בתשובה לגדי אלכסנדרוביץ', 22/04/04 16:51
שניים אוחזים 213879
1. המצב הראוי על פי חוקי המוסר הוא שלאחר התמוטטות השלטון החשוך המושחת והמדכא תושבי האיצפריה יתחלקו שוה בשוה בכל הנכסים שבה, יסכימו ביניהם על שיטה כלכלית חדשה ויתחילו לנהוג על פיה. ברור שהאפשרות הזו אינה ריאלית.
2. מאיזה כוח קרקע הופכת לנכס של מישהו?
3. אני מדבר על סמך תחושת בטן ומידת הנחישות והדבקות שהאנשים בשני הלאומים הללו מגלים. יש לך מדד אוביקטיבי לקביעת לגיטימיות של תנועה לאומית?
שניים אוחזים 213882
1. באמת? לכל אחד מתושבי האימפריה מגיע בדיוק אותו חלק ממנה? כלומר, גם לתומכים הנלהבים של שלטון החושך והדיכוי, ואפילו כאלו שלקחו בו חלק פעיל, ראויים בדיוק לאותו גמול שמקבלים המתנגדים? לא רק שהאפשרות הזו לא ריאלית, גם לא ברור למה היא רצוייה.

2. לא יודע, זה בדיוק מה שאני מנסה להבין מדבריכם.

3. לא, אבל קיוויתי שהמדד הסובייקטיבי שאתה מציע מבוסס על יותר מתחושת בטן.
שניים אוחזים 213898
1. להם מגיע עונש שיגזר עליהם ע"י השלטון החדש שיקבע ע"י כלל התושבים.
2. העולם לא ניברא עם נסח טאבו. כל קרקע שהפכה בשלב מסוים שלהיות שייכת למישהו הפכה בעקבות חזקה (ממישהו התנחל על קרקע שלא היה לה דורש והחזיק בה), גזל (מישהו מצא קרקע שהיה עליה מישהו אחר גירש אותו ממנה והשתלט עליה) או שילוב כלשהו (מספר נאבקו על החזקה בקרקע או על האפשרות לגזול אותה). ברוב העולם הגיעו למצב שאחרי אלפי שנים של מאבקים, העברת בעלויות ורכישות מסודרות, קיימים מוסדות רישום מקרקעין והרוב המוחלט מסכים שמה שרשום בהם משקף בצורה נכונה את הזכויות של בני האדם שחיים במקום על הנכסים. (כלומר דם אם אבי הקדמון היה בעליו הגאה של כל עמק בית שאן והעמק ניגזל ממנו אני מוותר על זכויותי בעמק ומסתפק בדירת שלושה וחצי חדרים בתל אביב).
במקרה של הארץ שלנו יש ציבור גדול מאוד שטוען שהוא נגזל והעובדות (מספר היהודים מול מספר הערבים שחיו בארץ בתקופות השונות) מחזקות במידה לא מבוטלת את הטענה שלו.

הטענה הנגדית דרך אגב היא שמלכתחילה היה מדובר באדמה שניגזלה מהיהודים. העניין הוא שכשאתה מדבר על בעלות פרטית הרבה יותר קשה ליהודי להוכיח שמגרש שני דונם ברשפון היה בבעלות משפחות בתקופת בית שני מאשר לערבי להוכיח שהיה לסבא שלו שדה באיזור ראש העין.
שניים אוחזים 213903
1. "כלל התושבים"? אבל גם הם חלק מכלל התושבים! וזה לא שחור ולבן, מי תמך, ועד כמה. איך אפשר לעשות הפרדות חדות שכאלה?

2. טרם הבנתי על איזה אדמות שעליהן חיו בפועל ערבים התיישבו יהודים עד למלחמת השחרור, והאם ההתיישבות באותן אדמות כללה את גירוש מי שחי עליהן בפועל.

אני לא בטוח שהטענה הנגדית היא אכן מה שאתה מביא, אולי גם הצד השני יבוא לדיון הזה ויאמר את דברו?
שניים אוחזים 214404
1א. כן, הענישה על פשע אינה כוללת ברוב המקרים את החרמת רכושו של הנאשם. ולכן אין מקום לפגוע בזכותו של תומך השלטון על רכושו. מה גם שלרוב תומכי השלטון ואילו שלוקחים בו חלקים פעילים לרוב מחזיקים בהרבה יותר ממה ש"מגיע" להם על פי המפתח של השויון.
1ב. כן, גם לאסירים מותר לקחת חלק בקביעת השלטון.

2. אם ב"חיו" אתה מתכוון בנו בתים וגרו בהם אז עד כמה שידוע לי, אם הייתה תופעה כזו היא הייתה זניחה. אם ב"חיו" אתה מתכוון התפרנסו מהם, דברים כמו רעייית צאן, איסוף עצים לייצור פחם וכו' היו לא מעט מקרים כאלו. למעשה רוב סיפורי ההתישבות מתקופת העליה הראשונה מכילים תאורים של עימותים אלימים עם רועי צאן ערביים.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים