 |
|
 |
||
|
||||
 |
כן? אתה יכול להסביר לי איפה עובר הגבול בין אלרגיה ללא-אלרגיה? בין תסכול ללא-תסכול? (ועדיף הסבר מדעי אם אפשר) דוד גרוסמן (נדמה לי) כתב פעם על היותה של המילה תסכול חדשה מאוד בשפה העברית (שנות השבעים -? ). הוא תהה מה הרגישו דוברי העברית לפני שהמילה היתה קיימת. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
הם הרגישו בעיקר frustration (לפעמים מהשאלה+תשובה הניו-אייג'ית "איפה בדיוק עובר הגבול הברור בין X ל-Y? אתה לא יודע? אהא! מיסטיקה!"1). __________ 1 אחותה התאומה של: "אז איך אתה מסביר בדיוק את...". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שאלת התיחום הלא ברור אינה פוסלת את היותו של מושג קביל ובר שימוש. אם להשתמש בדוגמא החביבה עלי: אינני יודע מתי נגמר הערב, אבל זה לא משמיט את הלגיטימיות של הלילה. באופן דומה, אינני יודע איפה בדיוק קבוצה של אטומים מפסיקה להיות "מערכת קוואנטית", אבל זאת לא סיבה לנסות לעבור את הקיר שמולי באמצעות אפקט המנהרה. האם נובע מטשטוש הגבולות שכל הידע האנושי הופך לממבו-ג'מבו ושאין הבדל מהותי בין תגובה אלרגית לבין אנרגיות קריסטליות, בין תסכול לתקשור? הקפיצה הפוסט-מודרנית הזאת מחזירה אותנו כמה מאות שנים אחורה, לעולם השדים והרוחות שקדם לתקופת ההארה. לא חבל? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה צודק (וואללה, אנרגיות טובות יש בדיון הזה, אחי). האמת היא שהממבו-ג'מבו הניו-אייג'י די מתסכל אותי, ולפוסט מודרניזם אני אלרגי לחלוטין ובאופן מוכח אמפירית. אבל בל נשכח שהפוסט מודרניזם הינו פועל יוצא של ''כל הידע האנושי'' הזה. אני בהחלט מעריך את הישגיהם המפוארים של תחומי ''מדעי הטבע'', אבל גם ברור לי שלא ניתן בעזרתם לבטא ולייצג ולהסביר את מהות החיים שלנו בכללותה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תוסיף למשפט האחרון שלך את המילה ''בינתיים'', ונסיים בצ'פחה ידידותית. או צ'קרה ידידותית. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |