 |
לדעתי, הבעיה היא בכלל לא בהסכם. הסכם הוא נייר, ונייר אפשר לקפל ולזרוק, ולא להגיע לחגיגות ה 25 להחתמו.
העניין הוא, כמו בכל חוזה, הערבויות. ערבויות ניתן להשיג, כמו בעסקים, רק ע"י צעדים בוני אמון: אני נסוג קצת, נותן לך קרדיט, אתה מנצל את הקרדיט היטב (אין פיגועים, אין הסתה, אין התחמשות ואולי יש ניצנים של שיתוף פעולה בעסקים וסחר) אז התהליך יימשך.
זה מה שמתוכנן עכשיו: אם תרצה, שרון מתחיל מחדש את התהליך עם "עזה תחילה". הפעם זה לא עם ערפאת, שלא הוכיח שמגיע לו קרדיט, אלא דווקא עם דחלאן, אחד ממתנגדי ערפאת, והשולט המעשי היום בעזה. מהלך זה אינו ישים ליו"ש, מאחר ושם ערפאת עדיין חזק. לכשיוחלף, ניתן יהיה לדבר עם מחליפו האמיתי (ולא אבו עלא הבובה) על תוכנית קרדיט שתיבנה בדיוק בשבילו.
ודרך אגב - הבעיה הנוספת ב"הסכמים על הנייר" נוסח ז'נבה היא שלא רק שאינם נותנים דעתם על התהליך של תן וקח, אלא שגם אינם מגבילים את הקרדיט הסופי: כלומר הימור מלא ומיידי ועל כל הקופה, עד התחתית, "אם יילך - יילך, ואם לא - אז יהיו לנו עוד 10 שנות 'אחרי אוסלו'..."
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש