 |
|
 |
||
|
||||
 |
אני חושב שיש בעצם רק שתי אפשרויות: אטימות מלאה של המידע (כל מידע על אדם הוא קניינו המלא ואין לאיש רשות להחזיק בו אלא בהרשאתו המפורשת), או שקיפות מלאה (כל המידע פתוח לכולם). האופציה הראשונה איננה ריאלית, לדעתי, מפני שטיבו של מידע להתפשט. גם אם האינטרס (שלי, למשל) הוא לשמור על פרטיותי, אין דרכים יעילות למנוע מישהו מלצבור עלי אינפורמציה. מכאן שאת המאבק כדאי למקד בהבטחת שוויון בנגישות למידע במקום בהגנה על הפרטיות: צריך לאפשר (בחוק) לכל אחד מאיתנו לגשת לבסיסי הנתונים שבידי החברות המסחריות ובידי הממשלה. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
למה אלו שתי האפשרויות? באמת שאני לא רוצה שכולם ידעו הכל עלי. אני לא רוצה שהחָברה שלי תוכל לבדוק במחשבים הממשלתיים כמה פעמים ביקרתי אצל זונות בשנה האחרונה1, ואני לא רוצה שמקדונלדס ידעו כמה פעמים בחודש אני אוכל המבורגר בחודש וכמה זה עולה לי כל פעם, כדי להציע לי מבצעים נפלאים2. הבעיה עם ההצעה שלך היא שאין לי שום שימוש במידע שנמצא בבסיסי הנתונים של המדינה ושל החברות המסחריות. למי כן יהיה שימוש? ספאמרים, לדוגמא. חברות טלמרקטינג, אנשים מציקים שרוצים למכור לי כל מיני דברים. אני לא רוצה שכל פעם שאני קונה ספה, אני אתחיל לקבל טלפונים מאנשים שיציעו לי כיסוי מ-ד-א-י-ם לספה, שמתאים בדיוק לצבע של הספה שקניתי3. אז מה הועילו חכמים בתקנתם? לא רק שלכל מיני חברות יהיה מידע אודותי שאינני רוצה שיהיה להם - ל*כולם* יהיה המידע הזה, ואני אסבול שבעתיים. אז מה אני אעשה עם כל המידע שיתגלה לי פתאום? אנקום על-ידי הצקה לאנשים זרים?4 לא עושה לי את זה. 1 אפס, יקירתי. תרגעי. 2 2-4 פעמים, בערך 20 שקל, לא כולל צ'יפס. 3 ירוק זית. אני עיוור צבעים, מה אכפת לי? 4 "שלום, קראתי היום שקנית אסלה חדשה. הספקת כבר לחרבן בה? היא נוחה? הלו? הלו?!" |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן, בעיה. אבל אני מציע להפריד בין ההשלכות הפרטיות לבין המסחריות. חשיפה סיטונית של מידע צריכה להיות מלווה, אני חושב, בחקיקה מאד מפורטת שתגביל את חופש הפעולה של גופים מסחריים. למשל: איסור מוחלט על יצירת קשר עם לקוחות פוטנציאליים, אלא אם הללו ביקשו זאת במפורש. לכן, במקרה של פניה לא רצויה מצד גוף מסחרי תקבל במהירות פיצוי על ההטרדה. לגבי יחסים בין-אישיים, ובכן... אף אחד אינו מושלם, ויהיה צורך להתרגל לעובדה שהכביסה המלוכלכת תלויה בחוץ לעיני כל. כמובן שלכל אחד כביסה משלו, כך שייתכן שאף אחד לא יהיה ממש נלהב לפשפש בעסקי חברו. בכל מקרה, העולם יהפוך אז למקום נורא לחיות בו, כמו עיירה קטנה ומחניקה שבה כולם יודעים הכל על כולם. אבל אני חושב שטכנית, פשוט אי אפשר יהיה למנוע הפצה של מידע - עדיף להתרגל ולפתח אמצעי התמודדות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה שכולנו נמות בסוף לא אומר שזה יהיה בסדר אם יהרגו את כולנו עכשיו. זה שכל אחד יכול, אם יתאמץ מספיק, להשיג את המידע האפשרי עלינו, לא אומר שצריך להקל עליהם להשיג אותו. אני לא חושב שהראייה הדיכוטומית שלך את המצב הקיים מוצדקת. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |