בתשובה לאייל מולד(ר), 28/03/04 11:16
שאלה טובה 209016
לא, אני לא מרמז שמכרזים מופרים על ימין ועל שמאל.
אני טוען שבניגוד למכרזים, או הסכמים בין גופים עיסקיים, הרי במקרים בהם תנאי זיכיון שהונפק ע"י המדינה מופרים ע"י הזכיין(1) לא תראה תגובה ממשית מצד הרגולטור(2) נוכח הפרת התנאים.

____
(1) ובדרך נס, אלו הם תמיד תנאים המגדירים את רמת השרות שיספק הזכיין לציבור המשתמשים/נפגעים מזכיונו, ולעולם לא, נניח, גובה דמי הזיכיון שעליו לשלם.
(2) למרות שכוחו של הרגולטור מול הזכיין רב לאין שיעור מכוחו של גוף עסקי אחד מול משנהו.
שאלה טובה 209029
וכי היית סבור שחשבתי אחרת?
שאלה טובה 209034
הבעייה הייתה, והיום ירון זליכה החשב הכללי מנסה לפתור אותה, שמדינה הוציאה מכרז בתור מנהל ביצוע ולכן כל מכרז נראה כמו ספר הפעלה של נושאת מטוסים.
הבעייה עם כאלו מכרזים שהם מפרט טכני מורכב היא שהם מזמינים חריגות כי אף פעם אי אפשר לדעת את כל הפרטים לפני שמתחילים את הפרוייקט, תמיד יש מקום להרחבה של הפרוייקט. מה שהמתחרים עשו הם נתנו מחירים מגוכחים לפרוייקטים כדי שיזכו בהם וכאשר ביצעו את הפרוייקט והגיעו לחלקים שלא היו מנוסחים בחוזה הם תקעו למדינה מחירים.

המוטו של זליכה הוא שהמדינה צריכה להוציא מכרזים לקניית שרות ולציין סטנדרטים שהשרות צריך לעמוד בהם (טכניים, איכות סביבה וכו'..) מכאן שהזוכה ישבור ת'ראש איך לממש את המכרז במחיר שהוא הציע.
מכרז כזה מטבעו יותר קצר (מציין רק קריטריונים), נוח יותר לבחינה, ובעיקר נוח יותר להגנה משפטית במקרה של חריגות תקציביות.
שאלה טובה 209038
שוב, מעניין את הסבתא שלי חריגות תקציביות. הבעיה היא שהסטנדרטים שהשרות צריך לעמוד בהם (טכניים, איכות סביבה וכו'..) אמנם כתובים שחור על גבי לבן (או מה שלא יהיה צבעה של חוברת המכרז), אבל הם נשארים אות מתה. הן הזכין והן הרגולטור (וכמוהם גם הציבור) יודעים שהזכיין לא יממש אותם (במלואם), ושהרגולטור לא יכפה אותם (ושהציבור לא יקבל אותם).
שאלה טובה 209040
נגעת בנקודה מענינת, יש כאן אידיליה של חוסר נכונות מצד הזכיין על חשבון הציבור, והרגולטור נוטה לא להתערב יותר מדי (הנ''ל קשור לעיתים בעניני הזכיין...)

לדעתי את הנקודה הזאת העיתונות צריכה להעלות ולהציף לתודעה, כמו גם הציבור שנפגע מהשחיתות ואסור לנו לעצום עיניים
שאלה טובה 209041
אתה אכן מתאר מציאות שאני מקווה מאוד שבעזרתו של ירון זליכה תשתנה. נראה לפחות שהוא עושה את הצעדים הנכונים.

חוץ מזה, חריגות תקציביות צריכות לעניין את סבתא שלך כי אם יחרגו מהתקציב יצטרכו לקצץ את קיצבת הזיקנה שלה.
שאלה טובה 211154
מקרה בוחן 1: ערוץ 5 לאחר הקמת ערוץ 5 פלוס. היתה תביעה, מישהו יודע מה קורה עם זה?

(לא שאכפת לי מערוץ 5; אני אפילו לא מחובר לספק ערוצים כלשהו. אכפת לי מהעקרון).

מקרה בוחן 2: החברה שזכתה במכרז להקמת מתקן התפלת מים, ולא עמדה בכך – מישהו יודע עם גבו את כספי הערבון שלהם?

(לא שאכפת לי מהתפלת מים; אני שותה רק – אויש, לא חשוב).
שאלה טובה 211157
לא יודע לגבי תביעות, אבל:
ערוץ 5 (שאני לא טורח לצפות בו) רוקן למעשה מכל תכניו (המעניינים את חובבי הספורט הלא איזוטרי).
מתקן התפלה אני לא מכיר, אבל האחים עופר אשר זכו במכרז להקמת תחנת כח, חזרו בהם מהצעתם. הם דורשים תוספת (מכובדת) לתשלום, הם לא התחילו בעבודות, ואיש לא כופה עליהם לספק חשמל במחיר ובמועד הקבוע בחוזה, כמו גם שהדבר לא מונע מהם את זכות הגישה למכרזים אחרים להקמת תחנות כח(1), או לקבל מתנה נדיבה מהמדינה בצורת "מחיר מבצע" לחלקה של המדינה בצים.
חברות הכבלים, אשר בזכיון שלהם חויבו לחבר כל בית בישראל (שמעוניין בכך) לטל"כ. אני עד היום מחכה. משרד התקשורת לא חשב שזאת סיבה שלא להאריך להן את הזכיון כשפג תוקפו, לאפשר להם תוספת לזיכיון בדמות זיכיון לאספקת שרותי גישה לאינטרנט בפס רחב, וכעת הם בדרך לקבל גם רשיון לאספקת שרותי טלפוניה.

__
(1) יתרה מכך, הם טוענים כי מגיעה להם "זכות קדימה" באותו מכרז

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים