בתשובה לגדי אלכסנדרוביץ', 04/04/04 13:30
גם האפשרות הראשונה וגם השלישית נכונות. 210399
הפיסקה הראשונה שלך סותרת את השניה.
הפיסקה השניה (''אם אדם מושחת מועמד לדין אך נמצא זכאי - זה רומז שיש בעייתיות כלשהי במערכת המשפט שלנו'') מבטאת הרבה מעיוות הערכים בחברה הישראלית בכל הנוגע לשחיתות ציבורית. טובים ממני כבר הצביעו על התופעה - בחברה הישראלית היום כל מה שאינו בלתי חוקי (או שלא ניתן להוכיחו כבלתי חוקי) הוא כשר.
הדין הפלילי כולל הגנות רבות על הנאשם, בחלקן על מנת למנוע חיוב חפים מפשע (גם במחיר זיכוי אשמים) ובחלקן ע''מ לפצות על חוסר האיזון הקיים בין המדינה המאשימה לנאשם, האזרח הפרטי. על קצה המזלג - נטל הראייה על המדינה, החובה להוכיח מעל ספק סביר, זכות השתיקה, חובת גילוי ראיות התביעה להגנה (אך לא להיפך), התיישנות וכו' וכו'. אינני מציע לבטל (או להפחית) הגנות אלה, שכן הדין הפלילי לא נבנה במיוחד לאנשי ציבור הנאשמים בפלילים.
אני חושב שההמשך ברור.
גם האפשרות הראשונה וגם השלישית נכונות. 210404
איך הפסקה הראשונה סותרת את השנייה? לא ממש הבנתי.
גם האפשרות הראשונה וגם השלישית נכונות. 210448
כו אתה מכיר בעובדה שיתכן שמעשי אישי ציבור אינם פלילים, אך בכל זאת מושחתים (פסקה ראשונה), אבל זה כשל של המשפט הפלילי (פסקה שניה).
אבל עזוב, זה לא מרכז הויכוח. הצבעתי על הסתירה כשעדיין חשבתי שאתה מסכים לענין הנתק בין החבות הפלילית לכשרות הציבורית. תגובותיך הנוספות הראו לי שטעיתי.
גם האפשרות הראשונה וגם השלישית נכונות. 210459
אין כאן סתירה. אני מכיר בעובדה הזו, ולדעתי היא בעייתית. אני לא אומר בהכרח שזה ייחודי לנו, או שזה פתיר בקלות, אבל זו בעיה.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים