש, הנוגעים ממש ביסודות הסכסוך. אכן, שני הפתרונות - בעיקר זה ה'ימני' - אינם פשוטים, אינו מהירים ומידיים וכרוכים בסיכונים גדולים ורבים, אך אין מנוס מכך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הסכסוך פתיר אם מתייחסים אל הערבים כבני אדם ולא כעם צמא דם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי זה שגוי, אבל אני בן אדם ולא מחשב, ומלבד הרציונל משחק גם הרגש - כמו כל אדם, אם המסקנה (''לעולם נחיה על חרבנו'') קשה מדי לעיכול, אני מחפש ''דרכים עוקפות''. דרך אגב, אני חושב שהרוב הגדול של אזרחי מדינת ישראל לוקים באותו מום כמוני, כלומר אנו מחפשים פתרון אפילו שאנחנו יודעים שהסיכויים לכך קלושים. אני חושב שגם אתה מסכים לכך, כי גם לדעתך לרובו הגדול של העם (אני חושב שיש רק אחוזים בודדים שנמצאים ימינה מהאיחוד הלאומי, ושברירים ממש שנמצאים שמאלה לאבנרי) אין פתרון ''ממש''. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כל עוד אתם לא מנתקים את מכשירי ההחייאה של חולים במהלך החיפושים, או מחלקים רובים לטררויסטים במסגרת נסויים בלתי מבוקרים זה בסדר גמור. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בהנחה שהסכסוך אינו פתיר, אילו עוד מסקנות ניתן להסיק מלבד "על חרבנו נחיה לנצח"? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שצריך להעלים בדרך כלשהי את העם הפלסטיני (רצח-עם, טרנספר...) אני ממשיך להניח שהסכסוך פתיר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הוא זה שטען כי יש עוד מסקנות אפשריות | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טרנספר לא יעלים את העם הפלסטיני, רק יזיז אותו למקום אחר. ניתן להעלים עם ב 2 דרכים: השמדה פיזית או שלילת הזהות הלאומית. מכיון שהעם הפלסטיני הוא פיקציה, שקיימת סה"כ 39 שנים, יותר קל לשלול את זהותו הלאומית. רק אם הטרנספר ילווה בחיסול סמלים לאומיים, כמו השיח' יאסין (כפי שכבר בוצע), יאסר עראפאת, המסגדים (כולל אל אקצה), ומחנות הפליטים במדינות ערב, הוא ישלול את הזהות הלאומית שלהם. טרנספר כזה לא ניתן לבצע באורח חד צדדי, אלא הוא חייב להיות חלק מהסכם שלום כולל במזה"ת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שעלינו לשאוף כמטרה ראשונה במעלה להשיג 'מסה קריטית' (כפי שהסברתי במקום אחר באייל) וכי אם לא נשיג אותה - נושמד, בסופו של דבר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אנא הסבר את כוונתך (או הפנה לאותו ''מקום אחר באייל''). זה נשמע לי מענין (אלא אם כן הכוונה למסה קריטית של פלוטוניום...) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"מסה קריטית" לא היתה הבייבי של סתם איילת בארץ ישראל? כנראה שוב זכרוני מתעתע בי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן, צודק. זה מה שקורה כשמחנכים כראוי ... |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |