בתשובה לדובי קננגיסר, 28/03/04 10:25
אותיות וציטוטים 208989
למשל, מוסדות חינוך ניפרדים לדתיים, ערבים וחרדים. נישואים דתיים לפי קבוצת הלאום וכו'. אפשר לדון גם היכן עובר הגבול: לדוגמא, בפועל (אם כי לא להלכה) המדינה מכירה בזכותם של החרדים לנהל את חייהם ללא התערבות המדינה. בודאי שזה תקף לגבי קבוצות קיצוניות כמו נטורי-קרתא. נדמה לי שגם את יחס המדינה לחברי קיבוצים אפשר להכניס תחת הכרה בפועל בזכויות קבוצתיות.
אותיות וציטוטים 208996
יותר משזה מתן זכויות קבוצתיות לקבוצות מסויימות, מדובר בשלילת זכויות הפרט מפרטים מסויימים. הזכות לחינוך לפי בחירת ההורים, לנישואין לפי בחירת המתחתן וכיו''ב.
אותיות וציטוטים 208999
אבל זאת תמיד הדילמה של זכויות קבוצתיות מול ליברליזם, לא? זאת כבר שאלה נורמטיבית. בכל אופן, אם אני מבין נכון, בישראל יש זכויות קבוצתיות לפי האפיון שנתת למעלה (הקצאת המשאבים לקהילות ולא רק פר אדם), והיא אינה דמוקרטיה ליברלית.
אותיות וציטוטים 209047
אני חושב שאם נסתכל על הסקאלה שבין ''דמוקרטיה ליברלית'' ל''דמוקרטיה קבוצתית'' (נגיד), ישראל אמנם רחוקה מהקצה הליברלי, אבל היא עוד יותר רחוקה מהקצה הקבוצתי.
אותיות וציטוטים 209054
נתפשר על אתנית?
אותיות וציטוטים 209064
טוב שלא אמרת גזע אדונים.
אני מעדיף את מה שאמר אחמד טיבי(?):
ישראל היא יהודית ודמוקרטית: דמוקרטית בשביל היהודים, יהודית בשביל הערבים.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים