בתשובה לאלון עמית, 21/04/04 21:03
הדבר הגדול הבא: 213739
שאלה טובה! באופן כללי, התשובה היא: אולי, אבל לא כעת.

נתחיל מזה שאין לי שום התנגדות, מוסרית, דתית, פסיכולוגית, מדינית, כלכלית - לקיומן של מערכות יחסים מכל סוג, כל זמן שהן בין בוגרים ובהסכמה אמיתית המבוססת על רצון חפשי (כבר על זה אפשר להתווכח: הרי גם מערכות יחסים בין גבר אחד ואשה אחת לא תמיד מבוססות על רצון חפשי! אבל נשים את זה בצד בינתיים).

אני גם מאמינה שיש לאנשים צורך למסד את מערכות היחסים שלהם - הן מסיבות סמליות והן מסיבות כלכליות, ושכל זמן שנישואין מוסדרים על ידי המדינה ומשפחות נתמכות על ידי המדינה, המדינה צריכה לתת תוקף למיסוד הזה.

צריך לזכור גם שמתקיימים יחסי גומלין בין המעמד המשפטי של מערכות היחסים הללו והתקיימותן בפועל. דהיינו, הצהרה משפטית לא רק תיתן תוקף ליחסים כאלה, אלא תיצור אפשרות לגיטימית, בעלת השלכות כלכליות, שתשפיע על הבחירות וההחלטות של האנשים המעורבים.

אני לא בטוחה שהחברה מוכנה כעת לאפשרות להכיר בנישואין של יותר משני בני אדם. לסידור כזה יכולים להיות יתרונות וחסרונות. הנה כמה דברים שקופצים לי לראש:

1. הסדרים כלכליים ויחסי ממון בין השותפים לנישואין הללו יהיו הרבה יותר מסובכים מבנישואין בין שני אנשים. האם החוק צריך לקבוע קטיגורית שהרכוש, במקרה פרידה, מתחלק שווה בשווה בין המעורבים? נניח ששלישייה נפרדת, האם האדם הבודד מקבל שליש מהרכוש, או יותר (שהרי השניים האחרים נשארים יחד)?
2. ילדים. כיצד תוגדר הורות וכיצד ייושבו סכסוכים באשר לגידול הילדים? יש המון יתרונות לבית שיש בו יותר משני מבוגרים (ואלה מבין האיילים שהם הורים צעירים הנעזרים בהוריהם ובטיפול מקצועי על ימין ועל שמאל יוכלו להעריך זאת). מאידך, כמות חילוקי הדיעות, ההשקפות על גידול ילדים, ואי ההבנות, עולה בטור הנדסי...
3. במצב זוגי, אם נשים רגע את יחסי הכוחות בצד, יש "אחד נגד השני". ביחסים בין יותר משני אנשים יכול להיות "רוב". זה מעורר חששות שהאדם שבמיעוט ימצא את עצמו נרמס במערכת היחסים על ידי האחרים. נכון, זה קורה לפעמים גם במערכות יחסים זוגיות, אבל בזה אנחנו יודעים לטפל.
4. לאפשרות החדשה תהיינה השפעות על עולמם של הנישואין הזוגיים, שקשה לחזות אותן כעת. האם כמות הבגידות תקטן? תגדל? מה יקרה לשיעורי הגירושין? אין לי מושג. זה משהו שצריך לעשות עליו מחקר ולחשוב עליו הרבה לפני שמחווים דעה.

מהבחינה הפוליטית, יהיה לי חבל אם החבר'ה האלה יעשו רעש דווקא עכשיו. אני מאמינה שהישגים בתחום של זכויות אדם מושגים בדרך הדרגתית (מי שזה מעניין אותו, ימצא חומר בכתביהם של מרטין שפירו וקאס סנסטיין). כרגע, החברה נמצאת במצב שבו אנחנו מוכנים לקבל אפשרות של נישואין חד מיניים ויש דיון של ממש בשאלה הזו. הוספת אג'נדה כל כך מהפכנית בשלב הזה עלולה לטרפד את המאבק החשוב של הזוגות החד מיניים להכרה משפטית. לכן, התשובה היא: לא עכשיו.
הדבר הגדול הבא: 213789
נדמה לי שדעתי שונה קצת. משום מה, ואין לי הסבר טוב מדוע, נראה לי שפוליגמיה עוברת איזה גבול שנישואין חד-מיניים לא עוברים אותו. כלומר, התחושה שלי מניעה אותי לומר פשוט "לא", לא "לא עכשיו". כאמור, אין לי איזה יסוד איתן וברור לתחושה הזו.

שאלה אחרת: כתבת שאין לך שום התנגדות לקיומן של מערכות יחסים מכל סוג, אבל כמה סייגים כן הטלת: בין בוגרים ובהסכמה חופשית. איזה סוג של מניע - מוסרי, דתי, פסיכולוגי, ביולוגי, מה שלא יהיה - גורם לך להטיל את הסייגים האלה? לא שיש ויכוח עליהם, אבל אם נבהיר את המניע אולי יהיה יותר קל לראות אם הוא חל גם על נישואין מרובי-משתתפים.
הדבר הגדול הבא: 213885
אלון, קודם כל תודה על שאתה מאתגר אותי לחשוב יותר לעומק על הדברים האלה.

כבר כשניסיתי לנסח את המניפסטו הבסיסי נעצרתי במילים "בין בוגרים ובהסכמה חפשית", והסיבה היא, שבעוד ש"בין בוגרים" הוא מושג שדי ברור לי, "בהסכמה חופשית" לא כל כך ברור לי, במיוחד לאור היעדרם, בנישואין זוגיים רבים, של התנאים שהייתי קוראת להם "הסכמה חפשית".

אז נתחיל מה"בין בוגרים": אנשים המתקשרים בקשר משפחתי-כלכלי, טעון, עמוס, שצריך להשקיע בו הרבה מאוד, והכי חשוב - שבהרבה מקרים נועד להיות מסגרת לגידול ילדים (לפי התפיסה המקובלת של נישואין) - צריכים להיות ערים למה שהם עושים, להבין את משמעות ההחלטה שלהם, ולקחת על עצמם את האחריות הכרוכה בדבר. החוק קובע הגבלת גיל, שנראית לי לא בלתי סבירה, ושגם עושה צעד הכרחי (בשום פנים ואופן לא מספיק) לאיזון יחסי הכוחות בנישואין. אם צריך להגדיר את המחסום מפני נישואי ילדים, הייתי אומרת שהוא מוסרי-פסיכולוגי.

נמשיך עם ה"בהסכמה חפשית". במצב אידיאלי, אנשים יוצרים קשר נישואין כיוון ששניהם (שלשתם?) רוצים לחיות יחד, ולא כיוון שהם מצייתים ללחץ מהפרטנר/ים האחר/ים, מהמשפחה, מהחברה שהיא מוכוונת-נישואין, וכדומה (מניע מתחום השוויון, הרווחה, ואולי המוסר הבין-אישי). מעשית? אי אפשר לבודד את הגורמים האלה. אנחנו לא חיים בחלל ריק. וגם נראה לי לא הוגן לבדוק בציציותיו של קשר משולש או מרובע כשאיש אינו בודק בציציותיו של קשר זוגי בדבר יחסי הכח בין הצדדים, מידת ה"חופשיות" של ההסכמה וכדומה.

אבל באופן ריאלי, נראה לי שהבדיקה בציציות הזו היא בלתי נמנעת בקשר כל כך מהפכני ובלתי נתפש, בין היתר כיוון שאין לנו עדיין הבנה של המנגנונים החברתיים שעומדים בבסיסו, וכיוון שהתופעה מצומצמת מדי להוות בסיס רחב, ועדיין ניתנת למיפוי ב"כיסים" חברתיים מאוד מסויימים: כתות דתיות המאמינות בריבוי נשים (שהממסד הדתי יוצר ומגדיר אותו כבלתי שוויוני, כמו אצת המורמונים), וקבוצות של אנשים בעלי רוחניות חדשנית, גיל צעיר, מקצועות חפשיים (לרוב טכנולוגיה) ומשיכה למודלים אלטרנטיביים באשר הם (האם נמצא חפיפה בין השקפה פוליאמורית וקריאת מדע בדיוני ופנטסיה? אני משערת שכן, במיוחד מבחינת קוראי היינלייין). כל זמן שמנסים לבנות מדיניות ל"כיסים" ולא לאוכלוסיה רחבה - במיוחד כשה"כיסים" שונים זה מזה כל כך - המדיניות תהיה בעייתית מאוד אם וכאשר קבוצות נוספות תרצינה להצטרף למאבק.

תחושת הבטן שלי מאוד דומה לשלך בקשר לזה. לי לא כל כך נוח עם הרעיון של קשר של יותר משני אנשים, אבל כיוון שאין לי הסבר מדוע, וכיוון שיש סביבי אנשים (לא רבים, אבל יש) שבחרו במודל אחר, ניסיתי לחשוב בהגינות מה, אפריורי, פסול בזה, ולא מצאתי. מעניין אותי מאוד לשמוע ממך ומאיילים אחרים דעות נוספות.
הדבר הגדול הבא: 213887
תגובה 213858
הדבר הגדול הבא: 213995
תוכל להסביר יותר בפרוטרוט? מדוע אין הגבר האנושי בנוי לכך? ביולוגית? פסיכולוגית? סוציולוגית? והאם יש מגבלה דומה לגבי נשים, ואם לא, מדוע?

(סליחה שאני מציקה. זה מעניין).
הדבר הגדול הבא: 214014
בדיוק: ביולוגית-פסיכולוגית-סוציאולוגית.

(אני בטוח שאת מכירה את התיאוירה הסוציו-ביולוגית שמסבירה למה חשוב לגבר לוודא שהילדים שהוא הורג ממותות עבורם הם צאצאיו שלו. האישה משוחררת מהעניין הזה, ומה שעומד בראש מעינייה הוא להבטיח את המשך האספקה - כלומר שהקשר יציב.

התאור (הפשטני להחריד) הזה מספיק כדי להסביר הרבה תופעות מוכרות וידועות מחברות רבות כמו נדירותה של הפוליאנדריה לעומת פוליגמיה, חוסר הסובלנות של הגברים לגבי בגידה מינית של בנות זוגם לעומת ההדגשה הנשית על אי-פיתוח "קשרים רגשיים" לעומת סלחנות יחסית להרפתקאות מיניות בנוסח "זה היה סתם מין חסר משמעות", המשיכה של נשים לגברים בסטטוס חברתי גבוה, ועוד ועוד)

את לא מציקה כלל, רק שאני חושב שאת מתכוונת למשהו מעבר לתשובה שנתתי, אותה את ודאי מכירה, כך שעלייך לפרט יותר.
הדבר הגדול הבא: 214110
"בוגרים": ציינת את כובד המשקל של ההחלטה, ההשקעה הנדרשת, והאחריות הכרוכה בגידול ילדים. לכל אלה, כך נדמה לי, יש משמעות גם בנישואין מרובי-משתתפים. אב שנשוי לשמונה נשים ויש לו מהן עשרים וחמישה ילדים יוכל להשקיע את המשאבים הכלכליים, החינוכיים והרגשיים הדרושים? אישה שמתחתנת עם הבעל החמישי שלה במקביל מרגישה אותה תחושת מחוייבות ארוכת-טווח כלפי מספר שתיים?

אצל אותו אדם הנשוי לשמונה נשים, ייתכן שחלק מהן נשואות גם הן לעוד גברים. מה אז? אם אין מגבלות, אפשר בקלות להגיע למצב שבו יש קהילה שלמה של אנשים‏1 הקשורים בקשרי נישואין סבוכים. איפה יגורו כולם? בבתים נפרדים, מן הסתם, ואז אנו דנים ילדים מראש לגדול כמו אצל הורים גרושים. כדאי?

1 רכיב קשירות בגרף, אם אתם מתעקשים.
הדבר הגדול הבא: 214144
נישואין זה יחס טרנזיטיבי?
הדבר הגדול הבא: 214145
:) לא. למה?
הדבר הגדול הבא: 214160
לא הגזמת קצת? אצל הורים גרושים יש את התוספת הבלתי מורגשת הזו, אתה יודע, שההורים לרוב ביחסים רעים אחד עם השני? מה גם שאם בגרף הקשיר שלך יש מספר זהה של גברים ונשים, אין הרבה מניעה ממצב שבו בכל בית יש לפחות אב אחד ואם אחת (ולמעשה, כל מספר הגברים קרוב למספר הנשים, אין מניעה ש*בכל* בית יהיה לפחות אב אחד ואם אחת). אלא שאולי אני מדבר יותר על "נישואי קהילה", ואתה מתכוון למצב שבו איש הישר בעיניו יעשה. זה די מתקשר לשאלה של easy: כשהנישואים הם יחס טרנזיטיבי, יש כאן מעין "נישואי קהילה" - קל לראות שזה יחס שקילות אם מניחים שכל אדם נמצא באותה "קהילה" עם עצמו, ויחסים כאלו נראים די יציבים, כי כל אחד מחוייב לכל מי שבמחלקת השקילות שלו. ייתכן גם שכולם יקנו בית גדול אחד, יגורו בשכנות או משהו בסגנון. שאלה מתבקשת, אבל האם קראת את היינלין?

אני כן מסכים איתך שבנישואים "מפוזרים" (גבר שנשוי לשמונה נשים שונות בשמונה בתים שונים, גבר שנשוי לשמונה נשים שמצידן נשואות כל אחת לשמונה גברים שמצידם נשואים לשמונה נשים וכן הלאה בקצב אקספוננציאלי) הבעיות שאתה מתאר יכולות לעלות.
הדבר הגדול הבא: 214162
לא חושב שהגזמתי (אבל אין לי באמת מושג), וכן, קראתי את היינלין. נחמד, אבל לא הייתי מזדרז לבנות על זה חברה אנושית. למה שבגרף הקשיר יהיה מספר דומה של גברים ונשים? ומה זה משנה אם בכל בית יש אב אחד ואם אחת, אם הם לא בהכרח האב והאם של ילד שחי שם? ומי מבטיח שכולם יהיו ביחסים טובים עם כולם? מה שלא תחשוב על טרנזיטיביות יחס הנישואין, אתה ודאי יודע שיחס החיבה אינו טרנזיטיבי.

הנישואין יהיו בהכרח מפוזרים אם החזון הפוליאמורי יתממש ברצינות. אבל כל זה כמובן רק דיון חצי-רציני שנועד להראות להדר שהכללים שהיא מפעילה כבר עכשיו, יכול להיות שיש בהם תמרור אזהרה נגד אורגיית הנישואין הקהילתית המוצעת כאן.
הדבר הגדול הבא: 214171
באמת מצער שיחס החיבה אינו טרניזטיבי. עוד יותר מצער שהוא לא סימטרי, והטרגי מכל הוא שהוא אפילו לא רפלקסיבי...
הדבר הגדול הבא: 214172
זה *באמת* עצוב.

בכיוון משעשע יותר, בפעם הבאה שמישהו מנטפק לך ניטפוק מנוטפק להרגיז, שאל אותו את שאלת הניטפיקינג הבאה: יחס שקילות מוגדר כיחס רפלקסיבי, סימטרי וטרנזיטיבי. אבל אם A~B אז גם B~A (סימטריה) ולכן (טרנזיטיביות) A~A, אז למה טורחים לדרוש רפלקסיביות?
הדבר הגדול הבא: 214178
כי קשה מאוד לאהוב את עצמך, כשאף אחד אחר לא אוהב אותך ואתה לא אוהב אף אחד אחר? (מי אמר שלמתמטיקה אין קשר למציאות)
הדבר הגדול הבא: 214182
יפה אמרת :-)
תשובה באיחור ? 268544
"אם A~B אז גם B~A (סימטריה) ולכן (טרנזיטיביות) A~A"

כמובן שהתנאי הזה מתחיל ב"אם". ומה במקרים שלא?

נניח ש-A אינו ברלציה עם אף איבר אחר.
אולי אפילו A אבר יחיד.
חייבים להגדיר שגם במקרה כזה A~A .

נכון?
תשובה באיחור ? 268563
כן. (זה מה שכתוב בתגובה 214178).
אכן, 268567
והמטאפורה המתוחכמת הזאת היתה קצת מעבר ליכולתי בשעה כזו של הבוקר :)
ובשל קיומם של הפוליגמיסטים, 214589
הוא גם לא פונקציה.
הדבר הגדול הבא: 214176
כל מה שאתה אומר הוא נכון, אבל אני לא מתנגד לך במיוחד, רק בא לציין שלפעמים המבנה שאתה מתאר יכול להיות יציב. גם במשפחות מורחבות שחיות באותו הבית (דודים שגרים בייחד וכו') שום דבר לא מבטיח שכולם יהיו ביחסים טובים עם כולם, והשמיים לא נופלים.

משפט אחד שהוא כן מעניין במה שאמרת הוא "ומה זה משנה אם בכל בית יש אב אחד ואם אחת, אם הם לא בהכרח האב והאם של ילד שחי שם?" האם כוונתך האב והאם הביולוגיים? הרי ברור שזה ממש לא הדבר ההכרחי. חשבתי שהכוונה שלך על "הורים גרושים" הייתה בית שבו אין אב ואם (או, לכל הפחות, שני הורים, אם אנחנו מכניסים לעניין גם נישואים חד מיניים), והטענה הייתה שזה לא בהכרח מה שיקרה.

אגב, גם במצב של "אורגיית הנישואים" אני לא מתקשה לראות מצב שבו כל אישה נשואה לגבר אחד שהוא הגבר "מספר 1" שלה, וגרה יחד איתו לכל הפחות, וכך עדיין יש לנו זוגות שמגדלים את הילדים של לפחות אחד מבני הזוג. או שאתה מניח שנישואים פוליאמורים שכאלו מובילים לכך שלא יהיו יותר זוגות שחיים בבתים משותפים?
הדבר הגדול הבא: 214186
שנייה, שנייה. לא אמרתי שהשמיים נופלים, ולא טענתי ששום דבר *בהכרח* יקרה. תראה, הדר קבעה קריטריון: נישואין בין בוגרים. האם החברה תתמוטט אם יותרו נישואין בגיל 15? האם כל קשר כזה בהכרח ייגמר באסון? לא ולא, וגם ניסו את זה לא מעט פעמים. אבל הדר הסיקה מהקריטריונים שלה שיהיה זה מן התבונה לקבוע גיל מינימום שאינו נמוך משמעותית מ-‏18. אני - שוב - רק מנסה לבחון אם אותם קריטריונים לא צריכים להחשיד גם פוליגמיה חסרת-רסן, וכדי לבדוק זאת צריך לבחון קשיים אפשריים, לא להתאמץ לראות מצבים תקינים אפשריים (וודאי שיש כאלה).
הדבר הגדול הבא: 214190
עם זה אני מסכים, אני אחכה לראות מה הסנגוריה אומרת.
הדבר הגדול הבא: 214591
אבל השאלה היא למה יש להניח שכל פוליגמיה היא שלוחת-רסן? מה יקרה אם נניח נתיר נישואין רק בקבוצות של עד 4 אנשים, שאיש מהם אינו נשוי למישהו אחר?
הדבר הגדול הבא: 214640
לא הנחתי את זה. אם צריך לרסן פוליגמיה, אז (אולי) הדר רוצה להוסיף סייגים לתנאיה, זה כל נושא הדיון.
הדבר הגדול הבא: 213983
לרבים יש תחושה שמניעה אותם לומר ''לא'' לקשר חד מיני. מכיוון שאין להם יסוד איתן וברור לתחושה זו, ראוי להתעלם ממנה.
הדבר הגדול הבא: 213984
את/ה מוזמנ/ת להתעלם מדעתי, לא דרשתי דבר.
הדבר הגדול הבא: 214608
למה התחילו לפנות כאן לאיילים אלמוניים בלשון זכר/נקבה? הרי לשון זכר משמשת את שני הצדדים.
לא כשאתה פונה אלי, פניה אליי בלשון זכר אינה במקומה, 214618
אלא סתם טעות מעצבנת.
הדבר הגדול הבא: 214638
מי זה "התחילו"? תמיד השתדלתי לכתוב נייטרלית כשלא ידוע לי ג'נדרה של בת-שיחי, אם כי מן הסתם לעיתים נכשלתי. מה זאת אומרת "לשון זכר משמשת את שני הצדדים"? גם כשאני כותב לבחורה מובהקת אני צריך לכתוב "אתה"?
הדבר הגדול הבא: 215221
פניה סתמית בעברית נכונה היא בלשון זכר. באינטרנט יש לנו יצור כלאיים מעניין: אלמוני אמיתי. אדם שאתה נמצא בדו שיח מפורט עימו, ועם זאת אינך יודע את מינו.

ככל הידוע לי אין כלל רשמי לעניין זה, אך נראה לי סביר לעשות אקסטרפולציה מפלוני לאלמוני.

ונחדד: "פלוני" הוא אדם כלשהו, שזהותו אינה חשובה לצורך הדיון, מה שמכונה באנגלית "one". "אלמוני" הוא אדם שזהותו אינה ידועה, מקביל ל-"John Doe" באנגלית. אציין שההבדל הזה בין אלמוני לבין פלוני קיים בעברית המודרנית בלבד. ולענייננו: הכלל הוא שכשמדובר על פלוני יש להשתמש בזכר. לדעתי ראוי להחיל את הכלל הזה גם כשמדובר על אלמוני.
הדבר הגדול הבא: 215227
ההבדל הוא שעל פלוני מדובר בגוף שלישי. לא מפריע לי לומר "הוא" על פלוני, לפעמים אפשר לומר "היא" כשממציאים דמות לצורך המשל, וודאי שמטופש לומר "אם פלוני מדבר/ת עם אחותו/ה". כשאני פונה לאייל(/ה?) בגוף שני, מציק לי לומר "אתה" כשאיני יודע מה יש שם. לא נראה לי שזה עניין של עברית נכונה, כי כמו שציינת לא קבעו (כנראה) כלל למצב המשונה בו אתה מדבר *אל* מישהו עם מין לא ידוע.
הדבר הגדול הבא: 215453
אני נוטה להסכים. כשמשוחחים עם מישהי בגוף שני, ופונים אליה בלשון זכר, זה יוצר תחושה לא נעימה. זה קרה לי פעם או פעמיים באתר הזה (אפילו אחרי שתיקנתי את בן שיחי!)- זה ממש לא ביג דיל, וזה לא מדיר שינה מעיניי, אבל זה גם לא כל כך כיף.
הדבר הגדול הבא: 215228
"אלמוני" זה לא "John Doe" אלא "anonymous".
"John Doe" זה "שמעון".
הדבר הגדול הבא: 215229
ומה שמה העברי של Jane Doe?
הדבר הגדול הבא: 215231
לא יודעת, עברית שפה זכר.
הדבר הגדול הבא: 215236
ממש לא.

"שמעון" הוא פלוני לצרכים משפטיים. ככל שאני מבין, אין ממש הבדל בין "פלוני" לבין "שמעון".

מי שמגיע לחדר המיון של בית חולים כשאין ברשותו אמצעי זיהוי או אפשרות דיבור, הוא מוגדר כאלמוני, ובארה"ב כ-John Doe. כנ"ל מי שמגיע לחדר המתים, לא עלינו. נראה לי ש"John Doe" ו-"anonymous" חד הם.
הדבר הגדול הבא: 215451
אני לא מכירה את הכלל הדקדוקי אליו את מתייחסת - לדעתי אין כלל בעברית לפיו כשלא יודעים מה המגדר של בן/בת השיח שלך יש לפנות אליו/ה בלשון זכר. אם אני טועה ויש כלל כזה, אנא האירי את עיניי.

היה כלל בעברית שאפשר לפנות בלשון זכר רבים לקבוצת אנשים כאשר היה בה לפחות גבר אחד. כלל זה שונה על ידי האקדמיה ללשון העברית וכיום המגדר הולך לפי הרוב.

ב"אייל הקורא", כשאין שם למגיב/ה, מקבלים את השם "האייל האלמוני", המטה אוטומטית את המשוחחים/ות לפנות ל"אייל האלמוני" בלשון זכר. זאת ועוד, קרה לי פה פעם שמישהו התעקש להמשיך לפנות אלי בלשון זכר, לפחות פעמיים, חרף העובדה שההודעה שלי (שהופיעה בשמי, המקושר לביוגרפיה שלי במערכת) היתה מנוסחת בלשון נקבה. לא בזדון, מתוך הרגל. אבל הרגל וכלל אינם אותו הדבר.
הדבר הגדול הבא: 215495
הכלל לגבי הפנייה לקבוצה לא שוּנה. ראי: http://hebrew-academy.huji.ac.il/question3.html
ועוד שאלה 214163
מה דעתך על זוג אחים (או זוג אחיות) המבקשים להתחתן? סליחה על חוסר הטעם, אבל: 1. קראתי לא רק את היינלין אלא גם את ג'ון אירווינג, ו-‏2. זה לא רעיון מקורי שלי, זוגתי סיפרה לי שמישהו העלה את זה בדיון טלוויזיוני על נישואין חד-מיניים.

זה לא מוצא מכלל חשבון ע"י הכללים שלך, ואין עם זה כמובן בעייה גנטית כלשהי, אז... את בעד להתיר?
ועוד שאלה 214179
איזה אירווינג זה היה? אם מלון ניו המפשייר, הרי שאי אפשר להאשים את אירווינג בעידוד נישואים שכאלו. (אם לא, אני מאוד סקרן לדעת איזה אירווינג פספסתי)

אני, אגב, לא רואה מה הבעיה כאן, חוץ מהמקהלה הרגילה שצועקת "הרס מוסד המשפחה" וכו'. אשמח אם תראה לי איזה השלכות הרסניות יהיו לזה על המין האנושי.
ועוד שאלה 214189
לא אמרתי משהו על עידוד נישואין אצל אירווינג, אני רק זוכר אח ואחות מאוהבים (כן, במלון ניו המפשייר), וזה הזכיר לי. סתם אסוציאציה.

גם השלכות הרסניות על המין האנושי לא טענתי שיש, אתה נסחף. הדר הציגה כללים פשוטים, ואני מנסה להסתכל על הגבולות שלהם. בד''כ אני לא חסיד גדול של ''בוא נראה מה קורה בשוליים הקיצוניים בטירוף'', אבל כאן זה נראה לי בכל זאת רלוונטי. גם כשוך הסערה על גל הנישואין החד-מיניים בסן-פרנסיסקו, אני רוצה לראות שחיתון אחים לא יעורר סערה גדולה אף יותר.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים