בתשובה לערן בילינסקי, 31/03/04 13:32
הדיווחים בתקשורת... 209681
באמצעי התקשורת הספרדיים מיהרו לקשור את זה למחבלים המתאבדים, עם כותרות ומשפטים בסגנון "פיגוע בסגנון המזה"ת בבוליביה" או "מחבל מתאבד, הפעם גם בבוליביה".
הדיווח ב-CNN וב-YNET דווקא נשמעים לי יותר מאוזנים. מה שמעניין אותי בהבדל בין אופני הדיווח הוא שמאמצעי התקשורת הספרדיים (והלטינים בעיקבותם) מתקבל הרושם שהמניע של המתאבדים הוא הבעת מחאה (ולא כ"כ מניע דתי, תרבותי או אחר), ולכן מודגשת הרטוריקה שהמחבלים מתאבדים כי חייהם אינם חיים. בנוגע לאותו כורה - לא מן הנמנע שהוא הושפע מהלך הדברים הזה, ולכן בחר להביע את מחאתו בצורה זו.

בנוגע לבוליביה - הקרקע שם בהחלט בוערת, גם אם כרגע ישנה שכבה דקה של עפר שמכסה את הגחלים הלוחשות....
הנשיא הקודם הואשם בכך שהוא "שפוט" של ארה"ב, עובדה שהתבטאה במאבק שלו נגד מגדלי הקוקה, בתהליכי ההפרטה המואצים, ובמתן זיכיונות ביד חופשית להולכת הגז הטבעי שבלב המדינה אל החוף הצ'ילני, ומשמה לחברות החשמל שבמדינת קליפורניה. הייתה שמה אינטיפדה די רצינית, הבירה שותקה לכמה ימים והיו התנגשויות אלימות בין איכרים, איגודי עובדים וכורים ובין כוחות הצבא והמשטרה. לבסוף הנשיא הקודם ברח (לארה"ב, כמובן) והרוחות נרגעו. הטמפרמנט עלה כשהחלו להתקבל ידיעות על גניבות ומחטפים שביצע הנשיא המודח ערב בריחתו, ועוד יותר, כשיורשו נקט כמה צעדים בדומה לקודמו - הענקות פטור ממס לעשירים וכו'.
גורם נוסף שמערער את המצב הוא היחסים עם צ'ילה, שהייתה אמורה להרוויח מהעברת צינור הגז בתחומה. בוליביה איבדה את חופה לפרו וצ'ילה במלחמה, ומאז נשמעים בבוליביה קולות הקוראים להחזרת החוף לבוליביה. הטונים בין שתי המדינות עולים, והנושא לא יורד מכותרות העיתונים בשתי המדינות - אם לא במדורי החדשות, אזי במדורי הדעות.
ואולי כמו כל דבר בדרא"מ זה יסתיים בכדורגל - בקרוב יערך משחק כדורגל בין שתי המדינות, במסגרת המוקדמות.
מצד שני, אולי משמה רק תתחיל המלחמה הבאה ;)
הדיווחים בתקשורת... 210109
בוליביה הצליחה אי פעם לנצח במלחמה?
הדיווחים בתקשורת... 210156
בוליביה מעולם לא ניצחה במלחמה. ואפרופו הפסדים: אותו משחק כדורגל גורלי בין שתי הצ'ילבות (בוליביה - צ'ילה) התקיים באותו יום של הפיצוץ/פיגוע. אין צורך לציין שבוליביה הפסידה, 2-0.
כפי שנכתב בעיתון הבוליביאני "לה רזון", ואני מצטט: "ההפסד במשחק והפיצוץ בקונגרס צבעו את יום שלישי בשחור......הדקות שלאחר שנשמע הפיצוץ לא יכלו להיות סוריאליסטיות יותר: חצי מהאנשים התרוצצו ברחובות בפאניקה, וחצי התגודדו בכניסה לבית הקפה כדי לחזות בתחילתו של משחק הכדורגל...".
מהצד הצי'ליאני לא נשמעו הרבה מילים של אמפטיה כלפי הקובנות, והתמקדו בעיקר בגיחוך על רמת האבטחה הירודה של הקונגרס הבולביאני, ואיך זה שכל אחד יכול להסתובב שמה עם מקלות דינאמיט..

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים