 |
אני מניח שהיא כיוונה את הספר לקהל הרחב ולכן סגנון הכתיבה שלה נראה לך עממי (באופן כללי אני לא קורא מחקרים אנתרופולוגיים כך שאני לא יכול להשוות). בכל מקרה, לא חשתי אצלה התנשאות או "זלזול באינטיליגנציה" של הקוראים.
מה שלא בטוח שהבנתי הוא מהי מטרת הספר. האם הוא בא לתאר "מלמטה" את ההשלכות של המדיניות הכלכלית בממשל קלינטון (תוכנית "מרווחה לעבודה")? אם כן, אז בהתנסויות האישיות של הכותבת אין התייחסות ישירה למדיניות זו. סיפורי הפועלים שלה מתארים חיים קשים, ניצול וכו', ולכאורה היו יכולים להיות שייכים לכל תקופה שהיא ולאו דווקא לזו של קלינטון [הממ.. לא מדוייק לגמרי, תיכף ארחיב]. ההתייחסות למדיניות זו באה לידי ביטוי רק ע"י הערות השוליים שמביאות נתונים סטטיסטיים ששמים את התנסויות הכותבת בקונטקסט רחב יותר. הערות אלו הן כמו הבלונים שקופצים לפעמים בקליפים, והקשר שלהן לעלילה המרכזית הוא די רופף. בכלל, איך ההתנסויות של אדם אחד בתקופה מסויימת יכולות לתת פרספקטיבה על ההשלכות של מדיניות כלכלית? אולי אם החוקרת היתה עושה מחקר דומה בתקופתו של בוש (האב) ומתארת את ההבדלים ניתן היה להסיק מסקנות מעניינות, אבל כפי שהדברים מוצגים בספר זה פשוט תיאור חייהם של אנשים קשי-יום.
אולי המטרה של הספר היא יותר פשוטה. לענות על השאלה "האם אפשר לגמור את החודש" ע"י עבודה בעבודות שלא דורשות הכשרה מיוחדת. ועל השאלה הזו הספר עונה באופן די ברור. החיים באמריקה מאוד קשים, אפילו בתקופה של שגשוג כלכלי.
עם זאת הספר הזה לא יכל באמת להיכתב בכל תקופה. למשל, החברות הגדולות שנותנות שירותי ניקוי במחיר מינימום (לצרכן זה עולה 25 דולר. המנקה מקבלת 6.5 דולר) זו המצאה יחסית חדשה. האופן שבו מחנכים את המנקות לנקות בצורה השטחית ביותר (מה שחשוב זה "שידעו שמישהו ניקה" ולא הניקיון עצמו) נראה כמו חלק מתרבות הרייטינג העכשווית. אסור להן, למשל, למלא יותר מחצי דלי מים בשביל ניקוי הרצפה (מזכיר לי גם את תקופת הצבא שבה היינו "מורחים" שכבה של מים על הרצפה כדי שהרצפה תראה כאילו שטפו אותה).
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש