בתשובה לגדי אלכסנדרוביץ', 26/04/04 18:03
 |
|
 |
||
|
||||
 |
כמו שאמרת: לאאאא! (או לפחות לא במדויק). בהחלט מספיק שגופו או מוחו של כל אזרח יהיה מחובר בכפיה למיינפריים המוסרי שאותו הצעת, בשביל לכנות מדינה - מדינה טוטליטרית. אפילו המדינה השנייה אותה הצעת (שוטר צמוד לכל אזרח) חורגת מ"מדיניות של מדינת משטרה טיפוסית" ועונה במידה יותר ממסוימת על *רוח*1 המדינה הטוטליטרית. ____________ 1 רוח, משום שהגדרות מדויקות/מילוניות בעניינים שכאלה זה שטויות. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אוקיי, אז מה דעתך על מדינה עם שיטור נוסח מינוריטי ריפורט, רק ללא ענישה - דהיינו, רציחות מנובאות מראש ונמנעות על ידי המשטרה, אבל הרוצח הפוטנציאלי לא נשפט על רצח (לכל היותר על נסיון לרצח, אם נתפס במהלך ביצוע ניסיון הרצח)? טוטליטרי? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חומרת העונש איננה בכלל הנושא. הרעיון הזה, לדעתי, כבר יותר הזוי ממדינה טוטליטרית ואפילו יותר מקולרים - זה כבר מציאות דטרמניסטית שבה העתיד והרצון מוכתב מראש (עוד לפני שהאדם אפילו יודע שהוא רוצה משהו?!) ולאדם אין בכלל חופש בחירה. זה אפילו לא מד"ב - זה סתם פנטזיה. משטרה שצופה ויודעת את מסלול חיי העתידי זה אפילו יותר טוטלי/הזוי/לא-רצוי ממשטרה שיש לה גישה לכל מה שעשיתי היום ובשבוע שעבר1. מילא דטרמניזם כהשקפה פילוסופית (מוטעת?) על הטבע, אבל כתורת מוסר ואמצעי אכיפה? ברררר... זה נראה לי עובדה מעניינת, שאפילו תורות המוסר המונותאיסטיות שבהן קיים המחוקק הטוטליטרי שבטוטליטרים (שקובע עבורך *הכל* במהלך ניהול חיי היום יום, עד כדי פרטים כמו מה מותר לך לשים בפיתה או באיזו שעה לקום בבוקר) שיש לו יכולות טוטליות לחלוטין לצורכי שיטור, שיודע כל מה שהיה וכל מה שיהיה, שיש באמתחתו אמצעי הענישה והפיקוח ההיי-טקיים ביותר (עד כדי בחינת כליות ולב), בכל זאת השכילו להבין שאין מנוס מחופש בחירה. אפילו בסביבה מוסרית-טוטליטרית שכזאת, השכילו חלק נכבד מהתאולוגים3 שאין להתחמק ממשהו כל כך בסיסי בטבע האנושי (ובמציאות באופן כללי?). 1 אם אתה אוהב ליחס לרעיונות מד"ביים יותר ערך ממה שהם באמת שווים (וזה נאמר עם הרבה כבוד למד"ב, רק עם הסתיגות מפינטוז יתר), אני ממליץ על המשך קריאת הספרים של הסידרה חולית. עתיד אנושי דטרמניסטי שכזה, בו אין אפשרות להתחמק מהגורל שמכתיבה היכולת לחזות את העתיד (בעזרת ה-SPICE), הוא בדיוק מה שמנסה הדיקטטור/אל/תולעת (בנו של פול מהספר הראשון) להתחמק ממנו בעור שיני התולעת שלו, באמצעות ה-golden path - וכל זאת כחלק מנסיונו להשאיר את האנושות, הממ... אנושית2. 2 לדעתי זו לא סתם עלילה, אלא מיצג איזשהם ערכים הומניסטיים שהסופר ניסה להעביר (הוא עושה זאת באמצעות דמות של דיקטטור אכזר שרוצח ומתעלל באנושות ללא הרף, אבל למה לנו להיות קטנוניים?). 3 אגב, איך זה באיסלם? שאלה של בור: האם הבדיחה "If shit happens, it is the will of allah", באמת מייצגת השקפת עולם דטרמניסטית-דתית שיש באיסלאם או שאין בבדיחה הזו שמץ של אמת? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ניסיון לענות על 3: ברשת יש מחקרים ומאמרים רבים בנושא, ודוד ג' היקר מביא אותם ואת מסקנותיהם הרבות לא פחות. כדי לנסות להגיע למסקנה אישית אובייקטיבית, צריך לבדוק מיהו החוקר/כותב, וגם תוך כדי לענות על השאלה "מאיפה הגיע האיסלם"? כדי לקצר דברים, להלן קישור של *מוסלמי* המשיב לשאלות בנושא זה. מקישור זה ניתן להסיק שלפחות חלק מהעולם המוסלמי אינו מאמין בדטרמיניזם: לגבי כל העולם המוסלמי: אני מניח שמטיפים, חוקרים ואנשים רבים יגיעו למסקנת איסלם=דטרמיניזם כחלק מהפיכתה של אמונה זו ללא לגיטימית בעיני העולם המערבי, שחופש הבחירה הוא אחת מאבני היסוד שלו. אבל לפני שקונים את הניתוחים השטחיים האלה, צריך לשאול מהם יסודות האיסלם? התשובה ברורה - שתי הדתות המונותואיסטיות שקדמו לו. בדתות אלו יש מרכיב דטרמיניסטי מסויים, הנובע משליטת האל בכל תחומי החיים, אך בצד מרכיב זה קיים גם באופן חזק נושא הבחירה האישית ושכר ועונש. שהרי אם הכל נגזר מראש, והאדם אינו אחראי למעשיו, לשם מה לו לציית לכל החוקים והמוסר? לשם מה האיום בשכר או עונש? והדרך מכאן לאנרכיה או לחיפוש אחרי סט אמונות אחר קצרה. לכן אלמנט השכר והעונש משתקף בכל תורת מוסר חברתית, ודת האיסלם עם שורשיה היהודו-נוצריים היא אחת מאלו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא מבין אותך, מישהו ביקש להעניש מישהו? דיברתי על *אכיפה*. על *מניעת פשעים*. להזכירך, הדיון הזה התחיל מזה. הבנתי שעמדתך היא שאסור לדרוש מאדם לסייע למשטרה במניעת הפשעים שהוא עשוי לתכנן. עכשיו אתה אומר לי שאם למשטרה יש אמצעי לחזות פשעים עתידיים, אסור לה לפעול על פיו? אז מה המשטרה צריכה לעשות? לבוא לזירת הרצח ולנענע בראש בעצב? אבל עזוב, אני רואה שכל ניסיון שלי להבין את העמדה שלך נתקל בהסתערות טוטאלית שלך על כמה הדוגמא שלי לא מציאותית, כשזו בכלל לא הנקודה. אין לי כוח להמשיך בזה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא מבין אותך, מישהו אמר שמישהו ביקש להעניש מישהו? אמרתי שחומרת העונש (ואולי הייתי צריך להבהיר - עצם קיומו או אי קיומו של עונש, זה לא הנושא). אמרתי עוד כמה דברים חוץ מלהגיד שהדוגמאות שלך הן לא מציאותיות. מעניין שזה הסיכום שלך ל*כל* מה שאמרתי. "אבל עזוב" בשמחה. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |