בתשובה לאורי פז, 01/04/04 2:23
הומניזם 213537
לא. שואת יהודי אירופה (וצפון אפריקה) הפריכה בצורה איומה רק את אשליית ''אלוהי היהודים''.
האמנם? 213627
תגובה 209971; תגובה 210131

טענה רטורית מתגרה ועקרה 215218
את המענה לטענתך העקרה תמצא במכתב הבא למערכת עיתון "הארץ":

"שאלה רטורית ומתגרה", (הארץ, 26,4,04)

נאום שר המשפטים יוסף לפיד בבירקנאו ביום השואה, כנציג ממשלת ישראל ל"מצעד החיים", נסב סביב שלוש שאלות ששאל בזה הסדר: היכן היה האלוקים, אלוקי ישראל, עת נטבחו מיליוני עמו הנבחר? היכן היו אומות העולם, שידעו את אשר מתחולל ולא נקפו אצבע להשמדת מכונת ההרג הגרמנית? היכן היה ה"אדם" - הגרמני המתורבת, שומע בטהובן וקורא גתה - עת נלקחו שכניו, בני תרבותו והובלו להורג?
השר לפיד אינו חשוד באמונה בהשגחה פרטית מצד האלוקים, וממילא לא היה מצפה כלל להתערבות משמים. לכן שאלתו הראשונה היתה בהכרח רטורית ומתגרה, ונדמה שכוונה לשלול את אמונתם של המאמינים בקרב אלפי הנוכחים, רובם בני נוער מהתפוצות.
אני מציע שנתמקד בשתי השאלות האחרות - שניקח אחריות על עצמנו ונדרוש אחריות מאחרים. זה מה שדורש הקב"ה מהמאמין, וזה כל מה שיש לו ללא-מאמין.

מרדכי הורוויץ-קהת
ירושלים

טענה רטורית מתגרה ועקרה 215282
איך זה עונה? לא הבנתי. לנרצחים לא הייתה עוזרת שום אחריות שהם לוקחים על עצמם, וניתן היה לצפות, אם קיים האל שהם האמינו בו, שהוא יעזור להם. אחרת, אולי אין זה אל שיש לסגוד לו, אלא לבוז לו.
טענה רטורית מתגרה ועקרה 215327
פתיל המתחיל בתגובה 209971

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים