בתשובה לאסף עמית, 18/04/01 19:43
הכיבוש כאסטרטגיה 21336
זה דמגוגי במידה מסויימת להגיד שהם יורים בנו מהרובים שנתנו להם, כי הרובים האלה הם רק חלק קטן בארסנל שיש להם, אולי היינו צריכים להקפיד שלא יהיו להם יותר רובים ממה שהוסכם שיהיה להם. אבל, במחשבה שניה, זה כבר היה אחרי פרוץ השלום, אז לא היה טעם להיות עד כדי כך קטנוניים.
אני לא שמעתי מעולם (ואני בין אלה שעוקבים) גורם צבאי ישראלי שטוען שסיכול הטרור על ידי הרש"פ היה אפקטיבי, זה היה חלק מהמורפיום שקיבלנו, כדי שאפשר יהיה להמשיך בתהליך.
עד לפני כחצי שנה כמדומני היה באתר דובר צה"ל בלינק "נתונים", נתונים על הטרור בין השנים 87-99. היו מספרים בנפרד של הרוגים ופצועים אזרחים וחיילים, מספרים של ארועים אלימים מופרדים לירי, בקט"בים, התפרעויות וכדומה. השורה התחתונה הראתה ששנות האנתיפאדה הראשונה (87-93) היו יותר רגועות משנות אוסלו (94-99). כמו כן, רמת האלימות הייתה במגמת ירידה בשנים האחרונות של האנתיפאדה.

שאלה: איזו השוואה יותר נכונה לדעתך מבחינת היכולת של ישראל להלחם בטרור לבדה, השוואה למצב כיום או השוואה לתקופת האינתיפאדה הראשונה?

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים