בתשובה לMichael Sharon, 03/04/02 13:10
Yearning for God=love 214312
הי מיכאל,
איזה כיף של אתר. באמת יהיה לי כיף שנדבר על דברים
אולי קצת נריב...ברכות (tenderly)...
אז הנה אני מתחילה...

"My bounty is as boundless as the sea
My love as deep; the more I give to thee,
The more I have, for both are infinite
My true love is grown to such excess
I cannot sum up sum of half my wealth
להבנתי, מהות הנשמה היא האהבה, שהיא גם האלוהות בתוכנו, החובקת כל,העוטפת ומתאימה עצמה להכיל הכל-כמו אוקיינוס עמוק, חסר גבולות, אין-סופי. כשחווים אהבה זו, אהבה ללא תנאי שאינה קשורה בדבר ובאיש, אהבה שהיא מהות קיומנו, חווים התעלות רוחנית, אושר-עושר רב עד שלא ניתן לאמוד אותו.

Can you have infinite love to something that do not exist, where love is turned towards the concrete, the larger in degree it is , the more concrete the object of love is being rendered

האלוקות אינה קיום קונקרטי, אך היא אנרגיה קיימת, אנרגית היש, האנרגיה שמכוונת את היקום, שניצוץ ממנה הוא המהות שבתוכנו. אנרגיה זו עצמה היא האהבה. על כן החיבור הרעיוני לאלוקות מחבר אותנו גם פנימה לעצמנו, אל האהבה שבתוכנו, שהיא המהות של קיומנו ומטרתו להביאה לביטוי.
האהבה שאנו מכירים "כלפי" מישהו, אינה אהבה אמיתית כי יש בה תנאי (אתה תיתן לי ואני אתן לך) וכי לרוב היא בעצם התאהבות = השלכה של דמוי פנימי. אך יש לה מטרה, לעורר בנו את אותה תחושת התעלות, אותה אנו מכירים ומוקירים בהתאהבות, להזכירנו את התחושה הצפויה לנו כאשר באמת נתחבר אל עצמנו, אל המהות שהיא האהבה האין סופית שבתוכנו.

That light whose smile kindles the Universe,
That Beauty in which all things work and move

וזו תמצית אותה מהות = אהבה = אור = יופי = חיוך

sense of immanence of the One in Nature

A motion and a spirit, that impels
All thinking things, all objects of all thought
And rolls through all things

ולכן אותה גדולה ועוצמה של האחד באה לידי ביטוי ביקום, כניצוץ הנמצא בנשמת כל חי, צומח או דומם. אותה אנרגיה בראה את הכל ומגלמת עצמה בכל.
לעניין המחשבות, אלו הן אנרגיות שבני אנוש תופסים אותן כאילו הן פרי המצאתם. בני אנוש מגלים הזדהות עם אנרגיות חולפות אלו וכך תופסים את עצמם ו/או את ה"מציאות".
המציאות היא המצאה, בריאה שלנו באמצעות אותן אנרגיות הקרויות מחשבות. כמו בניה בלגו. מחליפים את ה"חלקים", כלומר המחשבות הבונות את ה"מציאות" - משתנה ה"מציאות".
או בקיצור, המציאות היא סיפור שאנו בונים לעצמנו ומזדהים איתו, מגיבים אליו=סנסציות גופניות אותן אנו מפרשים כ"רגשות". את השמות לרגשות אנו נותנים בהתאם להקשר ופרשנות=כלומר שוב בניה באמצעות אבני הלגו=מחשבות.
אם אין מחשבות=פרשנות, אין בעצם "רגשות" אלא תחושות גופניות שאם לא נותנים להן פירוש; אם לא מלבים אותן;
אם לא מתנגדים להן - הן מתפוגגות מאליהן די מהר אל תוך אותו אוקיינוס אין סופי=כל היש=אין=שקט=שלווה=אהבה.
כל התיאור האחרון אינו "תיאוריה" אלא פרי חוויה רוחנית עמוקה שחוויתי, בה השלתי מעצמי את המחשבות, את ה"עצמי" שהוא פרי בריאה של המחשבות, ונותרתי עם התחושות הגופניות אשר התפוגגו במהירות אל אותו אין-סוף=שקט=אהבה.
וזו היתה תחושת התעלות, אושר עצום ואהבה טהורה שגם הגדולה בהתאהבויות לא דומה לה.

עכשיו תורך...
ויקי

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים