בתשובה לצביקה שחורי, 07/04/04 15:16
מדוע קיוֵיתי לעשות ענבים 210602
זה לא פותר את הבעיה, אלא מסביר איך השיבוש הזה אולי השתרבב לתנ"ך בדרך אסוציאטיבית. אם אני אומר "שתי אריחים" אף אחד לא יעביר אותי בגרות בלשון בזכות הטענה שהתכוונתי ל"שתי מרצפות".

אבל אולי היתה פעם צורת יחיד "סעיפה" (סעִפּה?) שלא השתמרה. יודעי האכדית מתבקשים לחוות דעתם.
מדוע קיוֵיתי לעשות ענבים 210615
זה מה שקורה כששוכרים קלדנית בשתי שקל שעה.
והכיתי כל בכור בארץ מצרים 210621
(רק אתמול קראת וכבר שכחת?)

צורת היחיד היא "סעף", ופירושה "דרך המסתעפת ממפגש דרכים".

(אני האלמוני מתגובה 210490)
והכיתי כל בכור בארץ מצרים 210628
עפ"י רב-מילים גם סעֵף הוא זכר.
והכיתי כל בכור בארץ מצרים 210670
יש שם דוגמה?

אגב, אשתי טוענת ש"סָעֵף" פירושו "מחשבה", בדומה ל"שרעפים". הלא קראת הבוקר: "ברוב שרעפי בקרבי תנחומיך ישעשעו נפשי".
והכיתי כל בכור בארץ מצרים 210671
(כמו שאמר צביקה בתגובה 210590)
והכיתי כל בכור בארץ מצרים 210747
לא, אין דוגמא, והם מציינים שהמילה בשמוש רק בצירוף "פסח על שתי הסעיפים" (אגב, ברור ש"סעִפּים" אינו צורת רבים של "סעיף").

ועלי להודות שלא, לא קראתי הבוקר :-)
והכיתי כל בכור בארץ מצרים 210947
אם כך, אני חושב שעדיפה גישת אבן שושן לגבי הזהות המינית של הסעף.

אשר לכותרת: ראשית, טעיתי כשכתבתי בתגובה 210621 שקראת אותה אתמול; קראת לפני קצת יותר משבוע, בשבת החודש ‏1. שנית, ביקשתי לציין בכותרת זו שצירה במקום חיריק הוא חילוף רווח במקורותינו, ונראה לי שאין זו טעות גסה ביותר. אם רצונך ב"קויתי", דווקא, תמצא אותה בפסוק "וחכיתי לה'... וקויתי לו" שבישעיהו, אשר התפרסם בשל העלבון שהוטח בר' חייא ההונגרי: "כשאתה מגיע לפסוק זה נמצאת מחרף ומגדף".

___
1 החלפתי בין הזרקא שבפסוק הזה ובין הזרקאות בפסוק "וה' הכה כל בכור".
והכיתי כל בכור בארץ מצרים 210950
מצחיק

חשבתי ש''קויתי לעשות ענבים'' היתה וריאציה שלך. מסתבר שישעיהו פשוט רגיל לומר כך.
והכיתי כל בכור בארץ מצרים 210991
אני רק רוצה להגיד שאותי הצירה הזה מעצבן עד כדי כך שאני מזדהה עם מה שנאמר לר' חייא ההונגרי. אני מודה שזה לא מחייב את מקורותינו בכלל, את ישעיהו בפרט, ואפילו לא את אביב "לא הֶספקתי" גפן.
והכיתי כל בכור בארץ מצרים 211169
ייתכן שהיו שני (או יותר) ר' חייא, אבל אם אותו ר' חייא ששמעו הגיע עד לאזני הוא זה מהגולש, הרי שפירסומו של הלה לא היה דווקא על נוקדנותו ושליטתו במכמני ובהגיית השפה העברית. עד כדי כך שכינוהו בזילזול ''רבי עייא'', וזאת ללא קשר לחמורו של משיח, אלא כלעג על מבטאו המשובש.
והכיתי כל בכור בארץ מצרים 210709
ואבן שושן טוען ש''סעף'' הוא לשון נקבה.
עד מתי אתם... 210622
זכרון עמום מודיע לי שהכוונה בפסוק הזה הוא ל''סיפים'', כלומר לשון רבים של ''סף''. וזה גם יותר הגיונ, כי על סף אפשר ממש לפסוח פיזית.
נכון שזה לא פותר את בעיית ה''שתי'', שהרי גם סף הוא ל.ז.
אבל חשבתי שאודיע בכל זאת.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים