 |
דרושה הגנה על ישובים שעל פי מדיניות הממשלה יש להגן עליהם. מרגע שהוחלט שאין להגן יותר על ישובים מסויימים, יש בדיוק אחד משני דברים לעשות: להפסיק להגן עליהם, או להפסיק להגן עליהם, ללכת להרביץ לתושבים ולגרור אותם בשערותיהם מהבתים.
מדבריך עולה שבמדינה דמוקרטית מסודרת צריך להחליט בצורה מסודרת מה עושים, ואז אם חלק מהאזרחים לא מסכימים לזה, צריך להרביץ להם ולהכריח אותם לקבל את החלטת הממשלה, אפילו אם החלטת הממשלה לא גוררת בהכרח את הצורך בכך שהם יקבלו אותה. מאחר שהמתיישבים הם צד פסיבי בעניין (דהיינו, בניגוד נניח למשלם מיסים, לא צריך להרביץ להם כדי שהצבא יפסיק להגן על הישובים שבהם הם חיים), אין שום צורך לכפות עליהם הסכמה באמצעים אלימים - אף שראוי ורצוי להגיע איתם להסכמה בצורה לא אלימה, וללא ספק חובה לתת להם את האפשרות הזו.
כאשר אתה אומר "הצבא כולו ממלא את הפקודות" אין ספק בכך - במקרה זה, הפקודות הן פשוטות: נסיגה של הצבא מהרצועה, והפסקת ההגנה על הישובים ברצועה. "פינוי אלים של ישובים" לא בהכרח צריך להיות חלק מהפקודות, אתה הוספת את האפשרות הזו יש מאין, ואתה טוען שהאפשרות האחרת "אינה לקוחה מהעולם שאנו חיים בו" - אני מקווה שאתה יכול לתת נימוק יותר טוב מזה.
הדוגמא של המשא ומתן עם מצרים אינה רלוונטית, פשוט משום ששם היה משא ומתן, וכאן אין - דהיינו, אין פה שום החלטה דו צדדית שמחייבת פינוי ישובים. הסיבה היחידה שבגללה יש לפנות ישובים היא זו שציינת - חגיגות איסלמיות בנוסח מודרני. אבל אני מניח שבזה אתה מסכים איתי.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש