 |
|
 |
||
|
||||
 |
השורה התחתונה ,אינה ברורה לי ,חוץ משמות תואר "מחמיאים"בהם השתמשת על מנת להגדיר את אותם "טרחנים" נבצר מיבינתי להבין את אופן הגדרתם,טענת בפיסקה האחרונה,כי הרבה יותר קל להוכיח כי הוכחה שגויה היא,מאשר שאינה נכונה, אז לאור זאת וכל הכתוב לפניו,ההסקה הלוגית (אולי רק שלי)אומרת שאותם "טרחנים" טועים טעויות ממשיות אך אין אפשרות לשכנעם כי הם טועים בהעדר הבנה מתמטית,או לחילופין זו מעין תחושה של מתמטיקאים "המבינים עניין",שהם טועים טעות מרה אך אין בידי הכלים של היום להוכיח להם מדוע הם טועים,וזה עיניין מתמטיקאי-רוחני ,שפשוט מאפשר ליחידי הסגולה המבינים את ניבכי המתמטיקה,לראות רחוק אך ללא דרך להסביר מדוע לבני אדם של מטה? |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
מה שכתוב בפסקה האחרונה זה שקל יותר להווכח שהוכחה היא שגויה מאשר שהיא *נכונה* (ולא "אינה נכונה"). בדיוק כפי שאת כותבת, "אותם טרחנים טועים טעויות ממשיות אך אין אפשרות לשכנעם כי הם טועים בהעדר הבנה מתמטית" - לא כלים מתמטיים חסרים לנו, אלא פסיכולוגיים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין ממש "שורה תחתונה". ככלל, הטרחנים הכפייתיים מתעקשים שלא להבין את חוקי המשחק. מההיבט המתמטי זה מעניין כי כדאי לדעת ש*יש* חוקי משחק ושהם, במובן מסויים, *רק* חוקי משחק, ומי שלא משחק לפיהם משול לאדם הטוען שיש קונספירציה עולמית ושהחוקים של טניס הם בכלל אחרים. מההיבט הפסיכולוגי, מסקרן לראות איך לאנשים מסויימים יש מוטיבציה עצומה להשקיע שנים בלחקור בעייה מתמטית, אך חסרה להם המוטיבציה להבין מהי בדיוק הבעייה ומה כבר נעשה בתחום. בכל המקרים הם אכן טועים טעויות ממשיות אך מסרבים להקשיב לביקורת, או שכתיבתם סתומה כל-כך שקשה אפילו להצביע על טעות ספציפית. נסי, למשל, להבין את זה: ודאי ש*לא* מדובר ב"מעין תחושה של מתמטיקאים", יש בהחלט כלים המאפשרים להסביר את טעויותיהם של הטרחנים הכפייתיים, אך כלים אלו אפקטיביים רק עבור מי שמוכן להקשיב. אין "עיניין מתמטיקאי-רוחני", ואין במתמטיקה "יחידי סגולה" הרואים דברים שאין "דרך להסביר מדוע לבני אדם של מטה". הכל אפשר להסביר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(בהקשר הנוכחי לפחות, אני מאמין שכן). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נו ,שוב,אם "הכל אפשר להסביר"(אני לא הכנס לויכוח פילוסופי על זה...)אז איך זה שיש אנשים (סתומים?)"שכתיבתם סתומה כל-כך שקשה אפילו להצביע על טעות ספציפית"-רציתי לדעת האם אני מתעכבת פה על סמנטיקה או אתה עצמך מודע לקיום הפרודוקס, אז במידה והכל ניתן להסביר ,האם במקרה של אותם "טרחנים "זה לא עניין של יכולת אלא רצון ועוד סתירה ,אתה מדבר על העדר עניין "מתמטיקאי-רוחני"(-בהעדר הגדרה הולמת אחרת),אבל מצד שני,כותבשיש קושי פסיכולוגי (פסיכולוגי מילה ארצית יותר לרוחני?),להצביע על טעות שלא רק שברור (לכל?)שהיא טעות אלא שהיא מבוססת על טעויות בתחום שהוא עיקבי ולוגי גרידא-כך שאם מישהו מספיק מטופש לנהל על כך דיון הרי יש להקצות אותו מחמת התמהונות וחוסר ציות לדרכי ההבנה והתנהלות השיחה בחברה תרבותית-נאורה,אך ,הרשה לי להניח,שאם מתנהל ויכוח כה ענף בנושא סימן שלא מדובר בתמהונות גרידאשל קבוצת אנשים ,שפותחים פורמים בהם הם יורים טענות לעבר קיר תראה ,בנימה אישית ,לי אין הרבה מידע בתחום (סה"כ סיימתי תיכון),אבל המאמר עניין אותי,אפשר להגיד שהסקירה האנתרפולוגית שוותה את ליבי:) ואני מקווה שלא תראה זאת כ"טרחנות" |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל בטוח שלא הכל אפשר להסביר לכל, ולא כל אחד יכול להסביר הכל אפילו לחלק, ורבים אינם יכולים להסביר דבר לאיש, בה במידה שישנם רבים שאיש אינו יכול להסביר להם דבר. רוב המסבירים והמוסברים נמצאים אי-שם בין הקצוות האלה. (דוגמא: בקשי נא מעוזי שיסביר לך מהו מספר ראשוני) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה פרדוקס? אני מאמין שעם סבלנות וזמן אפשר להסביר לכל אדם סביר את המשגים ב"כתיבה הסתומה". זה לא סותר את זה שיהיו אנשים שלא יהיו מוכנים להקשיב, או שאינם "אדם סביר", או שימשיכו לכתוב כתיבה סתומה עד שיסבירו להם ואז יפסיקו. איפה הפרדוקס? לעניין הפסיכולוגי, הקושי להצביע על הטעות אינו מתמטי כלל, אלא היכולת לייצר דיון שקול ורגוע עם הטרחן הכפייתי. "כפייתיות" היא אובססיה, ועל אובססיות לא קל כל כך להתגבר. לעיתים נדירות מאוד מתפתח ויכוח "כה ענף", ולעיתים קרובות מדובר באמת בתמהונות גרידא. לא כדאי למדוד את עומקו של דיון באינטרנט מהיותו ענף. אני שמח מאוד שהסקירה שבתה את ליבך, ואל חשש, איני רואה בכך טרחנות, ודאי שלא טרחנות כפייתית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
או קיי אז מה שאתה אומר זה שטרחנות מתמטית לא קשורה הרבה למתמטיקה ,אלא היא סוג של הפרעה כפייתית, כמו כל הפרעה כפייתית אחרת והדרך להתייחס לזה היא לסוג של אנשים תמהונים שזקוקים לטיפול תרופתי/התנהגותי טוב...אם זה הכל אז באמת אני לא מבינה את הרעש לגבי העניין אוף ...ואני חשבתי שמדובר בקבוצה/תופעה חברתית חדשה,או לפחות תסמונת מעניינת |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"כמו כל הפרעה כפייתית" - אני לא בטוח, יש כאן בכל אופן מאפיינים ייחודיים לדעתי, אבל אני לא מומחה. "הרעש לגבי העניין" - איזה רעש? הסברתי בתגובה 164429 שטרחנים אינם באמת עיקר המאמר, ובאמת חלק קטן מאוד מהתגובות עוסק בהם. "אוף..." - סליחה שאכזבתי :-) זו בטח לא תופעה חדשה (ראי את הקישור לספר של דה-מורגן). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לגבי הפרעות כפייתיות-התחום באמת עשיר, מרחיצת ידיים חוזרנית עד עלייה מס' פעמים על אותו גרם מדרגות רק כדי לוודא שדלת נעולה,אז בתחום הזה באמת לא קשה לחדש ,אם חושבים על זה ,אני חושבת שאין כמעט דבר שלא תוכל לצמד לו קבוצה מכובדת של כפייתיים/טרחנים/תמהונים... אבל היה נחמד |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הזוג וישנה בטח יכולים לבדוק את זה ביחד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמו הרבה מעסיקים אחרים, האוניברסיטה העברית דורשת מעובדים חדשים אישור רפואי. כשהתחלתי את הפוסט-דוקטורט, קיבלתי מטלי אישור (המתנוסס בגאון על קיר חדר העבודה שלי) שלפיו אינני סובל מכל מגבלה רפואית העשויה למנוע ממני לעסוק במחקר מתמטי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה נכון (שאינני סובל מאף מגבלה מתמטית העשויה למנוע ממני לרפא חוקרים עסוקים). | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |