בתשובה לערן בילינסקי, 16/04/04 13:56
עצות 212480
מאחר, שלפי עדותך אינך האלמוני, אני פותר עצמי מלענות על שאלתך (1).

אשר לחוקיותם של ישובים ולמגרון.
ישנם כמובן העניינים הפורמליים השונים שדברת עליהם אך לא הם הנקודה המרכזית שקובעת את חוקיות הישוב. מה שקובע הוא אם כן או לא יש הסכמה של הממשלה לקיום הישוב. ייתכן שהישוב יוקם תחילה והאישורים הפורמליים יינתנו אחר כך.
לפעמים הדבר הזה נובע מצורך מפורש שנובע ממדיניות ממשלה שמצריך פעולות מהירות תוך דחיית העניינים הפורמליים. ישנו פסק דין של שופטת העליון לשעבר דורנר שהכשיר בנייה בחברון למרות שהסכמת הממשלה באה בדיעבד.
ולמגרון הייתה הסכמה בכתב ובעל פה של הממשלה, אמנם אחרי שכבר עלתה על הקרקע, ובעקבות כך סופקו לה מיים וחשמל ע"י גופים רשמיים.
עלייתה לכותרות באה בשל דרישה אמריקאית לפנותה, דרישה בלתי מוצדקת בעליל שכן הישוב הזה היה קיים לפני ביקורו של טנט בארץ, ולכן לא חלה עליה ההבנה בין ישראל וארצות הברית. בסופו של דבר לא אפשר בית המשפט לפנות את הישוב, וגם האמריקאים ירדו מהדרישה הזאת, ותיאורטית יש לישוב הזה סיכוי להיות ישוב חוקי לתפארת כולל כל הפורמליות(2).

(1) שממילא התייחסה לתשובה קנטרנית שלי לשאלה קנטרנית שנשאלתי, ולכן חסרת חשיבות. חשבתי תחילה לשלוח אותך למשרדי העיריה ולהביא שני עדים שראוך שם, אבל ויתרתי לבסוף על העיסוק בהבלים.
(2) וגם סיכוי להפוך גל של חורבות, כמו לחיפה בשלבים יותר מתקדמים.
עצות 212977
יפה, כלומר, אותם "עניינים פורמליים" של חוק הם הדברים הלא חשובים בעיניך.
מהי חשיבות החוק אם כך? למה שלא איש הישר בעיניו יעשה, ואם הממשלה לא תרדוף אחריו, כנראה שזה נכון מוסרית ומשפטית?
חזון דוד, כמו מגרון, הם ישובים לא חוקיים שנבנו מתוך מטרה פוליטית, שנועדה להקשות על הסכם עם הפלסטינים ו-"קביעת עובדות בשטח". האקט הפוליטי הזה בוצע ללא מעבר באיזשהו מנגנון של הדמוקרטיה אשר יעניק לו לגיטמציה. באותה מידה יכולה חבורה של אנשי שמאל להתחיל לפנות באלימות על דעת עצמם ישובים כמו מגרון.
מגרון וסרבנות השירות בשטחים אינם רחוקים זה מזה, מלבד העובדה ש(לדעתי) הסירוב לשירות בשטחים הוא הרבה יותר מוסרי וצודק (אך עדיין אינני תומך בו).
עצות 216576

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים