 |
|
 |
||
|
||||
 |
למה "עבודה עברית" איים על תושבי המקום? הסיסמה הזו קראה ליהודים לא להעסיק ערבים; אני מניח שלאף יהודי לא היתה התנגדות שערבי יעסיק ערבים. נניח שאחמד לא יועסק על-ידי יעקב בגלל הקריאה הזו; אלמלא יעקב היה בא לארץ, גם אז אחמד לא היה מועסק על-ידי יעקב. ולא ממש ענית לגבי ה"ביתם". כי בדוגמאות שנתת (או שמא זה היה דורון? איבדתי קצת את החוט) תיארת מצב שמשפחת איכרים עיבדה חלקת אדמה מסוימת במשך דורות, ואז בא מישהו שרשם אותה על שמו באיזשהו משרד רחוק ועלום, וגידר אותה. האם היו הרבה דברים כאלה בציונות של לפני 1947? קניית האדמות המיתולוגית, כך אני התרשמתי (הידע שלי מצטמצם לזכרונות עמומים משיעורי מולדת, בערך, אבל אני מתרשם גם מההנחה שאילו זה היה אחרת, היינו שומעים על כך גם בתקשורת), לפחות ברובה היתה של אדמות לא מיושבות. מזוית ראיה של "זכויות לאומיות" וכאלה, אפשר לנסות לטעון שאלו היו אדמות של העם הפלשתיני, ונחוצות לו לפיתוחו העתידי; אבל גם אם אפשר לטעון זאת, זה כבר מתרחק מדוגמת האיכר והגדר. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
1. אבל לפני שיעקב קנה את האדמות, מוצטפה כן העסיק את אחמד בעיבודן. למה העמים בכל העולם התנגדו לקולוניאליזם שהביא עימו רווחה כלכלית (מסוימת)? 2. זה היה דורון, אבל לא משנה. המידע שבידי די חופף את ההתרשמות שלך שרוב האדמות שנקנו היו לא מעובדות (גם אני גדלתי על המיתוס של ייבוש הביצות והמלריה) אבל לא כולן. גם רוב האדמות עליהן מוקמות ההתנחלויות הן בסטטוס דומה של "גבעות טרשים" ובכל זאת קל לי להבין את התנגדות הפלש' לתפיסתן. מעבר לפלפולים לגליסטיים, ישב כאן עם בהתהוות שלא שמח לראות עם אחר משתלט על נכסיו במטרה ברורה ומוצהרת להקים כאן מדינה יהודית. אני חושב שאם אנחנו היינו במקומם היינו מגיבים באופן די דומה, ואני לא חושב שאפשר לטעון שאין להם קייס. ויחלוקו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מתוך http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?... כדי לממש את מדיניותו של בגין ולהקים התנחלויות על אדמות המדינה, היה צריך לאתר עוד ועוד קרקעות כאלה. המוצא המשפטי נמצא בחוק העותמני מ-1858, המשמש עד היום בסיס לדיני המקרקעין בישראל, בירדן וברשות הפלשתינית. מכיוון שרוב הקרקעות בגדה לא עברו הסדר ורישום מתועד בטאבו, הבעלות עליהן נקבעה בשיטה המסורתית, שהעניקה חזקה למי שעיבדו את הקרקעות הסמוכות לכפרים ("מירי"). השיטה התאימה למאה ה-19, שבה התפרנסו הכפריים מהשטחים הסמוכים לבתיהם. הקרקעות שמעבר לטבעת המקיפה את הכפר הוגדרו אדמות מדינה ("מואת"). בחוק הטורקי היו כמה הגדרות לקרקע ה"מואת" - המקום שבו לא שומעים צעקת אדם מהבית הקיצוני בכפר, או מרחק של שני קילומטרים וחצי מקצה השטח הבנוי. "זו לא היתה המצאה שלי. הכרתי את החוק העותמני מעבודתי בפרקליטות ולא עשיתי שום דבר חדש, חוץ מלבדוק שזה לא שונה בדין הירדני (לפני מלחמת ששת הימים)", היא אומרת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הנה תשובה לטענת ה"גירוש אנשים מביתם" שטוענים חובבי ההתנחלויות, ועוד מפי "אם ההתנחלויות" עצמה: 'מכיוון שהממשל הצבאי יכול להעניק למתיישבים זכויות חכירה על הקרקע רק אם הוא מתקיים בשטח. "אם יחול שינוי בהסדרים הפוליטיים והצבאיים, והממשל הצבאי ייפסק, תסתיים גם החכירה".' |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השאלה היא - איזו מדינה? והתשובה היא - המדינה השולטת בשטח על-פי חוק. ישראל מעולם לא שלטה בשטחים על-פי חוק. הרשות הפלסטינית כן. כל האדמות שעליהן הוקמו ההתנחלויות הן "אדמות מדינה" פלסטיניות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני שמעתי לא מעט על המיתוס של רועי הצאן הערביים ש''פלשו'' לשדות היהודיים, שדות שבהם היו רועים את הצאן שלהם מזה דורות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תיקון טעות סופר: אתוס, אתוס, לא מיתוס. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |