בתשובה לערן בילינסקי, 10/04/01 17:25
 |
|
 |
||
|
||||
 |
יצוין כי באופן בלתי תלוי זוכה ההיפותזה האקסוביולוגית לעדנה מחודשת בשנים האחרונות מכמה כיוונים נבדלים. לינקים יסופקו בעיתוי עצלני פחות או ע''פ דרישה. זאת כמובן רק העברת הבעיה למקור אחר, ועל כך לית מאן דפליג גם מבין המצדדים באקסוביולוגיה. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אולי יש "תועלת" בהעברת הבעיה למקור אחר. נניח כי יש רגליים לטענה בדבר הבעייתיות של האבולוציה - כי לא ייתכן שבתקופה בה יש חיים על פני הארץ התפתחו המכניזמים המדהימים שאנו מכירים. אבל אם מדובר על התפתחות במקום אחר, אולי הכל פתוח: אולי החיים "המקוריים" קדומים הרבה יותר, או נוצרו בסביבה שיוצרת יותר מוטציות (ובך מאיצה את האבולוציה), ואולי אפילו מדובר על ישויות תבוניות שאינן מערכות גדולות של תרכובות פחמן ומים - ראו כל מיני סיפורי מדע בדיוני שלא קראתי, נניח תרבויות של צבירי נויטרונים בכוכב נויטרונים. כל זה, כמובן, ספקולטיבי לחלוטין - אבל פותר את הבעיה "הבוערת" של אי-ההיתכנות (שוב, בהנחה שיש בכלל בעיה כזו). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמובן, ולמותר לציין זאת. אם כי מדען לרוב יעדיף מערכת המאפשרת לבחון את ההיפותזות שהוא מעלה, ולא כזו המאפשרת 'לספוג' גם את הפרועות שבהשערות. לפחות נסיונאי יעדיף זאת (:, גם אם אין לו יכולת לא לדעת את אשר הוא יודע מתוך נוחות נסיונית. יצוין ברוח הספוקליטיבית הנ"ל, כי ככל שיצור מפותח יותר (במובן של מספר גנים גדול יותר), כך הוא נאלץ להקפיד על רמת תיקון שגיאות חמורה יותר כדי לשרוד, דהיינו מסוגל להרשות לעצמו פחות מוטציות ליחידת זמן. בפרט בסביבה עוינת כחלל החיצון, עם חשיפה לקרינה מייננת חזקה, מסוגלים לשרוד יצורים נחותים בעליל. זאת בחיזוק לגישה של הפריה מקרית מן החלל החיצון. אם כי אין ספק שעם מספיק רצון טוב ומכשלות לוגיות חבויות ניתן להתמודד גם עם היבט זה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בפורום המתאים שלל גל עובדתית את בסיס טענתי. נו, קורה: |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |