בתשובה לאסתי, 24/04/04 22:59
הצעת האיחוד נדחתה 214321
מה שמקרה קפריסין מוכיח, בפעם המי יודע כמה, הוא שכמעט(?) כל תוכנית מדינית בחסות האו"ם אינה מציאותית ונידונה לשמר מצב לוחמה/פירוד שיה לפני ההתערבות.
היא לא מוכיחה את ה"אמרתי לכם" שלך, מאחר והחבר'ה טרם הגיעו לשלב היישום.
קופי החביב רק מוכיח שוב שאיפה שהוא שם את היד, אלהים שם את הרגל.
הצעת האיחוד נדחתה 214333
לא התכוונתי שמקרה קפריסין /מוכיח/ משהו לגבינו. הוא פשוט מהווה אילוסטרציה נוספת, למי שצריך אותה, לבעיתיות הכרוכה ברעיון המדינה הדו-לאומית.
גם אם הצעת האיחוד היתה מתקבלת (ואולי היא עוד תתקבל בסופו של דבר), זה לא מוחק את העבר הבעייתי, שבו שני הלאומים שחיים באי הזה היו במשך /שנים/ לפני פיצול האי במצב של סכסוך ממושך- בין היוונים (שהיוו כ-‏80 אחוז מהאוכלוסיה באי לפני שהגיעו המתנחלים הטורקים) לבין הטורקים.

בהסכם העצמאות השלטון בקפריסין חולק לפי מפתח עדתי, כמו בלבנון (רק עם פחות אלמנטים במשוואה), אך זה לא הציל את הטורקים מקיפוח מתמשך בידי הרוב היווני. ואילו היוונים חשבו שלטורקים יש יותר מדי כוח יחסית לחלקם באוכלוסיה. בנוסף, היו בין היוונים קיצונים שקראו לאיחוד עם יוון. וב- 1974 קרתה באי הפיכה שבה הנשיא מקריוס, שתמך בשמירה על עצמאות האי, הודח, ובמקומו תפס את השלטון אחד מתומכי האיחוד עם יוון. ואז, אחרי כמה ימים, הצבא הטורקי פלש לצפון האי, בטענה שהטורקים באי מאויימים ע"י המצב החדש.
[כלומר- להגיד, כמו שזה נוסח בידיעה שלעיל, שהטורקים עשו הפיכה בחלק הצפוני של האי, זו הצגה מאוד לא הוגנת של המצב].

אז מה זה אומר לגבינו- לא כלום בעצם. כי אלה שני מצבים שונים, והשוואות למיניהן צריכות תמיד להיות בעירבון מוגבל מאוד. אבל קפריסין היא פשוט עוד דוגמה למדינה שבה חיים שניים או יותר לאומים, וזה נגמר לא טוב. זה נגמר רע מאוד ביוגוסלביה, שם הפירוק היה מלווה בשפיכות-דמים. וזה נגמר בצורה פחות רעה בצ'כוסלובקיה, שהתפרקה לשניים בלי אלימות. אבל בכל המקרים זה, כלומר המצב הדו-לאומי, נגמר.
ומה קורה כשלא מדובר על לאומים שונים, אלא על קבוצות שמזהות את עצמן כבנות אותו לאום, אבל רק מדתות שונות- את זה ראינו אצל השכנים שלנו מצפון.

אז כשמדובר כמו אצלנו, על שני לאומים שאוחזים בשנאה זה בגרונו של זה כבר יותר ממאה שנה- אפשר אולי להבין למה אני חושבת ש"מדינה דו-לאומית" זה רעיון לא-מציאותי, שלא לומר סהרורי.
הצעת האיחוד נדחתה 214360
כלומר, אם אני מבין נכון את האנלוגיה, את בעצם אומרת שהרוב היהודי עשוי להחליט יום אחד, שבגלל של- 20% הערבים יש יותר כוח פוליטי מאשר שיעורם באוכלוסיה (!) הוא מסתפח למדינה היהודית הגדולה (הדוד סם) ואז ירדן (שהיא המדינה הפלסטינית בעצם?) תפלוש ותקים מדינת חסות משלה ביו"ש, ויוטלו עליה סנקציות מהאיחוד, בעוד ישראל, שהינה שוב קטנה ומוקפת אויבים, תזכה לעדנה בעולם.
את יודעת מה? צודקת. נשמע סהרורי משהו.

...
מצד שני, אפשר היה לחשוב על תסריט אחר, בו צד מסויים (נניח זה שחזק יותר כרגע) היה מתייחס למיעוט שבתוכו בצורה שיוויונית יותר (ר"ל כאילו המדינה גם קצת שייכת למיעוט, ולכן יש לו אי אילו זכויות וחובות בה), ובמקום לחלום עוד שנות דור על טרנספרים מרצון ומששון, היה מקבל את העובדה שהחבר'ה האלה רוצים לחיות פה ולקשור את גורלם עם שלנו (תשאלי אותם על אפשרות סיפוח לפלסטין ותקבלי תשובה מיידית), ומקבל מייד (תוך דור מקסימום) הזדהות מיידית (בערך כמו הזמן שלוקח להזדהות הבדווית והדרוזית עם המדינה להתנדף בשל היחס האמביוולנטי לעדות אלה).
כך שאין רוב ערבי - הוא סגור ללא זכות שיבה בישות פלסטינית כזו או אחרת, אבל המיעוט שכן נשאר בתחומי המדינה ה*ישראלית* הינו בעל ילודה זהה לרוב היהודי (תנאים דומים = ילודה דומה), ובמקום להיות נטל על כוחות הביטחון ורשויות הגביה הוא הופך קצת יותר לנכס.
וכחן לתיאבון? 214373
יש הרי המון מה להגיד, ועל מה להתווכח, בסכסוך הישראלי-ערבי, גם בלי לעוות לגמרי את דברי הצד השני, מר ישראלי. אין לי עניין לבזבז זמן ואנרגיה על הסברה של כוונת-דבריי, שלפי עניות דעתי נוסחו בצורה נהירה, פשוטה, ושווה לכל נפש. היתכן שאתה מעוות לגמרי את מה שאמרתי, סתם לשם ההתנצחות, למרות שדווקא כן הבנת?
יש לי הצעת פשרה מהאו"ם- בוא ניפרד כידידים ונמצא לנו בני שיח אחרים, איש לפי טעמו והרגלי השיח שלו. יום טוב.
איזה יום טוב חביב 214623
אם יורשה לי להגיב בכל זאת, לאחר ה"יום טוב" הנ"ל:
קשה התפיסה החתום מעלה לא הבין מתגובה 214333, שפותחת בכך שמקרה קפריסין לא מוכיח דבר לגבינו, אך ממשיכה ברצף בתאור מדוקדק של הבעיה ושורשי האיבה בקפריסין, שאין מדובר באנלוגיה.
דעתי הרופסת נכשלה שוב כשסיום התגובה ההיא נוסח כמשפט מסקנה מהתאור הנ"ל.
אבל אם לא התכוונת לבצע אנלוגיה, ובעצם כל תגובתך המפורטת באה לומר שיש לבחון כל נושא לגופו, הרי שכעסתי לשווא והכעסתי לשווא, ואיתך הסליחה.
יום טוב גם לרמת אביב.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים