 |
הערתך נכונה בנוגע לרב מבריסק: לא מדובר בר' חיים אלא בבנו, הגרי"ז סולובייצ’יק, המכונה גם כן "הרב מבריסק".
אלא שמלבד עמדתו של הרב מבריסק בנידון, בידי מובאות מכתביהם של הרב חיים זוננפלד, הרי"צ דושינסקי (רבני היישוב הישן בירושלים), ר' אהרן קוטלר (מייסד הישיבה הגדולה בלייקווד), הרב שרגא פייביל מנדלוביץ' (מייסד ישיבת "תורה ודעת" בניו יורק), הרב יוסף כהנמן (מייסד ישיבת פונוביז' בבני ברק), הרב אליהו מאיר בלוך (ראש ישיבת טלז בארה"ב), הרב אליהו אליעזר דסלר (משגיח רוחני של ישיבת פונוביז') והרב יואל משה טייטלבום (הרבי מסאטמר). כל אלה נתנו את דעתם על הקמת מדינת ישראל, והדעה היחידה בין גדולי חכמי התורה החרדים הללו, אשר מצאתיה בהתנגדות גמורה להקמת מדינת ישראל היא של הרבי מסאטמר בלבד. כל אלה כמובן, מלבד המנהיגים הרוחניים של התנועה הציונית הדתית, כמו הרב צבי יהודה קוק, הרב יוסף דב סולובייצ'יק והרב שאול ישראלי ואחרים. מתברר כי גם גדולי חכמי התורה הלא-ציוניים במוצהר, כמעט כולם ראו את יסוד מדינת ישראל בעין יפה - ויש שאפילו בבחינת "נס גלוי" - ודגלו במעורבות במעגל חייה.
זאת ועוד שכלל לא טענתי כי "ראשית ההתנגדות החרדית לציונות בעליית יהודי המזרח אחרי הקמת המדינה". כל אשר טענתי הוא שהתנגדותם של המנהיגים החרדים כלפי המפעל הציוני התבטאה רק במישור של "כנגד החילון הציוני", שטמן בחיקו בין היתר (ועם הזמן) גם העברה על הדת (כפייה אנטי-דתית), אותה לא הצליחו לטשטש או להעלים עד עצם היום הזה והפצע נשאר פתוח ודואב.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש