בתשובה לגדי אלכסנדרוביץ', 27/03/04 17:05
שוב הרושם הזה 208850
יכול מאוד להיות.

ואגב, אנחנו לא מדברים על סוג דם, נכון? אלא על גורמים שיכולים להשפיע על תוחלת חייו של אדם ועל גובה הפרמיה שישלם לחברת הביטוח.

אגב, שכחתי לציין קודם שעניין הפרטיות נוגע גם לאפליה בתעסוקה - כך למשל למעסיק אסור לברר פרטים הנוגעים למידע הגנטי של עובד/מועסק פוטנציאלי. האיסור בא למנוע מצב שבו, למשל, עובדת בריאה לא תתקבל לעבודה כיוון שבהיסטוריה המשפחתית שלה יש 3 מקרים של סרטן שד.

כמובן, יש פה שתי מערכות ערכים שונות, והשאלה היא באיזו פריזמה אתה מסתכל על זה. גם באינטרנט למשל קיים אותו קונפליקט - למשל כשספקי אינטרנט או אתרים נדרשים למסור פרטים של גולשים שחשודים במעשה או הצהרה פליליים. בארה"ב כף המאזניים נטתה לאחר ה-‏11.9 לכיוון של מסירת המידע ופיקוח עליו במקרה של חשד ביטחוני, וזאת במחיר האנונימיות (היחסית) באינטרנט.

צריך לזכור שכבר היום יש די הרבה מידע רלוונטי בידי חברות הביטוח - גיל, מצב משפחתי, עישון, אזור מגורים (שיכול להשפיע על חשיפה לסרטן), אופי העיסוק וכולי. מנקודת מבט זאת, מסירת המידע הגנטי יכולה להיתפס בסך הכל כשלב נוסף במיפרט הקיים הזה. והאמת, אני לא יודעת להשיב לך מדוע "עישון כן וגן פגום לא".

ייתכן שהרתיעה מחשיפת המידע הזה היא רק בגלל שעצם היכולת לדעת באיזו הסתברות אדם עלול ללקות בסרטן (אם כי יש הרבה גורמים סביבתיים משפיעים אחרים) היא עדיין חדשה לנו. וייתכן שהרתיעה נובעת מההבנה שהמידע הגנטי הוא לא חזות הכל (כאמור, הוא מהווה רק גורם אחד במשוואה הבריאותית של האדם), ומחשש שהוא יהפוך לחזות הכל אם יסתמכו עליו יתר על המידה.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים