בתשובה להאייל האלמוני, 05/05/04 9:36
אכן עלינו על הנקודה 216682
1) אני נגד ניהול החינוך ע"י המדינה. שים לב להבדל.

4) אתה ניסית לעשות הבדל עקרוני בין דעותי על שיטת הממשל הראוי לבין דעותיך. לך מותר לקבוע מה מותר ומה אסור ולי אסור. אנא הסבר את ההבדל.

5) בקליפורניה יש מערכת חינוך של המדינה העולה $5000 לילד. יש גם מערכת פרטית של הכנסייה אשר עולה $2000 לילד. נחש מי נחשב יותר מוצלח?
מערכת החינוך של היהודים לא היו בה מפקחים בכפייה במשך קרוב ל 2000 שנה. היא הצליחה יפה מאוד.
אבל אני טוען בשם ההגיון. אין שום סיבה בעולם שמישהו יצליח למכור בי"ס בו לא לומדים מספיק. לא צריך בשביל זה מפקחים. צריך לתת להורים לבחור. גם אם חלק מההורים יבחרו רע הרי שהתחרות על אותם הורים שכן בוחרים (ויש הרבה כאלו) תביא את כל בתיה"ס לרמה גבוהה).

מערכת החינוך אינה בבואה של רצון הציבור כמו שרמת הפיגועים אינה רצון הציבור ומספר מקרי האונס בישראל אינם רצון הציבור. הציבור רוצה חינוך יותר טוב אבל אינו מודע לחיוב של התורה שתהיה תחרות בחינוך ואינו מודע ליתרונות שבדבר זה. גם אין לו כח להלחם נגד פוליטיקאים ומנגנון שלם של ג'ובים (800 מפקחים שעושים ....). האינטרסים שם הם אדירים.
בכל מקום שיש במערכת החינוך בישראל תחרות המצב הרבה יותר טוב. בדוק את אותם ערים בהם פתחו את אזורי הרישום.

בית הספר אומר להורים (אולי בלי מילים) שהם לא רצויים. העובדה שההורים אינם יכולים לבחור את ביה"ס מספיקה בשביל להעביר את המסר.

סיכום:
1) התחרות היא המפתח. תסכים אתה על תחרות חופשית אסכים לפיקוח. מהר מאוד תגלה שהפיקוח מיותר והרסני ותבטל אותו. אם לעומת זאת הפיקוח ימנע את התחרות הרי שאין תחרות.

2) מה פירוש מתקבל על דעת הציבור הישראלי. האם אתה מתכוון שאותה מנוולת אשר מונעת תחרות כי היא רוצה לשלוט ולחלק ג'ובים מבטאת את רצון הציבור כי היא במקרה נקבעה כשרת החינוך כאתנן פוליטי?

3) מדוע לדעתך הורים ישלחו את ילדיהם לבי"ס כזה? כי הם יצליחו לקבל הכי הרבה ג'ובים כשיגדלו? כי הם יהיו יותר ממושמעים ומחונכים? אולי הם שונאים את הילדים שלהם ורוצים שהם יהיו טפשים?

4)
מלחמה היא שלום
עבדות היא חרות
ובערות היא כח.

אתה טוען שיש צורך לכפות על הורים מה ללמד את הילדים שלהם וכשאני טוען שלא צריך לכפות אתה טוען שאני מפעיל כפייה.

5) זו אמירה שאין מאחוריה שום הגיון ושום הוכחה.

6) לאנשי מקצוע אין מושג מה רמת בתי הספר שהם אמורים לפקח עליהם ואין להם מושג מה מתאים לילדים אותם הם שולחים לבתי ספר אלו. גם אם תתלה שלט מומחה על חמור הוא יצליח באותה מידה. ההורה יודע יותר טוב מכל מפקח מה טוב לילד שלו.

7) אינך מבין כפייה מה היא.
אכן עלינו על הנקודה 216769
1) ומה הקשר לדיון הזה?

4) לכל אחד יש עמדה על מה צריך להיות. אתה חושב שהעמדה המנוגדת לשלך אינה לגיטימית, אני חושב שהיא אינה נכונה.

5) מה אתה רוצה להוכיח בדוגמא על קליפורניה?

ההיסוטריה מוכיחה שהטענה שלך, בשם ההגיון, פשוט מוטעית. כזכור, האנאלפבתיות נוצרה בדיוק בגלל שהורים לא שלחו את ילדיהם לבית ספר.

אונס, טרור ופשע בכלל, הוא מעשה של יחידים. מערכת החינוך היא תוצאה של החלטת הרוב במדינה. זה בדיוק ההבדל בינהם, ומה שהופך את הדני ללגיטימי, והראשון ללא לגיטימי.

אני שוב מבקש לתת מקום אחד, אחד, בעולם המערבי בו אין פיקוח על בתי הספר (או, שהפיקוח בו הוא ברמה של פקיד למאה אלף תלמידים) עד שלא תעשה את זה, כל הדוגמאות שלך מהעולם הרחב לא שוות.

סיכום:
1. תשכנע את הציבור להסכים לתחרות. אם הציבור יסכים, זה יהיה לגיטימי, כל עוד הציבור מתנגד, זה כפייה. פיקוח לא שייך לכאן. בשום מקום בעולם לא הגיעו למסקנה ש"הפיקוח מיותר והרסני". בשום מקום בעולם לא ביטלו אותו.

2. למה שאתה קורא "במקרה נקבעה כשרת החינוך כאתנן פוליטי", אני קורא "נבחרה ע"י הציבור בבחירות חופשיות".

3. הורים שרוצים לחסוך ישלחו את ילדיהם לבית הספר ברמה הנמוכה ביותר. הורים שמאמינים בשקרים ושטויות, ישלחו את ילדיהם לבית ספק שמלמד שקרים ושטויות.

4. come on. ממש בוגר.

5. יש מאחוריה הגיון שהוסבר במהלך הדיון. הוכחה אין, אבל עדויות תומכות לאורך אלפיים שנות היסטוריה, יש, בעוד שעדות אחד, *אחת* למערכת חינוך לא מבוקרת מצליחה (ברמה של מדינה) אין.

6. אז תחליף את אנשי המקצוע. שוב אתה מנסה לשפוך את התינוק עם המים. המשפט האחרון שלך מגוחך.

7. שכחתי שאתה יודע הכל. תסביר לי, איך נסיון לחוקק חוקה תוך כדי התנגדות רוב האוכלוסיה, התעלמות מהכרעות הרוב, ומניעת כל שינוי בחוקה, אינו כפיה.
אכן עלינו על הנקודה 216791
1) מה מטרת הדיון?

4) כלומר, לדעתך שיטה המונעת את חופש הדיבור אינה נכונה לדעתך.

5) הסטרוית - הורים לא שלחו את ילדיהם לבי"ס כי לא היתה מודעות לכך. איש לא שכנע אותם, איש לא הסביר להם. אתה החלטת שצריך בי"ס מיד מפעיל אלימות, ומלאים את מערכת החינוך, שמא מישהו לא ישתכנע מספיק מהר בשבילך.

6) הטרור, הפשע, האונס והאלימות הינם תוצאה לפחות חלקית מההתייחסות של השלטון למעשים אלו.
כך גם ביצועיו של מערכת החינוך הינן תוצאה של מדיניות ממשלתית. אם טענתך היא שהמדיניות הממשלתית בענייני חינוך היא רצון הציבור אז תגיד את זה ולא שהציבור מרוצה ממערכת החינוך.
לגבי רצון הציבור מהמדיניות הממשלתית בחינוך, הגענו לאחד משורשי המחלוקת בינינו. אתה טוען באופן די עקבי שהבחירות כל 4 שנים הינם מספיק פיקוח על מנת שכל מה שנעשה בשלטון יהיה כולו לרצון האזרחים. קשה לי להתמודד עם טענה זאת מכיוון שהיא כה מופרכת איני יודע היכן להתחיל.
הסבר לי בבקשה, נניח באופן תאורטי ש 80% מהציבור חושבים שצריך ללמד 4 שעות ספורט במקום שעתיים. מה הם אמורים לעשות על מנת להביא את דעתם לידי מימוש.

הבאתי 4 דוגמאות ואביא עוד:
ההסטוריה היהודית
בתי הספר הפרטיים בארה"ב
החינוך הביתי בארה"ב
מערכת החינוך החרדי בארץ.

גם אם יש באלו גדודים של מפקחים אין להם שום השפעה וממילא כאילו הם אינם.

העניין הוא שבקשתך שונה מהותית משלי. אתה מסרב לעשות ניסוי שאני מסביר בהגיון רב מדוע הוא כדאי, בטענה שאיש לא ניסה זאת קודם. הרי ברור למה אין מדינה בה אין מפקחים: כי הפוליטיקאים בכל העולם צריכים לחלק ג'ובים ולשלוט.
אני לעומת זאת מבקש ממך להראות מקום אחד בו הפיקוח יעיל. יש עשרות מדינות עם פיקוח. באף אחת מהם הפיקוח אינו משיג דבר כמעט.
האם באמת אינך שם לב להבדל?

1) האם יש לי דרך אחרת חוץ משכנוע הציבור?
בשום מקום לא ביטלו את הפיקוח כי זה אינטרס של העוליטיקאים לקיים פיקוח ולא נעים לפטר אנשים למרות שהם לגמרי מיותרים. לגמרי.

2) כמה מהמצביעים אמרו אנחנו רוצים שהיא תהיה שרת חינוך ולכן אנו מצביעים כפי שאנו מצביעים - גג 1000. דבריך על כן הינם שטויות.

3) הורים שרוצים לחסוך ישלחו לבי"ס הטוב ביותר שניתן לקנות בשובר בלי להוסיף כסף. ומה קורה היום? הם שולחים לבי"ס ברמה יותר נמוכה ולא מוסיפים כסף. ועוד מסיתים אותם שלא לשלם כי זה צריך להיות חינם.

4) במה אני מנסה לכפות על הציבור? בכך שאני מנסה לשכנע אנשים לקבל את עמדתי! מה כפייה בזה?

5) במקום להפריח סיסמאות אנא הסבר לי כיצד הפיקוח שלך עוזר במשהו. הראה מדינה בה הפיקוח יעיל. תן דוגמא מה המפקח עושה שלא היה נעשה בלעדיו. נגיד הוא נכנס לכיתה רואה את המורה שרה והוא צועל עליה ובכך מציל את העולם. תן דוגמא. הסבר. תפסיק עם הססמאות.

6) הסברתי ואסביר שוב. אין בן אנוש שיכול לדעת איזה בי"ס יותר טוב מבי"ס אחר. בא נניח שאתה מפקח על בתי הספר בכפר סבא וצריך להחליט באיזה בי"ס לפתוח כיתה א' נוספת. תסביר לי מאיפה תדע היכן מלמדים טוב יותר? היכן מתייחסים יותר טוב לתלמיד? היכן הילדים יותר מרוצים?
אולי (ספק גדול מאוד) תוכל לקבל תמונה לגבי אחד הפרמטרים. שיקלול נכון לגבי כולם לא יכול בן אנוש לעשות. לעומת זאת אם תתן לכל הורה לבחור את ביה"ס של ילדו, כל הורה יעשה כמיטב הבנתו והכרתו את ילדו, וכל בי"ס יעשה את המירב כדי לרצות את ההורים.

ההורה אכן יודע מה טוב לילד שלו מכל מפקח. אמנם הוא לא מבין בשיטות שונות להוראת קריאה אבל אין לו צורך לדעת. הוא צריך לראות שורה תחתונה - הילד שמח, לומד, מתקדם, קורא.

7) אני מתחיל להבין במה אני מואשם:
א) אני רוצה לחוקק חוקה נגד רצון רוב האוכלוסיה
ב) אני מתעלם מהכרעות הרוב
ג) אני מונע כל שינוי בחוקה

תסביר לי בבקשה, מהיכן הגעת לטענות שקריות אלו?
אכן עלינו על הנקודה 216796
1) להסביר את הצורך בפיקוח ממשלתי על מערכת החינוך.

4) כן.

5) ומי יסביר להם? ומה יגרום להם להקשיב לו?

6) מערכת בחירות, *בנוסף* לעוד 10 דרכי שליטה של הציבור, אבל אם אתה מוציא דברים מהקשרם, אז חופשי.

מערכת החינוך הפרטית והביתית בארה"ב מפוקחת. מערכת החינוך החרדי בארץ כושלת. מערכת החינוך היהודי הייתה בכפיה.
האם אתה טוען שאין בעולם כולו מערכת חינוך אחת טובה? אם כן, את הניסויים שלך על תעשה על הילדים שלי.

1) אז אין כאן גזל?

2) כל המצביעים ידעו מי היא, אם הם לא היו רוצים שתהיה שרת חינוך, הם היו מצביעים למפלגות שמצהירות שלא תלכנה איתה לקואליציה.

3) רק שהבית ספר הכי זול יהיה בית ספר שלא ילמד כלום (וייתן להורים את השווי של השובר בכסף).

4) בכך שאתה מנסה ליצור חוקה שהציבור לא יוכל לשנות, ושהציבור לא רוצה.

5) דוגמאות? בחר מדינה מערבית, והנה לך דוגמא. נגיד, ארה"ב, שוודיה, יפאן, שוויץ, צרפת, הולנד, גרמניה, אנגליה, נורווגיה, דנמרק, ספרד ...

6) אם שני בתי הספר יהיו מפוקחים, ואם השיטה תתקבל על דעת הציבור, לי לא תהיה התנגדות. להבדיל, אם בתי הספר לא יהיו מפוקחים, אז בית ספר א' יקח את הכסף ויתן בו אוכל לילדים (ואז ההורים יוכלו לחסוך כסף לארוחה), בית ספר ב' יקח הרבה כסף, ויתן אותו למנהל שיברח, והורה שרוצה חינוך טוב, יצטרך לסוע לרעננה.

7) א) ב) וג) זה מה שכתבת בדיון.
אכן עלינו על הנקודה 216799
על מנת למרכז את הדיון, אומר כך:

מטרתי המרכזית הינה תחרות במערכת החינוך.
איני חושב שצריך פיקוח כי ההורים והתחרות ידאגו לזה אבל זה פחות חשוב.
קח 1000 מפקחים (כמה חבל לי על הכסף) תבדוק כמה שאתה רוצה אבל אל תתערב אלא כשברור שבית הספר וההורים ביודעין עושים מלאכתם רמייה. בא נגיד שצריך צו בית משפט לצורך התערבות. תוכל לבחון את הילדים פעמיים בחודש, להפוך כל גרוש בדו"חות הכספיים, לבדוק את איכות המורים ולפרסם זאת - הכל.
רק אל תתערב בלי אישור בית משפט כשמדובר על פגיעה באיכות ביודעין ועם הוכחות. כלומר:
א) בי"ס רשאי להעסיק כמורים אנשים שאין להם תעודה ממשלתית אם הם חושבים שהם טובים.
ב) בי"ס רשאי להיות פתוח, דמוקרטי וכו'
ג) בי"ס רשאי לבחור את תכנית הלימודים שלו
ד) בי"ס רשאי לבחור תלמידים כראות עיניו.

הגענו להסכמה?
אכן עלינו על הנקודה 216800
ממה שהבנתי מכתיבתך עד כה "תחרות במערכת החינוך" היא אמצעי ולא מטרה בפני עצמה. לא?
זו שאלה? 216802
תחרות במערכת החינוך הינה אמצעי הכרחי. כלומר הוא אמצעי למערכת חינוך יוצר טובה ואין אמצעי אחר.

אבל אם אתה רוצה אז הוא גם מטרה. המצווה היא שתהיה תחרות ולא אסטה ממנה, גם אם תוכיח באותות ובמופתים שתצליח להגיע לחינוך יותר טוב בלי תחרות. עד שאצליח להוכיח שטעית בהוכחה, יהיה לנו עוד דור מבוזבז.
כן 216808
השאלה היא לא מה אני רוצה. השאלה היא מה אתה חושב ומה הערכים שאתה מקדם.

אם הבנתי את מה שכתבת, אז "תחרות במערכת החינוך" בכל מקרה היא מטרה? לשיטתך (או לפי התורה, שהיא השיטה שככל הנראה אימצת לעצמך כקו מנחה) יש ערך חיובי אינהרנטי בתחרות עצמה?

(ואגב, כדי להסיר ספק, אני לא האלמוני שמתכתב איתך לאורך פתיל זה)
כן 216813
התורה אומרת (מדובר על המשנה והגמרא) שהתחרות היא טובה. אך היא אומרת שהתחרות טובה בגלל שהיא מקדמת את הלקוח, ובענייני חינוך בגלל שהיא מקדמת את לימוד התורה.

על כן אני לא רואה ערך חיובי אינהרנטי בתחרות כתחרות.
אכן עלינו על הנקודה 216837
המטרה בעיני היא ביזור. הביזור הוא טוב כי:
א. (בממוצע) הוא משפר את רמת המערכת על ידי תחרות בין הגורמים השונים.
ב. הוא מאפשר פלורליזם.
אכן עלינו על הנקודה 216839
חשבתי שהמטרה היא להשיג חינוך טוב (ובמידת האפשר: זול).
אכן עלינו על הנקודה 216906
זה נכון. העניין הוא ש''טוב'' זה מושג סובייקטיבי.
הנימוק הבסיסי לתמיכה שלי ברעיון נוגע יותר להקטנת הכפיה הריכוזית כשלעצמה (כביטוי לפלורליזם) מאשר לשיפור היעילות הכלכלית או העלאת האיכות.
אל תשאיר אותי במתח 216844
מה התשובה הנכונה?
אמצעים ומטרות 216856
תשובה נכונה? הכי נכון זה לא ליפול במלכודת האיילים האלמוניים ולהתגלות פתאום כיוכבד.

אבל לדעתי (שוב לדעתי) אין כאן עניין של "נכון" כמו של עניין של מה אתה מספר לנו. המטרה שלך, כפי שהבנתי מתגובתך בהמשך, היא לקיים את מה שכתוב בתורה, כי זה גם נראה לך הגיוני, כפי שכתבת בתגובה 216813

ד"ר בר-ביצוע, לעומתך, רואה כנראה את ערך ריבוי הדעות כמכריע, ורואה בתחרות כלי כדי להגיע אליו בתגובה 216837

ואילו שכ"ג מציין את רמת החינוך ומחירו כמטרה: תגובה 216839
אמצעים ומטרות 216859
כלומר שאלת את השאלה לשם קידום הידע בעולם.
אמצעים ומטרות 216862
שאלתי את השאלה כדי להבין את הקביעה שלך ש"מטרתי המרכזית הינה תחרות במערכת החינוך" - הקביעה כשלעצמה נראתה לי לא הגיונית. האם זה מקדם את הידע בעולם? אולי בקצת.
הבנתי. תודה. 216864
בחירתי דווקא את נושא זה מכל הנושאים שבתורה נובעת מהרגשתי שזה בהישג יד מצד אחד ושזה מאוד חשוב להשגת איכות טובה.
הבנתי. תודה. 216950
(תגובה גם על תגובה 216904)

בהישג יד? בגדול, לדעתי לא היו זמנים שרחוקים יותר מימינו אנו מקנה המידה הקהילתי (ועוד קהילתי-גאוגרפית?).

דחיפת המדינה המודרנית לעבר קנה מידה קהילתי מצומצם זה *אולי* ראוי, אבל בעידן של גלובליזציה, התפתחות מפלצות בירוקרטיות כלכליות שחורגות אפילו מהמסגרת של המדינה (שלא לדבר על מסגרת הקהילה) ותאגידים מכתיבי כוחות שוק (שלא לדבר על סדר יום פוליטי, חימוש צבאות ועילות ליציאה למלחמה), זה קצת מוזר לחשוב שקנה המידה הקהילתי הוא בהישג יד דווקא היום.

זה מאוד מוזר לי הפוביה הזאת מכוחה של המדינה כאשר זו מלווה יד ביד עם אדישות מוחלטת לעליית כוחן של מערכות כלכליות/בירוקרטיות כלל עולמיות, בזכות אימוץ מדיניות שוק חופשי, שעפ"י המגמה הנוכחית יגמדו את כוחה של המדינה (הכה מפחידה) לקנה מידה של עכבר מעבדה.

גם אני ספקן לא קטן לגבי המערכות הבירוקרטיות של המדינה ואני משתדל להביע את תמיכתי בהגבלות על כוחה של המדינה (ע"י איזונים ובלמים) כמעט בכל הזדמנות (עד כדי שנמאס לי לשמוע את עצמי). מה שלא ברור לי הוא מאיפה מגיע הביטחון והאמונה העיוורת במערכות כלכליות "חופשיות" (הנוטה לפעמים למיסטיקה כמעט קבליסטית ע"י אזכורי אותה "יד נעלמה" שתמיד עושה רק טוב בעיני הליברטיניסטים סוגדי ה"חופש" ותמיד עושה רק רע בעיני הסוציאפטיליסטים שמקריבים קורבנות לפסל "רצון הציבור").

מהו אותו כח נסתר ומבורך (אמן), אשר תמיד יטיב איתנו (לא רק כלכלית, אלא גם בעיצוב חיינו וסדר יומנו הציבורי) באותו שוק-חופשי-כמה-שאפשר-ואפילו-עוד-טיפה? כיצד דווקא בעולם שכזה, בו טכנולוגיה+כוחות שוק+גלובליזציה+אינטרסים כלכליים חוברים יחדיו ומכתיבים את סדר היום הציבורי, יושם הדגש דווקא על הקהילה ועל יכולתו של פלוני-מודרני לעצב את חייו במסגרת קהילתית?

הבנתי שצריך להגביל את המדינה כדי שזו תלמד "להתעסק בענייניה ולא להרוס את מה שלא עניינה". לא הבנתי כיצד נמנע מחברות כלכליות (הסוחרות בנשק, נפט, טכנולוגיה, תוכנה או טיטולים, זה לא משנה) "להתעסק בענייניהן ולא להרוס את מה שלא עניינהן". (אולי ע"י חרם צרכנים מאורגן במסגרת קהילתית שיחליט בנחישות על החרמת מכ"מי פלקון והצבעה ברגליים כנגד רכישת חביות נפט מפופקורניסטן?)
הבנתי. תודה. 216975
"זה מאוד מוזר לי הפוביה הזאת מכוחה של המדינה כאשר זו מלווה יד ביד עם אדישות מוחלטת לעליית כוחן של מערכות כלכליות/בירוקרטיות כלל עולמיות, בזכות אימוץ מדיניות שוק חופשי, שעפ"י המגמה הנוכחית יגמדו את כוחה של המדינה (הכה מפחידה) לקנה מידה של עכבר מעבדה."

א. היקף השליטה שיכולות להפעיל עליך (אם בכלל) מייקרוסופט ונסטלה קטן הרבה יותר מהיקף השליטה שמפעילה עליך המדינה בכל פעולה יום יומית. הם גם לא ממש מתואמות ביניהם כדי להגשים את תוכניתן השטנית.
ב. הפחד מכוחה של המדינה מבוסס על נסיון. יש לנו מספיק דוגמאות לדיכוי על ידי המדינה כדי להבין שדבר זה אפשרי, סביר ואפילו מתבקש.

"מה שלא ברור לי הוא מאיפה מגיע הביטחון והאמונה העיוורת במערכות כלכליות "חופשיות""

מהנסיון. בניגוד, אולי, לכמה תיאוריות אחרות הרעיון של ה"יד החופשית" נולד כתוצאה מהתבוננות בעולם ונסיון להסביר למה הדברים כפי שהם. במהלך השנים מאז אדם סמית הצטברו שפע של ראיות התומכות בתיאוריה, הן במובן של מדינות לא חופשיות אשר התדרדרו והן במובן של מדינות חופשיות שהצליחו להשיג התקדמות גדולה.

"מהו אותו כח נסתר ומבורך (אמן), אשר תמיד יטיב איתנו (לא רק כלכלית, אלא גם בעיצוב חיינו וסדר יומנו הציבורי) באותו שוק-חופשי-כמה-שאפשר-ואפילו-עוד-טיפה? כיצד דווקא בעולם שכזה, בו טכנולוגיה+כוחות שוק+גלובליזציה+אינטרסים כלכליים חוברים יחדיו ומכתיבים את סדר היום הציבורי, יושם הדגש דווקא על הקהילה ועל יכולתו של פלוני-מודרני לעצב את חייו במסגרת קהילתית?"

במה כל כך שונה עולם זה מעולם העבר? האם אינטרסים כלכליים וכוחות שוק לא עיצבו גם בעבר את סדר היום הציבורי?
השגיאה הבסיסית שאתה עושה, לדעתי, היא המחשבה שאפשר להפריד בין האספקטים הכלכליים בחייו של אדם לאספקטים האחרים. לדידי, הדברים אינם ניתנים להפרדה, אין חירות ללא חירות כלכלית. יכולתו של "פלוני-מודרני" לעצב את חייו במסגרת קהיליתית או אחרת היא אפס כאשר אין הוא בן חורין.

"לא הבנתי כיצד נמנע מחברות כלכליות [...]"להתעסק בענייניהן ולא להרוס את מה שלא עניינהן"."

על ידי אכיפת החוק שאוסר עליהן להתערב באותם דברים שאינם עניינם.
הבנתי. תודה. 217117
אתחיל בלהציג את טענתי נראה לי שהתגובה שלך מקורה בטעות:

1) צריך להוציא את המדינה מענייני חינוך בריאות ורווחה.
את ניהול החינוך יש להפריט ולהפעיל שיטת שוברים למימון הבסיסי של החינוך.
את הבריאות יש להפריט והפעיל שוברים דומים. ייתכן פעילות קטנה של משרד הבריאות בהתווית מדיניות ומניעת מגפות.
את הרווחה יש להעביר לטיפול מקומי, חלקו בכפייה במבנה שכונתי, חלקו במנגנון הממומן בכפייה מתקציב של הרשויות המקומיות ועיקרו בהתנדבות מלאה (אולי הטבות מס לתורמים).

2) לאחר 150 שנות סבל הנובעים מהתועבה והכפירה הסוציאליסטית, העולם מוכשר יותר לקבל את דרכה של תורה כמתואר בסעיף 1.

ולדבריך:
כפי שכבר אמר ד"ר בר ביצוע, אין לאף חברה מספיק כח לשלוט באף אדם ואין דבר זה נראה כעתיד להתקיים באיזשהו עתיד נראה לעיין. במקום בו יש לחברות כח הוא נובע מהאצלת סמכויות של השלטון.
השלטון יכול להגיד לך קנה טיפול בבית חולים גרוע או תתפגר. הוא יכול להגיד לך שלח ילדך לבית ספר נורא או לך לכלא וכו' וכו'. המקסימום שחברה יכולה להגיד לך זה אם לא נוח לך לעבוד אצלנו לך תעבוד במקום אחר.

מנגנון היד הנעלמה הינו דבר פשוט וברור להסבר. הוא הוסבר רבות ע"י אדם סמית, איין ראנד ומילטון פרידמן ואני מוכן להסבירו לך שוב אם תתן דוגמא למה לא ברור לך.
לעומת זאת, עדיין לא הובאו לי (למרות שבקשתי פה שוב ושוב) דוגמאות של פיקוח יעיל על ביצועים של השלטון. (ותחסוך ממני את רצון העם והציבור - זה לא הופך את השלטון ליעיל - חוץ מזה שזה לא נכון)

תוכל לתת לי דוגמא של השליטה הנוראה של חברת חיתולים על חיינו חוץ מהשימוש המגונה בעירום לצורך הפרסום (שגרם לי להחרים את אחת החברות).

אני בהחלט חושב ששכונות רמת אביב ג', נאות אפקה ותל ברוך יכולים להקים לעצמם ועד של השכונה אשר תאסוף תשלום תרונה חודשית של 100 ש"ח למשפחה לחודש ותדאג לממן את הצרכים הבסיסיים של עניי השכונה ואולי אף לעזור לעניים הבאים ממרחק. מה זה משנה אם נשות השכונה טוחנות קמח ברחיים ביתיות או מוכרות עודפי נשק לבא ארגנטינה?
על אדם סמית והיד הנעלמה 218226
מעניין לקרוא את המאמר

של דונלד סאארי, מתמטיקאי וכלכלן מפורסם מספיק כדי שאפילו אני אשמע עליו. אני אנסה לתרגם קטעים מהמבוא למאמר:

"בחדשות, בעיתונות ובדיונים פוליטיים‏1 אנו שומעים על על כוח-הריסון רב-העצמה של השוק, אשר אם רק נשאירו לנפשו יניע את המחירים בהתמדה אל עבר שיווי-משקל עם האיזון הרצוי בין היצע לביקוש... אך האם זה נכון? אינני יודע אם היד הנעלמה של אדם סמית אכן פועלת ב"עולם האמיתי", אבל, בעצם, אף-אחד לא יודע. למרות שבסיפור הזה משתמשים כדי להשפיע על המדיניות הלאומית, אין תורה מתמטית המצדיקה אותו. להיפך: מה שאנחנו כן יודעים הוא שאפילו למודלים הפשוטים הנדונים בקורסי-המבוא יכולה להיות התנהגות דינמית מורכבת עד מאוד".

בהמשך המאמר מתאר סאארי מודל פשוט של היצע וביקוש, ומזכיר את ההוכחה הידועה ששיווי-משקל במודל הזה אכן קיים‏2. אך מערכות דינמיות שיש להן מצב שיווי-משקל לא בהכרח מתקדמות לעברו. מסתבר שניתן להראות (בהנחה שיש יותר צרכנים ממצרכים) שמהערכת הדינמית הנובעת מן השיקולים הכלכליים יכולה להיות כל מערכת שהיא - כאוטית, בעלת "strange attractors", ובקיצור יכולה להוביל להתנהגויות דינמיות מורכבות כרצוננו. בהמשך מתוארות תוצאות מדאיגות אף יותר.

יש להדגיש שוב שלא מדובר בפתולוגיות מופשטות ונדירות המעניינות רק מתמטיקאים. במובן מסויים, רוב המודלים הללו יתנהגו בצורה מסובכת, ומסקנתו של סאארי היא שהיד הנעלמה, בפשטות, לא נמצאת שם.

1 סאארי שכח להזכיר "...ובדיונים באייל הקורא".

2 כאן עושים כלכלנים שימוש במשפט מתמטי יפה, משפט נקודת-השבת של בראוור. ככל הידוע לי, משפטי נקודת-שבת נפוצים מאוד במודלים של מקרו-כלכלה.
על אדם סמית והיד הנעלמה 218241
אני מוכרח לציין שרק ריפרפתי דרך המאמר, אבל הרעיון שהוא מבוסס עליו נראה לי מופרך מעיקרו:
קודם כל, ההנחה הראשונית שלו היא שקרית: ה"יד הנעלמה" לא מניחה הגעה לאקוויליבריום בכל מצב, ובהחלט יכולים להתקיים במשך זמן עליות או ירידות רצופות של מחירים בהתאם לשינוי בהיצע וביקוש. כך שלפסול תורה כלכלית ע"י "הפרכה" של משפט שאינו שייך לה נראה לי בעייתי.
בנוסף, אני לא בטוח שהמתמטיקאי המפורסם (לא יודע לגבי כלכלה...) מכניס למודל שלו את מה שמתרחש באמת בעולם האמיתי, בו לא ניתן לבחור וקטורים כרצונך, כדי שיבדרו את המצב, אלא קיים הרצון האנושי להרוויח, ובמצב שוק בו יש יותר ביקוש מהיצע ייכנסו מהר ספקים נוספים שיאזנו מצב זה - עפ"י פקטור כלכלי ידוע שנקרא לפעמים "אטרקטיביות שוק".
בעצם, אפשר להגיד שהנסיון לכפות מתמטיקה על התנהגות כלכלית בדיוק מדגימה למה ברגולציה לא מתקיימים התנאים הנדרשים לשוק חופשי: המוגבלות של המודלים מייצרת רגולציה, מאחר והיא מניחה שדברים מסויימים אינם משתנים, והדבר דומה להגבלות ממשלה על פעילות חופשית של השוק.
מיותר לציין שמעבר לשעשוע המתמטי לא ראיתי שם דוגמאות קונקרטיות שימחישו או ינתחו היכן במציאות זה קרה או קורה, ועובדה זו בלבד, מעבר למופרכות של הניסיון, מחשידה מאוד את המאמר בעיני.
על אדם סמית והיד הנעלמה 218257
לאט לך, לאט לך, לפני שאתה מזדרז להגדיר מאמר של מומחה בתחום "מופרך מעיקרו" (כן, הוא פרופסור גם לכלכלה - לא שזה אומר חלילה שצריך מיד להסיר את הכובע, אבל קצת יותר זהירות). ההנחה היסודית שלו אינה "שקרית" - איפה בדיוק מצאת שהוא טוען שהיד הנעלמה מניחה שמגיעים לאקוויליבריום בכל מצב? ואיך "עליות או ירידות רצופות של מחירים" סותרות את טענתו? סאארי לא מפריך ואף לא "מפריך" תורה כלכלית ע"י משפט שאינו שייך לה.

זה נחמד לטעון שהמתמטיקאי לא מכניס למודל את "מה שמתרחש באמת בעולם האמיתי", אבל קשה קצת לטעון שאיזשהו מודל כלכלי, כולל זה עם הפקטור הכלכלי הידוע "אטרקטיביות שוק", מקפל את כל העולם האמיתי לתוך התאוריה. אף אחד לא "כופה" מתמטיקה על התנהגות כלכלית - בונים מודלים, ומנסים לעשותם ריאליים ככל הניתן, וזאת בדיוק עושים גם בפיזיקה ובביולוגיה. הוקטורים לא "מבדרים את המצב", והרצון האנושי להרוויח הוא (באופן לא מפתיע) חלק מהמודל, כשם שהוא חלק מכל מודל כלכלי שראיתי. אז תוסיף למודל את האופציה שייכנסו ספקים חדשים - אתה באמת חושב שמורכבות נוספת זו תפתור את הבעייה ותהפוך את "היד הנעלמה" לעובדה? זה מאוד מאוד לא סביר, ועליך החובה לנסות להסביר מדוע זה כך ולא בנפנופי-ידיים גרידא.

את "המוגבלות של המודלים מייצרת רגולציה, מאחר והיא מניחה שדברים מסויימים אינם משתנים" לחלוטין לא הבנתי. לשיטתך, אין מודל מתמטי, מורכב ככל שיהיה, לשוק חופשי? אתה רוצה להניח שאנשים יכולים לשנות את העדפותיהם? קדימה. אתה רוצה להניח שמחירים, עלויות ייצור, מספר הספקים, מספר המצרכים, כל אלה ועוד יכולים להשתנות? אתה מוזמן. כל הנקודה היא ש*אפילו במערכת פשוטה* נפוץ למצוא התנהגויות סבוכות, אז לא כל שכן במערכות מורכבות - כל כלכלן יודע, אני נשבע לך, שהעולם האמיתי מסובך יותר מהמודל המתמטי.

אגב, ב"התנהגויות סבוכות" אין הכוונה ל"עלייה וירידה של מחירים" כאשר בסופו של דבר שואפים למצב האופטימלי. מדובר על התנהגויות מחירים שאינן שואפות בכלל, לא לאט ולא מהר, לא מונוטונית ולא בזיג-זג, לאיזשהו מצב אופטימלי, אלא נעות באופן כמו-אקראי אנה ואנה או אף מתרחקות במפורש מהמצב ה"רצוי".

אם המאמר חשוד בעיניך, סבבה, אין לי מה לעשות בעניין. אבל נשמע לי קצת מוזר להחזיק בדעה נחרצת ש"היד הנעלמה" מתפקדת היטב (כן, ב*רוב* המצבים, ה*סבירים*, ב*עולם האמיתי*) מבלי לנסות לתת לכך איזשהו צידוק תאורטי יותר משכנע מ"ברור שככה זה".

(אגב, אני ספקן גדול מאוד לגבי חשיבותם המעשית של מודלים כלכליים. דווקא בשל כך גם "היד הנעלמה" נראית לי מפוקפקת ביותר, ודווקא בשל כך מודלים שהם חלקיים-במכוון ורק באים להצביע על קשיים אפשריים בלי "להוכיח" כלום נראים לי מעניינים, במידה מסויימת. ועוד גילוי נאות: אני ממש לא מומחה).
דה ז'ה וו 218268
תגובה 158846
דה ז'ה וו 218272
הממממ... גדול עלי, לא הבנתי את הנמשל. הזכרתי לך את אריאל רובינשטיין, את ליאור, את האלמוני שענה לליאור, או את ביבי?
דה ז'ה וו 218281
דורין ישראלי הוא ליאור (לא מזכיר את ליאור, ליאור עצמו, תגובה 213756).
אתה הזכרת לי את האלמוני.

בשתי התגובות ניסו להציג לו חוקר בעל שם שמביע דעות שמנוגדות לדעות המובהקות שלו באשר לכלכלת השוק, ובשני המקרים הוא ביטל את החוקר בצורה.
דה ז'ה וו 218286
תודה. עכשיו הבנתי.
הביאו טענות לא שמות 218292
הבקשה שאכרע ברך לפני איזשהו פרופסור בלי שהוא מביא טענות הגיוניות לא מקובלת עלי.

הגיחוך של אריאל רובינשטיין כלפי חוקי כלכלה היא קצת מוזרה לפרופסור לכלכלה. הניתוח שלו של המציאות התברר כלא נכון, המדינה אכן יוצאת מהמיתון.
טענותיו לגבי ההתנחלויות הינן שטויות. פירוק ההתנחלויות יפיל את מדינת ישראל שנים אחורה. מדובר על שריפת הון בשווי של עשרות מליארדי דולרים.
דז'ה וו 218593
(האח, פוטנציאל למסע צלב חדש, אחרי שכבר מזמן לא הייתי צריך לתקן "געוואלד!")
על אדם סמית והיד הנעלמה 218275
השאלה איננה האם היד הנעלמה של אדם סמית היא לגמרי מדוייקת אלא האם אתה יכול לתת מודל יותר טוב.
בעוד מודל היד הנעלמה תואם עד כדי אחוזי סטייה בודדים את כל הידע האנושי במהלך 4000 שנה, לא ברור לי מהו המודל הנגדי.
אם הטענה היא שהמחירים נקבעים אקראית או חצי אקראית או סתם סוטים במידה ניכרת מנקודת שווי המשקל הרי שזה דבר מופרך מבחינה נסיונית והגיונית.

אני אקרא את המאמר בעיון ואגיב, אולם אומר בינתיים:

לרוב, ההתקפות על היד הנעלמה אינן נובעות מנסיון כן להבין יותר טוב את המציאות אלא מרצון להרוס את מנגנון השוק ולעבור לשליטה ריכוזית. על השליטה הריכוזית אנו יודעים טוב מאוד - וידע זה נכתב בדם.
על אדם סמית והיד הנעלמה 218277
>>>מודל היד הנעלמה תואם עד כדי אחוזי סטייה בודדים את כל הידע האנושי במהלך 4000 שנה

אתה אולי רוצה לסייג או להסביר את המשפט הזה?
מצטרף לבקשתך, שיסביר 218280
זה באמת משפט מאוד מאוד תמוה, אם כי דברים תמוהים הופיעו לא פעם בתגובותיו של המגיב הנ''ל - אבל זה מן התמוהים שבהם.
מצטרף לבקשתך, שיסביר 218294
מוטב לי להקרא תמוה כל ימי ולא לסטות מהאמת. אם יש לך דוגמא נגדית יופע מיד.
מצטרף לבקשתך, שיסביר 218304
אוקיי, אז *אני* לא אקרא לך תמוה. האם אתה מסכים, בכל זאת, להסביר משהו בקשר לקורלציה בין תיאוריה כלכלית שהופיעה במאה השמונה עשרה, לבין מה שקרה (איפה?) לפני אלף, אלפיים, שלושת אלפים וארבעת אלפים שנה? האם אתה מסכים להסביר את תצהיר *אחוזי הסטייה הבודדים*, בהקשר של אלף, אלפיים, שלושת אלפים וארבעת אלפים שנה?

אגב, לאיזה דוגמה נגדית התכוונת? אולי הוא ביקר על איזה כוכב שבו תיעדו הצלחת מודלים הפוכים במשך ארבעת אלפים שנה?
מצטרף לבקשתך, שיסביר 218308
אם אני אטען שמנהיגים שמנים נוטים יותר למלחמות זוהי טענה שניתנת לבחינה היום וניתנת לבחינה גם על סמך מידע הסטורי. אין לנו תיעוד שלם אבל מבחינת התיעוד הקיים ניתן למצוא אישושים או הפרכות.

הבה תביא לי מידע הסטורי הנוגד את חוקי ניוטון מהמאה ה 16? האם אז תפוחים רחפו בשוק בצורה אקראית כי ניוטון לא נולד? ניתן לקרוא בתנ"ך ולראות שהיה כח משיכה בין אם אנשים ידעו זאת ובין אם לאו.
מצטרף לבקשתך, שיסביר 218312
אני מבקש שתעזוב את חוק ניוטון, עזוב את התפוחים, עזוב את המנהיגים השמנים ועזוב אנלוגיות. אני מבקש, כרגע, *בלי שום אנלוגיות* - ואך ורק לעניין! - אילו הוכחות מלפני ארבעת אלפים שנה ושלושת אלפים שנה יש לך לנכונות מודל היד הנעלמה? - אבל אני מאוד מבקש לא לעשות ממני צחוק ולא להגיד "... היו תעודות... היה פעם איזה משהו עם זהב..." - "הוכחות" כאלה אינן משכנעות אותי! הבא, בבקשה, הוכחות קונקרטיות! - רצוי עם מספרים ועם אחוזים.

כמו כן, ו*באמת מתוך רגש של אהדה*, הרשה נא לי להשיא לך עצה טובה: קח לתשומת לבך את המשפט הראשון בתגובה 2752 - קח את זה באמת לתשומת לבך.
מצטרף לבקשתך, שיסביר 218319
אבהיר דברי ותבדוק לבד אם אני מתקן או שלא הובנתי:

כל הידע האנושי שיש לנו מההסטוריה, שניתן להסיק ממנו על מנגנונים כלכליים, מאשש את התאוריה של אדם סמית עד כדי אחוזי סטייה בודדים. איני טוען להוכחות אלא לתאימות.

אם היד הנעלמה היה שטויות הייתי מצפה למצוא תיעוד הסטורי שפעם מחיר החיטה גבוה ממחיר השעורה ופעם להיפך ללא קשר להעדפה האנושית. זה לא קורה כי יש מנגנון שוק. כך הוא כל הידע האנושי עד היום. לא ניתן לקנות דולרים במחיר שיאפשר קניית יינים במחיר יותר גבוה מקנייה ישירה של יינים. זה לא עובד.

כל החיים שלנו מתנהלים לפחות בתת מודע תחת ההנחה שאכן יש מנגנון שוק הגיוני ושמחיר הכובעים שנייצר מצמר שנקנה במחיר מסויים לא ירד פתאום אל מתחת למחיר חומרי הגלם ללא שום סיבה.

כלומר, טענות נגד הדיוק של היד הנעלמה - בשמחה. טענות גורפות נגד היד הנעלמה שמטרתם להגיד שצריך פיקוח וניהול מרכזי - לא ולא, אלא אם יובאו הוכחות מוצקות ורציניות הסותרות את כל עולם המושגים שלנו.
על אדם סמית והיד הנעלמה 218293
אם תביא דוגמא נגדית אשמח לעשות זאת.

אני לא מכיר מקרה בשוק חופשי ולא בשעת מלחמה בו מחיר הביצים אפשר ללולנים להתעשר, בלי שהרבה אנשים רצו להיות לולנים והורידו את מחיר הביצים לנקודת שווי משקל.
על אדם סמית והיד הנעלמה 218296
תסביר לי איך מודדים את ההסטוריה האנושית ומשווים אותה באחוזים מול "היד הנעלמה" ואז אולי אוכל לתת לך דוגמה נגדית. בוא נתחיל אולי מזה שתסביר למה קלטות הוידאו שלנו הם VHS ולמה המקלדות שלנו הן QWERTY.
על אדם סמית והיד הנעלמה 218303
מאותה סיבה שאנו לא משתמשים בדיסקטים 5"1/4 ובתקיטים ארוכי נגן. - יעילות

ב VHS ו QWERTY התועלת בהתאמה לסטנדרט גדולה יותר מהיעילות שבשינוי. בתקליטים ובדיסקטים כמו גם בתוכנות ההיפך.

עיין בספרו של פיינמן על המחשב ששימש את הצ'לנג'ר. הוא היה משנות השישים כי העלות של כתיבה מחדש של הקוד היה יותר גדול מהתועלת.

לגבי ההסטוריה האנושית. תן לי דוגמא אחת נגדית.
על אדם סמית והיד הנעלמה 218309
ומניין לנו שהתועלת בהתאמה לסטנדרט גדול יותר מהיעילות בשינוי? פשיטא - שהרי לולא כן לא היינו מתואמים לסטנדרט.

ולמה אנו ממסים הכנסות של עובדים ולא נותנים ליד הנעלמה לעבוד? פשיטא- התועלת במיסוי וקיום מדינות גדול מהיעילות שבשינוי. ומניין לנו? שאילולא כן לא היתה מתקיימת המדינה.

טיעונים מעגליים, לא?

ולמרות זאת אנסה לכמת "סטיה" מהמודל: כמה זמן קיימים מיסים בעולמנו? לשיטתך, היד הנעלמה היתה צריכה להעלים אותם. אני מציע אם כך, מבלי שאדע לכמת אל נכון "הסטוריה", שאחוז המיסוי הממוצע (כספית, לא בזמן) בהסטוריה זה בדיוק ה"סטיה של ההסטוריה" ממודל היד הנעלמה.
על אדם סמית והיד הנעלמה 218320
באמת אינך רואה הבדל בין מיסים להתאמה לסטנדרט?

היד הנעלמה מדברת על שוק חופשי. ברגע שאתה מפעיל כח אין ליד הנעלמה מה להגיד ועברת לדטרמיניזים הסטורי. זו תאוריה הרבה יותר מפוקפקת שייתכן שהיא נכונה וייתכן שלא.

זה כמו שהייתי טוען שאם הפיסיקה הקוואנטית נכונה הרי שבשאיפה לנקודת שווי משקל היא תשתלט על עצמים גדולים. האם העט שלי הגיע אליך במקרה?
על אדם סמית והיד הנעלמה 218363
אנחנו כנראה מתכוונים לדברים אחרים- כשאני שומע "היד הנעלמה" אני מבין שמדובר בזה שמערכות כלכליות ללא פיקוח מסתדרות על הצד "הטוב ביותר " לא רק מבחינה כלכלית אלא גם מבחינה חברתית. מה זאת אומרת חברתית? אפשר לנחש שאדם סמית התכוון לחברה בה הוא נמצא, אבל לא קראתי את הספר (השפלה!) אז אני לא רוצה להתחייב כאן‏1. אין הכוונה ל "דברים שקשה יותר לייצר עולים יותר" או " דברים שיותר קל למכור עולים פחות" או עוד כללי אצבע כלכליים , למרות שאדם סמית אולי גם התעסק בזה.

לכן, כשאני קורא טענה כמו "היד הנעלמה מתאימה עד כדי אחוזים בודדים ל4000 שנות הסטוריה אנושית", אני מבין שאתה מתכוון לכך שהסיבה שהעולם נראה כמו שהוא נראה זה משום שרוב ההסטוריה האנושית חיינו במערכות כלכליות ללא פיקוח. אם לא לכך התכוונת, אלא רק לזה שחוקי ההצע והביקוש קבעו מחירים במהלך ההיסטוריה, אפשר לעצור כאן, עם הערה קטנה שאין לזה שום קשר להתאמה של דטרמיניזם הסטורי.

אם בכל זאת אתה מתייחס לטענה היותר גדולה, צריך לחשוב מה היה קורה עם האנושות היתה חיה מתחילתה על פי "תנו לנו לעשות"‏2 לעומת מה שקורה היום. אין לי מושג איך לתת מספרים ל"הסטוריה" ואני לא בקיא גדול ב"יד הנעלמה" פרט למה שכל אדם "משכיל" יודע, אבל אם לשפוט לפי תגובותיך באייל, אחד מאבות הטומאה זה המיסוי, ולכן הצעתי כמדד לסטיה מה"אידאל" את כמות הכסף ש"נשרפה" במיסויים שונים ומשונים עד ימינו אנו. אני לא יודע מה הכמות הזאת, אבל נדמה לי שזאת נקודת התחלה טובה לדיון, לפחות טובה יותר מהצהרות מעורפלות לגבי אחוזי הסטוריה.

את ההערות שלך על פיסיקה קוונטית לא הבנתי בכלל ( אבל תודה על העט).

1 את זה הוצאתי מהרשת (הדגשות שלי)
He intends only his own gain, and he is in this, as in many other cases, led by an *invisible hand* to promote an end which was no part of his intention. Nor is it always the worse for society that it was no part of his intention. By pursuing his own interest he frequently promotes that of the *society* more effectually than when he really intends to promote it.

2 תרגום חופשי וקלוקל לlaissez faire
על אדם סמית והיד הנעלמה 218384
גם אני טרם קראתי את אדם סמית אולי כי אני מבזבז את זמני באיל.
הטענה של אדם סמית כפי שידוע לי היא שאין צורך בניהול מרכזי כדי שאנשים ייצרו את הנדרש זה לזה בכמות הנדרשת ובאכות הרצויה בצורה הטובה האפשרית (צמיחה גדולה).
וכל זאת למרות שאנשים היו אנוכיים לגמרי.

כל מקרה בו היה פיקוח של המדינה ששבר את השוק לא מעניין כי חוקי היד הנעלמה לא חלים בהם. שם יכול לקרות כל דבר (חוץ ממשהו טוב אבל איני בטוח שזה קשור לאדם סמית).

כדי לסתור את אדם סמית יש להביא הוכחה שבשוק חופשי קרה משהו כמו:

1) אנשים ייצרו המון עטים שלאיש לא היה צורך בהם.
2) עטים שמתקלקלים מהר מצליחים לגבות מחיר יותר גבוה או בכלל לסלק מן השוק עטים באיכות טובה
3) יש מחסור באחיות או בעוגות מוכנות (סליחה על ההשוואה - מבחינה כלכלית - ורק מבחינה כלכלית - זה אותו דבר)

לגבי אלו אני טוען שאין דברים כאלו, שזה סותר את ההגיון האנושי הבסיסי ואת כל הידע שלנו על העולם מהרגע שכתבנו הסטוריה. העובדה שרוב בני האדם לא מבינים איך יכול להיות שקבוצה של אנשים אנוכיים יקדמו את עצמם ביעילות רבה (בעיקר כי הם לא מעוניינים לבדוק - לא תמיד אבל ברוב המקרים) אינה סותרת את העובדה שאם נציג את התאוריה של אדם סמית בצורה שאני תארתי אותה קשה יהיה למצוא בן אדם שיטען שאכן יכול להיות לאורך זמן מחסור בקמח תירס כי לא היה ניהול מרכזי.
אם נרד לאחוזים - ייתכן שבמדינה של 1.5 מליון תלמידים יהיו 1000 תלמידים בלי בי"ס שיקלוט אותם (ואיני דן בשאלה האם זה נורא). אבל הטענה שיהיו 100,000 תלמידים בלי בי"ס שיקלוט אותם היא פשוט לא הגיונית ואין עדות לדבר כזה בכל מהלך ההסטוריה.
על אדם סמית והיד הנעלמה 218416
רק כמה הערות על 2. ברשת אייס היה לא מזמן הצפה של מפתחות שבדיים מסין. זולים לאללה ודפוקים לאללה. שחיפשתי משהו טוב, לא הצלחתי למצוא. אולי בחנויות חומרי בנין בעיר הייתי יכול למצוא אבל רובן נסגרו בשל התחרות מצד אייס.

חוץ מזה, יש מונח בשם "Planned obsolescence" (אולי "בליה מכוונת") שמתאר שיטות תיכנון מוצרים הפוגעים באיכות לטווח ארוך כדי לשמור על שוק קבוע. אני לא רוצה להכנס כאן לוויכוח האם זה טוב או רע, רק לציין שאין ספק שזה קונססיטנטי עם עיקרון היד הנעלמה וגם קונססיטנטי עם "לסלק עטים טובים מהשוק" ( שידרגת את תוכנה לאחרונה?).
מידע נוסף, עם האמינות הרגילה של ויקיפדיה אפשר למצוא כאן
על אדם סמית והיד הנעלמה 218433
אז מישהו עשה מכה עם מפתחות שבדיים. בעוד כמה חודשים הוא ייעלם.
אם הדיון הוא על הזמן שלוקח להגיע לשיווי משקל או על אחוז ה"מכות" שעושים כל מיני גורמים מפוקפקים ביחס לכלל המוצרים הרי שזה שווה דיון. ייתכן שיש צורך במודל יותר משוכלל לדון בדברים אלו.
אבל על סמך זה לטעון שהיד הנעלמה לא עובדת (כי אדם ממוצע יוציא במהלך חייב 27$ מיותרים על נורות חשמל) זה קצת מוגזם.
על אדם סמית והיד הנעלמה 218441
לא נראה לי שסין העממית עומד להעלם בקרוב.
הגישה שלך מזכירה את הסיפור על הזקן שנשאל ברדיו על סוד אריכות ימיו ואמר שאינו מעשן או שותה, ומקפיד להתעמל ולאכול שום עם וודקה. כשהכתב נזכר שגם סבא שלו נהג כך, ונפטר בגיל חמישים, הסביר הזקן '' נו, ברור- הוא לא התמיד מספיק''.
על אדם סמית והיד הנעלמה 218455
מה טענתך? שכל התוצרת מסין היא זבל? שרבע מהנמכר באייס אינו ראוי אבל הציבור קונה את זה כי הוא טיפש?
רוב התוצרת הסינית שיש לי בבית השביע את רצוני מעל ומעבר. היכולת שלי לקנות צעצועים בלי לפשוט את הרגל, ולקנות פנס בשני שקל (!) נובע מהתוצרת הסינית.

לא טענתי שביום שלישי בבוקר לא ייתכן שיהיה מחיר גבוה מדי על חולצות ירוקות. טענתי שבאופן כללי עד כדי סטייה של כמה אחוזים השוק דואג לצרכנים באורח מיטבי בלי ניהול מרכזי.
אתה רוצה עולם פשוט? לך על שלטון קומוניסטי או פשיסטי.
יאללה, בוא מכות. 218473
אני רוצה עולם פשוט ולא קומוניסטי או פאשיסטי! מה תעשה לי? (או במילים אחרות, מה אתה רוצה מחיי, איזה מין הערה זאת?).

שאלת על על דוגמאות של תוצרת גרועה שדוחקת רגלי תוצרת טובה, סיפרתי לך קוריוז, אמרת לי שבטווח הרחוק אני טועה, חלקתי עליך וסיפרתי לך בדיחה קשורה. עכשיו אני גם פאשיסט? אני מנסה להבין מה זה "באופן מיטבי" ומתי זה יקרה. אני קצת פוחד מנבואות שלא תחומות בזמן.
טוב. תודה על הבדיחה. 218481
על אדם סמית והיד הנעלמה 218470
יעקב, אם לא קראת את אדם סמית', אולי כדאי שלא תדבר בשמו?
על אדם סמית והיד הנעלמה 218472
צודק.
על אדם סמית והיד הנעלמה 219971
רק בשביל הרקורד, יש מחסור באחיות.
על אדם סמית והיד הנעלמה 219976
רק בשביל הרקורד. מערכת הבריאות היא מערכת מולאמת. זה לא שוק חופשי.
על אדם סמית והיד הנעלמה 219977
דווקא בגלל זה בחרתי דוגמא זאת. אילולא הולאם המערכת, שכר האחיות היה עולה ושכר הפקידים היה יורד.
עכשיו משהולאמה המערכת מייבאים אחיות לארה''ב ושאר מדינות המערב.
על אדם סמית והיד הנעלמה 219981
גם בארה''ב אדם עני וחולה יתקשה מאוד למצוא אחות שתטפל בו.
על אחיות 220005
על אדם סמית והיד הנעלמה 220051
גם בארה"ב מערכת הבריאות מולאמת או כמעט מולאמת.

ראה למשל דעתו של מילטון פרידמן על מערכת הבריאות בארה"ב
הטענה המרכזית של פרידמן היא שההוצאה הציבורית ההולכת וגודלת איננה גורמת לשיפור ה"תוצר" של מערכת הבריאות אלא בעיקר לעליה בעלויות.
בין השאר הוא גם מראה כיצד התחיל הרעיון של מימון הוצאות הבריאות על ידי המעביד כהטבה בזמן המלחמה (סטייל ישראבלוף) ולא בגלל הצורך האמיתי במימון הבריאות בצורה הזאת.
על אדם סמית והיד הנעלמה 218469
א. קלטות הווידאו שלנו הן וי-אייצ'-אס משום שתקן זה הציע הרבה יותר זמן הקלטה (שלוש שעות מול שעה בבטות) ואילו יתרון האיכות של קלטות בטא לא היה מספיק משמעותי כדי לאזן את היתרון שבזמן הנגינה הארוך יותר. נוסף על כך, תגובתה של סוני להופעת התקן החדש הייתה איטית מדי וגרמה לדחיקת התקן שלה בהדרגה מן השוק.
ב. לגבי סידור המקלדות: ראשית, תקן QWERTY אינו היחיד המקובל. הגרמנים ורוב מדינות אירופה משתמשים ב-QWERTZ, הצרפתים ב-AZERTY, והאיטלקים ב-QZERTY. המקלדות החלופיות שהוצעו באו אחרי שנים ארוכות בהן שלט תקן אחר והציעו שיפור מסוים, אך לא טוב במידה כזו שתגרום לשוק לשנות את התקן.

בשני המקרים, קביעת התקן נעשתה לא על ידי מספר מוגבל של יצרנים (כפי שיקרה, למשל, כאשר דנים בתקן או שיפור לתקן ייצור מסוים, הנוגע רק ליצרנים) אלא על ידי החלטת רוב סמויה של הצרכנים. עבור אלו, המעבר מתקן אחד למשנהו צריך להעניק יתרונות משמעותיים שיכפרו על העלות הנוספת הכרוכה בלמידה והתאמת מכשירים לתקן החדש.
למעשה, הדוגמאות שלך נותנות חיזוק דווקא לכך שרעיון השוק החופשי פועל באופן מעולה.
על אדם סמית והיד הנעלמה 218475
אוקי, אז עכשיו שאלה: האם הפיתרונות שהשוק החופשי מצא לבעיות הללו הם אופטימליים? אם כן, באיזה מובן ? הם בטח לא הכי איכותיים (VHS) וגם לא הכי יעילים (QWERTY).
על אדם סמית והיד הנעלמה 218482
הם יעילים וטובם במובן זה שטוב לאנשים איתם והם לא רוצים לשנות אותם.

לעומת זאת, פקיד יכול לקבוע מחר בבוקר שהוא משנה את המקלדות בכל המחשבים במדינה לסידור יותר איכותי. זה יהיה מטופש.
על אדם סמית והיד הנעלמה 218486
זה נראה לי כמו טיעון שאי אפשר להפריך (במובן הרע של המילה), לא?

היו פה שני מקרים על קריטריונים ברורים של "יעיל" שהשוק החופשי נכשל בהם. זה לא מוכיח כלום כמובן, כי יתכן שיש כאן כל מיני סיבות מקלות טכניות שאנו לא מכירים, אבל נדמה לי שכאן עדיף שתודה בכישלון, או שתביא נימוק יותר משכנע.
על אדם סמית והיד הנעלמה 218494
יעיל כולל גם את הרצון שלא לבזבז זמן יקר על שטויות. אם שינוי המקלדת היה שווה את המאמץ הוא היה קורה.
הבא דוגמא של חברה שהחליטה בכוונה למכור מקלדות גרועות איכות במחיר גבוה והקליינטים השתמשו בהם למרות זאת.
על אדם סמית והיד הנעלמה 218553
תעלולי פקידה במשרד החינוך: http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtTower.jht...
על אדם סמית והיד הנעלמה 218599
זה כלום לעומת מה שקורה שם. לפחות ייתכן שהערכה שווה משהו.
על אדם סמית והיד הנעלמה 218489
זכור לי במעומעם איזה סיפור על כך שתקן QWERTY זכה להצלחה הגורפת שלו בגלל החלטה של ממשלת ארה"ב לאמץ אותו, כלומר לקנות רק מכונות כתיבה בתקן הזה. מה היד הנעלמה יכולה לעשות אם מכריחים אותה לתקתק דוקא כך ולא אחרת?
על אדם סמית והיד הנעלמה 218525
פשוט נהדר! ( או שאתה עובד עלי כמו עם הסנאים והמערכת החיסונית?) גם יעקב ואורי מסבירים לי שמדובר כאן ב epitomy של השוק החופשי, וגם אתה מסביר שזה כתוצאה של התערבות ממשלתית.
על אדם סמית והיד הנעלמה 218534
הוא כנראה בדאי. אבל לעצם העניין הרי שנוכל להסביר הרבה תופעות כלא סותרות את היד הנעלמה הגם שהן היו פעולות ממשלתיות.
אני יודע שאני מציב פה רף גבוה לאלו הרוצים לסתור את היד הנעלמה אבל אני חושב שבצדק. מי שרוצה לטעון שחקלאים ימשיכו לגדל תירס בהמוניהם למרות שלא ניתן למכור אותו או שלא יגדלו תרד למרות שהוא מאכל תאווה נדיר ומחירו בשמיים צריך להסביר כיצד זה קורה.
על אדם סמית והיד הנעלמה 218552
לא הפעם.

אבל מה? ידעתי שהעניין ההוא עם מערכת החיסון עוד יעלה לי ביוקר. עכשיו אני בחזקת בדאי עד שלא אוכיח שאין לי אחות, ודוקא יש לי.
על אדם סמית והיד הנעלמה 218551
לא, אני לא עובד עליך, רק שאני לא זוכר איפה קראתי את זה. בכל אופן, אם יש לך טיפה זמן בטח תמצא ענין במאמר הבא: http://www.cato.org/pubs/regulation/reg18n3d.html
על אדם סמית והיד הנעלמה 218848
ממה שרפרפתי זה נראה באמת מעניין, שתי הדוגמאות שנתתי ( קלטות VHS ומקלדת ה QWERTY) הם , על פי המחברים, *באמת* אופטימליים מכל הבחינות, וכל הטענות שכנגד מבוססות על אגדות לא נכונות. אני מוכן להאמין למאמר ( אפילו שהוא מופיע באתר שסיסמתו "חירות הפרט, ממשלה מוגבלת, שווקים חופשיים ושלום"‏1) ורק מפנה את תשומת ליבך להסברים השונים שנתנו אורי ויעקב לפני שהאינפורמציה הזאת נחשפה.

1 אגב, אולי זה יעניין את יעקב:
על אדם סמית והיד הנעלמה 219040
עדיף מאמרים שבאים בחינם על ספר שעולה כסף ואין זמן לקרוא.
על אדם סמית והיד הנעלמה 219048
אני רואה שבעצם אין בינינו מחלוקת :-)
על אדם סמית והיד הנעלמה 219181
כל העניין הזה (אם תסלח לי) טיפה שולי בעיני. אם אני מבין נכון, שתי הדוגמאות האלה מנסות להראות כשל אפשרי של היד הנעלמה לפתור בעיה של "תקיעה" בפתרון לא אופטימלי (כמו נהר שהערוץ בו הוא זורם מכתיב לו את המסלול, גם הרבה שנים אחרי שייתכן מסלול נוח יותר להגשמת שאיפתו להתאחד עם הים; כך אני מבין את המונח Path theory - למרות שאני מתעצל לוודא שזה באמת הרעיון). אני בטוח שגם אם הדוגמאות שלך אינן נכונות ניתן למצוא, פה ושם, סיטואציות כאלה אבל לא הייתי מסיק מזה כלום לגבי היד הנעלמה באופן כללי, ובטח לא הייתי תומך ברגולציה רק בגלל כמה מקרים פתולוגיים.
על אדם סמית והיד הנעלמה 219215
אני לא מסיק מהדוגמאות הללו הרבה לגבי ''היד הנעלמה'', אבל אני כן מסיק מעט לגבי טכניקת הדיון. אני מסכים איתך שהדוגמאות הן לא יותר מאשר דוגמאות, ולא צריך להכליל, אבל הייתי מצפה שהמתדיין מולי לא ינסה להצדיק קוריוז הסטורי באמירה הקנדידית ''גם זו לטובה''.
על אדם סמית והיד הנעלמה 219481
טענתך לא ברורה לי. אני בתחילה טענתי שמדובר על הפרש שולי אם בכלל. אח"כ התברר שכנראה מדובר על החירה אופטימלית. מי אמר שזה טוב שיש בחירה לא אופטימלית?
על אדם סמית והיד הנעלמה 218577
השוק החופשי אינו מספק בהכרח פתרונות אופטימליים לכולם אלא מגוון פתרונות הממוקמים על מעין עקומת פעמון. באמצע העקומה ממוקמים הפתרונות שמאזנים בין עלות נמוכה יחסית לטיב סביר (כלומר, הם ''מספיק טובים'' ותו לא) ובשני הקצוות של העקומה נמצאים הפתרונות המעולים והיקרים והפתרונות הזולים והדפוקים או הזולים אך קשים לשימוש, ששניהם נחלת מיעוט קטן יחסית.

כמובן שאיכות ומחיר אינם החישובים היחידים. ישנם חישובים נוספים כמו מחיר כניסה (לדוגמה, עלות למידת הקלדה בשיטת דבוז'אק), תאימות ונעילה (לא משתלם לייצר קלטת שאינה מתאימה לרוב המכשירים הקיימים), וכדומה.
על אדם סמית והיד הנעלמה 218849
בקיצור, השוק החופשי לא מבטיח לנו הרבה, ומסתבר שאפילו לא "כוח הסבר"‏1.
אני פורש מהדיון בינתיים. הוא נראה לי מעגלי מידי.

1 לידיעתך ליאור.
על אדם סמית והיד הנעלמה 219038
לא נכון. היא מבטיחה לכל אחד את מה שהוא רוצה עד כדי סטייה באחוזים בודדים בגלל נפילה לאיזשהו בור של חוסר אופטימליות לא עמוק. זה ההסבר שנתתי לעניין של המקלדת והוידאו והמאמר גיבה את זה בעובדות.

שלרון מרכזי מבטיח לנו:
שחיתות
שנאה בין חלקי העם
חוסר אופטימליות משוועת
חינוך לגזל מתוך הרגשה של בני אדם שכולם מושחתים וגנבים.

ועוד דברים מהסוג הזה. זאת הבחירה ואני מקווה שמדינת ישראל תתקדם לכיוון הבחירה הנכונה.
על אדם סמית והיד הנעלמה 692450
אם כבר הוקפץ הדיון הזה, זו הזדמנות לספר שדורון ןפישלר הוא עכשיו גם עובד‏1 ציבור וגם עובד‏1 תאגידי: יש לו פודקאסט בשם המובן מאליו באתר תאגיד השידור (כאן). והוא הצליח לחדש גם לי כמה דברים. הפרק האחרון (נכון להיום) עוסק בפרישות המקלדת: האנגלית והעברית. זהו רק אחד מתוך עשרים פודקאסטים של התאגיד (התאגיד החדש, להבדיל מתאגיד החדשות שקם ממש עכשיו‏2).

בקיצור: מומלץ. ולעצם העניין: תקן QWERTY אכן אינו אופטימלי. והתקן העברי: בכלל נוצר מסיבות היסטוריות.

1 או לפחות פרילנס

2 „ההסכם להקמת התאגיד ב-‏15 במאי התקבל לאחר שנמצא מנגנון שמאפשר מינוי מנהל זמני-זמני לפני מינוי המנהל הזמני.״ ר' דיווח.
על אדם סמית והיד הנעלמה 692454
כמה תוויפ לשניה אתה מקליד (הקלדת טקסט ''דיבור'' להבדיל מ''קוד'')
על אדם סמית והידיים שעל המקלדת 692456
לא מדדתי, אבל לא קצב מדהים.
* טעות הקלדה. צ"ל תווים לדקה. 692457
מתפלא שלא מדדת. אני מדהים באיטיות ואני מתחבט בדבר הקלדת תרגום (לטקסט מובנה) של כ- 14 עמודים שעלולה לקחת לי עשרות שעות.
על אדם סמית והיד הנעלמה 218302
אולי אני לא מבין משהו. עקרון היד הנעלמה הוא עיקרון כללי המדבר על ההתנהגות האיכותית של שווקים במצב חופשי, ושאיפתם למצב שיווי-משקל שהוא אופטימלי מבחינה זו שלא ניתן לשפר אותו ע"י חקיקה והגבלים. לא?

איך אפשר להדגים או להפריך עיקרון איכותי כזה "עד כדי אחוזים בודדים"?

איך אפשר לבדוק את הצלחתו בשווקים של לפני 1500, 2500 או 3500 שנה? ("4000 שנה", כתבת).

זה שהלולנים הגיעו לנקודת שיווי-משקל, זה מוכיח שהיא הטובה ביותר האפשרית? אולי עם רגולציה היה אפשר להגיע למצב טוב יותר ל*כולם*? אינני יודע אם כן או לא, אבל בוודאי שעצם התייצבות המחירים על ערך כלשהו אין בה שום תימוכין למודל היד הנעלמה.
על אדם סמית והיד הנעלמה 218306
יש תאורים הסטוריים של מגפות ומלחמות ועליות מחירים. יש תאורים של מסחר וחיפוש זהב. יש ארכיונים של תעודות משלוח וחשבונות בנק.

אם תביא דוגמא בה המחירים היו גבוהים באופן מובהק מנקודת שווי המשקל הרי שהבאת דוגמא נגדית. סטייה של שני אחוד לא מעניין אותי, לא בגללו אמכור את חירותי.

מה הוא מצב יותר טוב לכולם? הטענה היא שהשווקים יביאו לכך שייוצרו ביצים בכמות הנדרשת במחיר הסביר לכל אורך הספקטרום של המוצרים.
על אדם סמית והיד הנעלמה 218314
עניתי גם על דרישתך לדוגמאות בתגובה 218313, אני מקווה.
על אדם סמית והיד הנעלמה 218283
כמה הערות:

1. כשתוקפים מודל של המציאות, אין הכרח לתת מודל טוב יותר. כשהבחינו ניסויית שמהירות האור קבועה, ידעו מיד שיש בעייה עם תאוריית האתר. התיאוריה המשופרת שהוצעה היא מצויינת, אבל לקח זמן עד שהיא הופיעה, וחסרונה לא פגם בתקיפת המודל הקיים. אפשר להגיד: אינני יודע מה כן נכון, אבל *זה* לא נכון.

2. "מודל היד הנעלמה תואם עד כדי אחוזי סטייה בודדים את כל הידע האנושי במהלך 4000 שנה" - טענה חזקה מאוד, שאינני יודע לאשר או להפריך אותה. לא ברור לי אילו "אחוזי סטייה בודדים" אפשר לייחס לאיזשהו מצב כלכלי היסטורי.

3. "אם הטענה היא שהמחירים נקבעים אקראית או חצי אקראית או סתם סוטים במידה ניכרת מנקודת שווי המשקל" - זו לא הטענה. הטענה היא שהחיים יותר מסובכים ממודל היד, אין תשובה פשוטה התופסת ברוב המצבים הסבירים, וההתנהגות יכולה גם להתרחק או להיות אדישה למצב שיווי המשקל. "מופרך מבחינה נסיונית" - איני סבור כך, ראה 2. "מופרך מבחינה הגיונית" - כל הנקודה היא שהאינטואיציה האנושית נוטה ליפול לפחים פשטניים כשהיא מנתחת מערכות שנראות פשוטות.

4. "רצון להרוס את מנגנון השוק ולעבור לשליטה ריכוזית": כאן אתה תוקף לא את הטענה, אלא את המניע הנסתר של כותב המאמר. זה כיוון חלש מאוד. אולי זה נכון, אולי זה לא; זה לא חשוב. אני מתרשם שסאארי השקיע הרבה מחייו דווקא כן בנסיון להבין את המציאות, אבל מה אני יודע. ואם הטיעון תקף, זה מה שמשנה. (ברור, בכל אופן, שבמאמר זה סאארי אינו מביע תמיכה במנגנון ריכוזי, או קומוניסטי, או לא יודע מה).
על אדם סמית והיד הנעלמה 218301
1) בסדר, אתקן. תקיפה של מודל צריכה לציין מה בדיוק לא בסדר ועד איזה אחוז סטייה, במיוחד במדעי החברה. עיין 4

2) ראה למעלה דוגמא לסוג הדוגמא הנגדית שאני מחפש.

3) ייתכן שהמודל צריך להיות יותר מסובך, אבל אין סטייה גדולה מהיד הנעלמה. התיקונים יוכלו להכנס יפה מאוד לתוך המודל.
אנסה להסביר - הטענה היא שאם אפשר להרוויח המון כסף ממכירת זהב, הרבה אנשים ירוצו לקליפורניה לחפש זהב ומחיר הזהב ירד עד שיהיה כדאי לחפש זהב כמו שיהיה כדאי ללמוד רפואה. נכון, זה לא יהיה מדויק כי יש אנשים שהכבוד של מקצוע הרפואה שווה להם כסף והם יעדיפו לעסוק בו עבור שכר יותר נמוך מחיפוש זהב. אחרים יעדיפו שכר בטוח על פני סיכוי לזכייה גדולה.
אולם אם הטענה היא שמחיר הזהב יישאר מהותית גבוה ולא יווצרו נסיונות גדלים והולכים לחפש זהב וירידה במחיר הזהב - זה פשוט חסר הגיון. האם אתה חולק על כך?

4) חלילה איני טוען נגד המניע של כותב המאמר שטרם קראתי. אני טוען שהטענות הפופולריות בנושא נובעות ממניע זה ואין מאחוריהם שום אמת. כלומר - המניע אינו העניין אבל הוא מסביר מאיפה באות הטענות נגד תאוריית היד.

בנוסף המניע מסביר את הכשל הלוגי של מציאת בעייה קטנה בתאורייה ודחייתו מכל וכל עקב כך. עד היום לא זרקנו את חוקי ניוטון לשימוש יום יומי ולא כדאי לזרוק את היד הנעלמה לשימוש יום יומי לפני שתמצא משהו יותר טוב.

שוב, הדפסתי את המאמר אנסה לקוראו ולהגיב עניינית.
על אדם סמית והיד הנעלמה 218313
אני חושב שיש בינינו אי-הבנה בסיסית לגבי מהות הטענה של "היד הנעלמה" והסייג היסודי שמביא סאארי.

להגיד "נקודת שיווי-משקל" לא אומר כלום. יש שוק מורכב, הרבה שחקנים, הרבה מוצרים, הרבה דרגות חופש. יש, באופן טיפוסי, הרבה נקודות שיווי משקל, כמו מינימום מקומי של פונקציה. לא לכל נקודות שיווי המשקל אותו ה"ערך" מבחינת התועלת הכללית לחברה: יש טובות יותר ויש טובות פחות. מודל היד הנעלמה טוען שכוחות השוק החופשי ידחפו באופן טבעי את המחירים ל*מצב האופטימלי*, או קרוב אליו. אם זה לא כך, אינך יכול להתווכח עם תומך רגולציה שאומר לך "כן, מחירי הזהב ירדו והתייצבו כבר, אבל אני אומר לך שאם תעלה אותם ב-‏25% וגם תוריד במקביל את מחיר ציוד הניפוי בכך-וכך ותעשה עוד את זה ואת זה, תגיע לשיווי משקל *אחר*, חדש, ויותר טוב לכולם".

במובן זה, דרישתך ל"דוגמה נגדית" היא ריקה מתוכן. הנה מודל אלטרנטיבי: יש יד נעלמה, והיא דוחפת לשיווי-משקל, והיא תמיד מגיעה לאחד מבין 20 שיוויי-המשקל הכי טובים, ובוחרת את האחד מבין ה-‏20 באופן אקראי לחלוטין (וההבדלים ביניהם עשויים להיות משמעותיים מאוד). אין לנו שום יכולת להכריע בין מודל היד הנעלמה שלך למודל שהצגתי כעת, כי אין לנו כמעט בשום מצב יכולת אמיתית לנתח את כל האלטרנטיבות לשיווי-משקל, בטח לא עד כדי אחוזים בודדים, ובטח לא ב-‏4000 שנה האחרונות.

וכל זה עוד נכון אפילו אם מניחים שההתנהגות הדינמית של השוק היא חלקה ויפה ולא כאוטית. סאארי מצביע על האפשרות שבמצבים רבים, אולי במצב הטיפוסי, היא דווקא כן כאוטית - ואז ממש לא ניתן לנתח את המצבים השונים, ואין שום דרך תצפיתית לנתח את הדינמיקה של מצב מסויים ולהגיד "כאן סאארי טועה לפחות ב-‏13%".

סאארי לא מצביע על "בעייה קטנה בתיאוריה" ודורש להפיל את כולה. זו בעייה יסודית. אף אחד לא חולק עליך שבמצבים פשוטים כוחות השוק יניעו את המחירים בכיוון הסביר, ומן הסתם בסוף הם יתייצבו על משהו. השאלה - על מה? האם זה משהו טוב? האם זה הכי טוב? אולי רגולציה תאפשר לשפר?

(ושוב, רק להבהיר: אני אישית לא תומך נלהב ברגולציה חריפה, אבל זו לא הנקודה. אינני מקבל את התיזה שכל רגולציה היא פסולה כי היא מונעת מהמנגנון הטבעי והמופלא של היד להביא אותנו למצב הטוב ביותר האפשרי).
על אדם סמית והיד הנעלמה 218351
אנו נאלצים להגדיר מה היא סתירה אמפירית משמעותית לתאוריית היד הנעלמה.

מה היא הגדרתך?
אני טוען שאם נמצא מצב של מוצר אשר בהעדר פיקוח יקרה לו:
א) מחסור לאורך זמן רב
ב) מחיר גבוה המאפשר לייצרנים רווחים גבוהים מקריים (לא בגלל שהם למדו יותר, עובדים קשה יותר או שיש להם סגולות אחרות שאין לאחרים)
ג) מחיר נמוך מדי לאורך זמן.

אלו דברים המעידים על בעייה מהותית בתאוריה.

טענתך שייתכן שנתקע במקום לא אופטימלי אבל אף אחד לא ידע זאת לא מדאיגה אותי. אם איש לא יודע זאת אין לרגולטור אפשרות לתקן זאת.

שוב, לגבי המאמר אענה אחרי שבת אחרי שאקרא אותו.
על אדם סמית והיד הנעלמה 218414
אלון, הבעיה המרכזית של המאמר (ולכן הוא מצליח "לעבוד" על אדם עם רקע שלך) הוא הערבוב של מין שאינו במינו - זה כמו הדיונים האינסופיים שהיו כאן על תנ"ך מול מדע (שני מישורים שונים לחלוטין, שכל ניסיון להציבם באותו מישור מופרך מעיקרו).

כלכלה אינה "פיזיקה או ביולוגיה" ומודלים שם, מעבר לפשטניים ביותר, דינם להיכשל (ראה את קשת התחזיות הכלכליות לכל מהלך ומס' הכשלונות ותבין את מידת "מדוייקות" הענף הזה.)

באופן דומה, ה"יד הנעלמה" איננה מודל נסיוני או תאוריה, אלא *הסבר* לתצפיות ממושכות של כלכלנים, ותמיד מתוארת בגרפים גסים בלבד, בהם כמעט אין חשיבות לגודל סקלרי ומציאת מקדמים מדוייקים (ואפילו גסים) לתלויות בין המימדים השונים. זו גם הסיבה שה"יד הנעלמה" יכולה להביא כמעט אינסוף דוגמאות על איך זה עובד במציאות, והמאמר הנ"ל לא מביא אפילו אחת.

לגבי תאריו של הכותב: אני תמיד מסיר את הכובע בפני מלומדים ואנשים חושבים, ועוד כאלה שמסוגלים לכתוב במשפט אחד יותר מ 4 נעלמים שונים, אבל כשאני נתקל בניסיון כזה לכפיית מודל מתמטי על משהו שרחוק מאוד משם, אני (כמעט) בטוח שמדובר בהטיה מכוונת שיש מאחוריה אינטרס. למה? כי זה מאוד מופרך מכדי להיחשב תמים, וכן - גם לפרופסורים מותר להיות נגועים באינטרסים (אבל כדאי להם להסוות זאת ב"מאמר מדעי אובייקטיבי").

הערה לאלמוני שהעיר לך: אני מתנצל שאיני טורח להסביר בכל התנגדות שלי למאמר כזה או אחר מחדש את עקרונות השוק החופשי, ואיך המאמרים לא מצליחים לערער זאת - זו תהיה לעיסה של חומר שנטחן כאן היטב, והוסבר ע"י טובים ממני, אבל הויכוח בין מצדדי שוק חופשי לכאלה שחושבים ש"קצת רגולציה לא תזיק לאף אחד" לא ראוי שיתנהל ע"י כמות הפרופסורים והכתבים שכל אחד מוצא (למרות שגם שם ידוע למי יש יתרון), אלא בצורה עניינית.
על אדם סמית והיד הנעלמה 218459
אם אתה מגדיר ערבוב של מתמטיקה עם כלכלה כערבוב מין בשאינו מינו, אז יופי - יש לך בעייה לא רק עם המאמר הזה אלא עם ענף שלם בכלכלה. זכותך המלאה, אבל הנימוקים שלך פשטניים קצת בעיני ("כלכלה אינה פיזיקה או ביולוגיה" - נו, מה אתה אומר; "מודלים... דינם להיכשל" - אולי כן, אולי לא, זו קביעה מאוד גורפת). בפרט, יש לך ויכוח עם יעקב, שבעיניו היד הנעלמה היא בהחלט מודל מספרי מדוייק עד כדי אחוזים בודדים.

מצד אחד אתה טוען שכלכלה זה נורא מסובך, ומצד שני שכלל פשוט כמו "שוק חופשי מביא לתוצאה אופטימלית" הוא נכון? איך זה מסתדר?

מה זה "*הסבר*" שאיננו מודל או תאוריה? אם היד הנעלמה מאפשרת רק להסביר בדיעבד ("כן, הנה, זה מה שקרה, ואתם יודעים למה? זו היד הנעלמה") אבל לא לתת חיזויים ("עדיף בלי רגולציה, כי היד הנעלמה כבר תדאג לסדר הכל"), אז לפי דעתך שלך אין לה שום מקום בדיונים על מה-צריך-להיות. מפתיע, כי היה נדמה לי שאתה חושב ההיפך. אם יש לה תפקיד בקביעת מדיניות, אז יש לה תוקף כמודל ניבויי. מודל כזה, אגב, יכול להיות איכותי לגמרי - זה פשוט לא נכון שמודלים מתמטיים טובים רק כשיש "גדלים סקלריים" ו"מקדמים מדוייקים".

אם אתה בטוח שיש אינטרסים נסתרים מאחורי המאמר של סאארי, לבריאות. ה"מאוד מופרך" שלך, שוב, יומרני מאוד.
להד''ם 218464
המיוחס לי לא היה ולא נברא, או סתם לא הובן.
טענתי שהעובדות אינן סוטות מהמצופה ביותר מכמה אחוזים. לא טענתי למודל מספרי מדוייק.
להד''ם 218471
עכשיו אתה באמת לא מובן. אם אין מודל מספרי, איך יודעים מהו "המצופה" עד כדי כמה אחוזים?
על אדם סמית והיד הנעלמה 218695
יש לי רושם שלא קראת את תגובתי באופן שאפשר לך לענות במדויק למה שכתבתי שם (ולא מה שלא אמרתי), ואפרט. בנוסף, אודה אם לא תנקוט "הפרד ומשול" שלי עם יעקב, אלא תתמקד מול טיעוני בלבד.

1. לגבי הבעיה שיש לי עם ענף שלם בכלכלה - הראה לי את הענף הזה, שמתיימר ליצור מודלי ענק ומתיימר לכסות בצורה מתמטית מדוייקת את כל הקונספט של היצע וביקוש כפי שתואר במאמר שהבאת.
2. "שוק חופשי" אינו "כלל פשוט" אלא מתודה של בעיקר מה לא לעשות, ולכן גם אם הכלכלה היא מסובכת, עקרונות השוק החופשי פשוטים, כי הם אומרים בגדול לממשל: אל תתערב! התוצאה האופטימלית מגיעה *אמפירית* (ולא כתוצאה מערכת משוואות כלשהי) במדינות שמיישמות כלל זה בצורה רצינית.
3. לא אמרתי שיש הסבר שאינו מודל או תאוריה. כל מה שאמרתי הוא, שלהבדיל מהמודל המורכב והתאורטי שמנסה להציג מחבר המאמר, המודלים שמנסים להסביר תופעות שונות בכלכלת שוק חופשי הינם פשטניים מאוד, ולא משתמשים בקשרים מתמטיים המנוסחים כמשוואות מדוייקות או מרובות משתנים. כל אחד מהמודלים הגסים האלה מסביר פן אחד או שניים מ"למה זה באמת עובד" (כי הרעיון הוא לא להמציא משהו חדש, אלא להסביר את מה שאנחנו *רואים בפועל*). בהיבט זה גם מודל פשוט להפליא, מאחר והוא מתאר את הניסיון האנושי, יודע לומר בבירור שאם יאומצו כללי היד הנעלמה במיסוי, מכסים, סובסידיות וכדומה, השוק יתייעל מאוד והרווחה הכללית תעלה.
ושוב, לסיכום - הניסיון של סאארי לייצר מודל מקיף ומדוייק פשוט לא נכון ונידון לכישלון מוחלט בתחום זה, ולכל היותר מוגבל ומוטה מאוד. הרי רק הכנסה של אלמנט אחד שציינתי (אטרקטיביות שוק) גורמת לכל "וקטורי עודף ביקוש" לקרוס, וזה לפני שצוללים קצת הלאה. מסיבה זו כמעט ברור לי שלא מדובר בניסיון תמים, אלא בניסיון לצייד את אלה שממילא תומכים ברעיון הרגולציה ב"נשק מתמטי".
על אדם סמית והיד הנעלמה 218761
נראה שאנחנו לא מדברים על אותם דברים, או שאנחנו לא מבינים אחד את השני, או משהו כזה.

1. "מודלי ענק"? מה זה "מודלי ענק"? יש ענף הנקרא "כלכלה מתמטית", ובו בונים מודלים כלכליים מתמטיים. אינך מכיר אותו? לא נורא, אפשר לחיות עם זה. אינך מאמין בו? גם לא נורא. יש שם גם מודלים להיצע וביקוש. אינני יודע מה פירוש "לכסות בצורה מתמטית מדוייקת את כל הקונספט של היצע וביקוש", זה לא קונספט כזה מסובך, והמודלים הם כמובן פשטניים בדיוק כמו שהסברת שהמודלים שלך פשטניים. אין לי ממש מושג מה מלחיץ אותך כל כך במודלים מתמטיים.

2. "מתודה של בעיקר מה לא לעשות" זה לא נושא הדיון. כל אחד יכול להמציא מתודה של מה לעשות או לא לעשות, השאלה איך מנמקים את יתרונותיה של מתודה אחת על-פני מתודה אחרת. הנימוק שלך, " התוצאה האופטימלית מגיעה *אמפירית*", משונה: איך אתה יודע שהגיעו לתוצאה האופטימלית? הגיעו לאיזושהי תוצאה, יפה, אבל איך תדע שהיא אופטימלית אם לא תנסה לבחון מה היו יכולות להיות האלטרנטיבות? את זאת לא ניתן לעשות אמפירית פשוט כי אין לך דוגמא של מדינה "זהה" בכל המובנים פרט לכך ששם השוק אינו חופשי. אין ברירה אלא לנסות לנחש מה היה קורה אילו. אם אינך מאמין לניחושים האלה, אין לי מה לעשות בנידון.

3. המודל שמציג המחבר הוא תאורטי אבל איננו מורכב כלל וכלל, הוא פשוט לאללה. אתה שוב חוזר לעניין ה"להסביר", ואף אחד לא מתווכח שאפשר להסביר את הממצאים בכל מיני אופנים ועקרונות השוק החופשי הם חלק מההסבר. אינני מבין מה הקשר לשאלה אם עקרונות אלו הם אכן הרצויים בתור הנחות לקביעת מדיניות שמטרתה - תנאים מיטביים לכל.

ולסיכום - סאארי לא מנסה ולא מתיימר ליצור שום מודל "מקיף ומדוייק". מטרתו מנוסחת היטב במאמרו: להדגים שגם במערכת פשטנית עד מאוד, ההתנהגות הדינמית של המחירים תהייה מסובכת הרבה יותר מהתחזית של עקרונות השוק החופשי. אין לי מושג איך ההכנסה של האלמנט שציינת תגרום ל"וקטורי עודף ביקוש" לקרוס, לא ראיתי וקטורים קורסים, וגם אם תצלול עוד הלאה מה שתקבל הוא מודלים אחרים, יותר מסובכים, זה הכל. במודלים אלה אתה טוען שהדינמיקה תהפוך פתאום להיות פשוטה? יפה: הוכח זאת.

ועל ההאשמות בניסיון תמים או לא תמים באמת משעמם להתווכח. אז סאארי הוא שקרן שמנסה לצייד את הרגולטורים הרשעים בנשק מתמטי. טוב ויפה.
על אדם סמית והיד הנעלמה 219147
התלבטתי לא מעט בדבר מתן תגובה, כי נראה לי מהנימה בתגובה האחרונה שיש כאן קצת יותר מהחלפת רעיונות, אבל בכל זאת משהו קצר:
1. כלכלה מתמטית הינו, ככלכלה עצמה, מגוון ורחב מאוד. הוא גם מוצלח למדי כשמדובר ביצירת מודלים לקשרים *פשוטים* (המודל עצמו יכול להיות מסובך, כמובן - מה שחשוב להצלחת המודל הוא פשטות הקשר). המקצועות הכלכליים מחייבים זאת בשל הצד המעשי החזק בהם, המגולם למשל ע"י בנקאים, רואי חשבון, חברות ביטוח וכד'.
אולם, כשמדובר בתאור פעולה מורכבת - התנהגות היצע וביקוש - אין מודלים מוצלחים בהיבט הניבוי (ההיבט היחיד שהופך אותם לכדאיים לטעמי). זה נכון שלא מעט טומנים ידם בצלחת זו, אבל מעבר למה שציינתי על מה אני חושב על הניסיון לכפות מתמטיקה על התנהגות כלכלית אנושית, אולי יסייע גם מאמר קצת יותר מפורט שמצאתי, המציג זוויות נוספות, וכבסיס מזכיר שלמרות העשורים האחרונים בהם מבוצעים המאמצים לייצוג מתמטי של מודלים כלכליים, אין ממש מהפיכה בתחום הכלכלה (קרי, בתיאור מקיף של פעילות כלכלית במשק, ההצלחה תהיה מוגבלת לתיאור קשרי גומלין לא מדוייקים בין משתנים שונים).

2. לגבי האמפיריקה: הניסיון הכלכלי האנושי אינו אומר רק שהגענו לתוצאה טובה כשניסינו שוק חופשי, אלא הגענו לתוצאה הרבה פחות טובה (שלא לומר גרועה) כשניסינו כל דבר אחר (שהוא בעצם העלאת מינון הרגולציה במישור בו אנו מדברים). על אחת הדוגמאות הבולטות כתבתי כבר (גרמניה מול צרפת לאחר מלחמת העולם השניה), ויש לא מעט מקרים בו אפשר לשים זו מול זו מדינות שדומות מאוד או אף זהות בפרמטרים (אוכלוסין, גודל, מיקום, משאבים וכו') וניתן להצביע על הבדלים בולטים ברווחה בתקופת זמן ע"י השוואת מידת הרגולציה בכל מדינה.

3. אולי כאן נמצא שורש הבעיה באחת מהאי הבנות בינינו: הבעיה שלי היא שהמודל הפשוט של סאארי בא לתאר תהליך מורכב, ולכן חוטא בפשטות. כפי שכבר ציינתי בסעיף 1, אין כלל רתיעה ממודלים מורכבים או פשוטים, בתנאי שיש קורלציה בין מידת המורכבות שלהם לזו של התופעה אותה הם מנסים למדל. הבאתי רק פרמטר אחד בעייתי שלדעתי הכנסתו תאיר את המודל באור קצת אחר (וחובת ההוכחה על סאארי להראות למה זה אינו משפיע, אבל הרי הוא בעצם לא טורח להראות איפה המודל שלו כן עובד, אז למה לו?)

כסיכום, לגבי כולנו (או רובנו) סאארי היה עוד משכיל אנונימי המשחק עם מודלים, לולא הבאת אותו כדוגמה לכך שהיד הנעלמה (או השוק החופשי) לא עובד, ואף טרחת לצטט את הפיסקה הראשונה שלו, בה כהקדמה לפירוט המודל הוא מוכרח לציין (למה??) ש"אף אחד לא יודע אם העקרון הזה עובד באמת". אז מאחר ואתה פתחת בכך, אני מופתע לראות את המשפט שלך שאומר שמשעמם להתווכח על "ניסיון תמים או לא תמים".
על אדם סמית והיד הנעלמה 219154
1. כבר ציינתי כמה פעמים שאני מודע היטב למגבלותיהם של מודלים מתמטיים בכלכלה (ובמדעי-החברה, ועוד). הסיבות שלי, עם זאת, שונות קצת משלך: אינני מכיר דרישה לקורלציה בין מורכבות המודל למורכבות התופעה הממודלת. המשמעות של מודל היא הפשטה, ובמדעים המדוייקים יש המון מודלים שהם פשוטים הרבה הרבה הרבה הרבה יותר מהתופעה המתוארת (מודלים של גז אידאלי, למשל, או ביטוי חלבונים, או קוסמולוגיה). החוכמה היא לדעת על מה לוותר ועל מה לא.

2. גם לזה התייחסתי כבר, בתגובה אחרת: לומר "אף אחד לא מצא מודל טוב יותר" איננו נימוק כנגד טיעון המנסה להראות שהמודל המדובר פגום. אפשר להראות שהמודל פגום, ולהתנצל ולומר שאין כרגע הצעה טובה יותר. זה קורה לא מעט.

3. אני מסכים שכאן אחד משורשי אי-ההסכמה בינינו. סאארי מנסה להראות בדיוק את מה שאתה טוען: שיש הרבה יותר מורכבות בדינמיקה של שוק חופשי, אפילו של מודל פשטני למדי של שוק חופשי, משאנשים נוטים להניח. הדיעה שייצג יעקב (אליו פניתי, אליו הפניתי את הדוגמה, אינני יודע מה דעתך שלך) היא ששוק חופשי בהכרח מוביל לדינמיקה הזורמת אל עבר האופטימום. כל מה שסאארי מנסה להראות הוא ש*זה* לא נכון. הוא לא טוען שהמודל שלו "עובד", רק שמודל פשוט כבר מביא להתנהגות לא-צפויה. מה כל כך לא בסדר עם זה?

את הפסקה האחרונה, מצטער, לא הבנתי. זה שאני הפניתי אל סאארי אומר שעלי להסכים להתווכח על השאלה אם כוונותיו תמימות או לא? ממה אתה מופתע? סאארי טוען טענה בהירה ומדוייקת, אם היא לא רלוונטית לתפיסת העולם שלך אז בסדר, אבל היא כן רלוונטית לתפיסת העולם של יעקב (אליבא דיעקב), ולמי אכפת מה כוונותיו הנסתרות ואם יש כאלה?
על אדם סמית והיד הנעלמה 219160
1. נכון, החוכמה במודל היא לדעת באילו דברים לבחור, אבל קיים הבדל מהותי בין המדעים המדוייקים, בו ניתן להראות הבדלים בסדרי גודל בין אלמנטים שנכנסו למודל לכאלו שלא, ובין מודל במדעי החברה המתיימר להכניס התנהגות אנושית למשוואות. במודל מהסוג האחרון, לא זאת בלבד שלא ניתן להגדיר בבירור מהי מידת ההשפעה המדוייקת של אלמנטים שבחרת שלא לצרף למודל (והאם המשקל של אלה שבחרת להכניס מכומת כראוי), אלא האם קיימת בכלל הסכמה שמלכתחילה כל המשתנים האפשריים מאותו סדר גודל של השפעה היו לנגד עיניך. טענתי, המגובה בניסיון מתחום זה (כולל המאמר שהבאתי בתגובתי הקודמת), היא שניסיונות מסוגו של סאארי, עם הידע הכלכלי שיש לנו בשלב זה, ראויים להיכנס לז'אנר מסויים (מהסוג המזכיר את הארי סלדון).

2. אתה בכלל לא עונה למה שכתבתי: בפסקה זו אינני מדבר על מודל כלל, אלא אני שב ומזכיר את אופן ההיווצרות של הקווים המנחים (לא מודל!) של שוק חופשי ויד נעלמה - מאמפיריקה. לא מדובר כאן בתחרות בין מודלים תאורטיים, אלא בעצם בכך שסאארי תוקף מודל המנסה להסביר למה השוק החופשי עובד. ייתכן והמודל שסאארי תוקף באמת פגום, אבל אין כל קשר בין זה לבין העובדה שהשוק החופשי עובד. קרי, תקיפת כל מודל המנסה להסביר איך עובד השוק החופשי, באם היא נעשית ביושר אינטלקטואלי, צריכה לפחות להזכיר פעם אחת היכן המודל לא עובד *במציאות* (מאחר והוא נגזר מהמציאות). כל עוד ההתקפה נעשית במישור התאורטי בלבד, היא חסרת ערך, מאחר ואינה משתמשת בבסיס ממנו יצא ההסבר.

3. אתה מערבב כאן שוב פתיל של אדם אחר, וזו נראית לי גישה בעייתית, שמפריעה בהגעה להבנה מסויימת בינינו על מה המחלוקת (בהנחה שאתה מעוניין בכזו). בנושא זה דעתי, המבוססת על קריאה לא מעטה בנושא, היא שהדבר היחיד שאפשר להגיד על שוק חופשי (וה"יד הנעלמה" המגולמת בו), להבדיל מכל שוק אחר, הוא שאין לו מטרות, אלא רק תוצרים שהוכחו כיעילים יותר מכל שיטה אחרת ליצירת רווחה במקומות בהם יושם. מצב של שיווי משקל אינו שאיפת שוק חופשי, אלא משהו שיכול לקרות (בניגוד לשווקים רגולטוריים שם לעיתים קרובות מצב זה נמנע מראש). יש דווקא ציפיה שבמצב בו הטכנולוגיה מזנקת קדימה, ניתן יהיה לראות מצבים בו לאורך זמן קיימים ביקושים שעוברים את ההיצע, ואין פסול בכך. מה שבטוח הוא, שלהבדיל משוק רגולטורי, היעילות של ההיענות לביקוש הגובר תהיה רבה יותר בשוק חופשי, בו הגישה של מתחרים מבית ומשקיעים מבחוץ מבטיחה שכל פלח שמראה אטרקטיביות כזו ינוצל עד תום.

לגבי טענתו של סאארי: היא עדיין לא ברורה לי כלל ועיקר. אם לסכם את מה שהוא כותב, אז הוא מפעיל מודל לוקה בחסר כדי לתקוף משהו שעובד ללא צורך במודל (שוק חופשי), ורומז שהעובדה שהמודל שלו מביא לתוצאות שונות ממודל מסויים (שאינו מפרט) שמנסה להסביר את השוק החופשי, אומרת בעצם שכל העסק הזה של השוק החופשי הוא בסימן שאלה אחד גדול.
אתה זה שהפנית אל סאארי בהקשר זה בדיוק, כולל הטרחה בתרגום הפסקה הראשונה שלו, המתארת במפורש את המטרה של המאמר לניגוח השוק החופשי. זו לא כוונה כל כך ניסתרת, ובוודאי שאכפת ממנה, כדי להוציא את המאמר מצביון של "אובייקטיביות מתמטית" למה שהוא באמת: פרופגנדה.
על אדם סמית והיד הנעלמה 219204
אני פורש. רק אעיר שנזפת בי "אתה מערבב כאן שוב פתיל של אדם אחר, וזו נראית לי גישה בעייתית"; להזכירך, שלחתי תגובה עם המאמר של סאארי ליעקב, והתכוונתי להציג תיזה הסותרת את גישתו של יעקב, ולאורך כל הדיון ניסיתי לדבר על הגישה הזו או לפחות את תפיסתי אותה - אתה בחרת להתערב בדיון, וזו זכותך, אבל מצחיק שאתה נוזף בי כשאני נצמד למניעים המקוריים שלי. את הגישה שלך אני פשוט לא מצליח להבין (מה זה למשל "משהו שעובד ללא צורך במודל"? כל דבר שעובד, עובד בלי צורך במודל), ועכשיו כשפשפשתי ברגשותי גיליתי שגם לא נורא חשוב לי להבין אותה - אני מצטער.

אתה מוזמן לענות, אבל קבל את כל הנ"ל כהסברים לבקשת הפרישה ואל תיעלב אם לא אגיב. ניפגש כידידים בדיון אחר.
  על אדם סמית והיד הנעלמה • יעקב
  על אדם סמית והיד הנעלמה • אלון עמית
  בקשר להערה, • האייל האלמוני
  בקשר להערה, • דורין ישראלי
  בקשר להערה, • האייל האלמוני
  בקשר להערה, • דורין ישראלי
  טוב, תהיה בריא • האייל האלמוני
  על אדם סמית והיד הנעלמה • אורי
  על אדם סמית והיד הנעלמה • אלון עמית
  על אדם סמית והיד הנעלמה • אורי
  על אדם סמית והיד הנעלמה • אלון עמית
  על אדם סמית והיד הנעלמה • אורי
  שאלה מתמטית • עוזי ו.
  אתה לא קורא מספיק בעיון • האייל האלמוני
  אתה לא קורא בכללן • יעקב
  שאלה מתמטית • אורי
  שאלה מתמטית • עוזי ו.
  שאלה מתמטית • אורי
  שאלה מתמטית • עוזי ו.
  שאלה מתמטית • יעקב
  שאלה מתמטית • עוזי ו.
  רק לנוחות הדיון • יעקב
  שאלה מתמטית • ילדה
  שאלה מתמטית • יעקב
  שאלה מתמטית • עוזי ו.
  שאלה מתמטית • אורי
  שאלה מתמטית • עוזי ו.
  כלכלה חופשית טובה לעניים. • יעקב
  החופש לטבוע • עוזי ו.
  החופש לחיות • יעקב
  Fairy tales • עוזי ו.
  אולי מישהו מכיר • עוזי ו.
  אולי מישהו מכיר • יעקב
  אולי מישהו מכיר • עוזי ו.
  אולי מישהו מכיר • יעקב
  זו השורה התחתונה • גדי ו.
  נאה מצידך • אלון עמית
  אולי מישהו מכיר • עוזי ו.
  אולי מישהו מכיר • דורון הגלילי
  אולי מישהו מכיר • יעקב
  אולי מישהו מכיר • גדי ו.
  אולי מישהו מכיר • אביב י.
  אולי מישהו מכיר • יעקב
  אולי מישהו מכיר • שוטה הכפר הגלובלי
  אולי מישהו מכיר • גדי ו.
  אולי מישהו מכיר • שוטה הכפר הגלובלי
  אולי מישהו מכיר • גדי ו.
  אולי מישהו מכיר • שוטה הכפר הגלובלי
  נכון. • אלון עמית
  אולי מישהו מכיר • גדי ו.
  שיט. • יהונתן אורן
  דמי אבטלה • יעקב
  אולי מישהו מכיר • דורון הגלילי
  אולי מישהו מכיר • שוטה הכפר הגלובלי
  אולי מישהו מכיר • יעקב
  אולי מישהו מכיר • אייל מולד(ר)
  אולי מישהו מכיר • יעקב
  אולי מישהו מכיר • אייל מולד(ר)
  דמי אבטלה • יעקב
  כדי מחסורו • עוזי ו.
  כדי מחסורו • יעקב
  דמי אבטלה • אייל מולד(ר)
  דמי אבטלה • יעקב
  אולי מישהו מכיר • שוטה הכפר הגלובלי
  אולי מישהו מכיר • אייל מולד(ר)
  אולי מישהו מכיר • שוטה הכפר הגלובלי
  אולי מישהו מכיר • אייל מולד(ר)
  אולי מישהו מכיר • עוזי ו.
  אולי מישהו מכיר • שוטה הכפר הגלובלי
  אולי מישהו מכיר • עוזי ו.
  אולי מישהו מכיר • יעקב
  לאט לך • עוזי ו.
  לאט לך • דורון הגלילי
  לאט לך • עוזי ו.
  לאט לך • דורון הגלילי
  שאלה מתמטית • אורי
  שאלה מתמטית • ראובן
  שאלה מתמטית • אורי
  שאלה מתמטית • ראובן
  שאלה מתמטית • אורי
  שאלה בעברית • ראובן
  שאלה בעברית • אורי
  שאלה מתמטית • יעקב
  שביל הזהב • ראובן
  שביל הזהב • יעקב
  שבעים פנים • ראובן
  שבעים פנים • יעקב
  שביל הזהב • אורי
  גם צ'רנוחה באופסייד • ראובן
  גם אריסטו באופסייד • אורי
  שאלה מתמטית • עוזי ו.
  שאלה מתמטית • אורי
  שאלה מתמטית • עוזי ו.
  שאלה מתמטית • אורי
  שאלה מתמטית • עוזי ו.
  שאלה מתמטית • אורי
  על אדם סמית והיד הנעלמה • אורי
  על אדם סמית והיד הנעלמה • יהונתן אורן
  החופש לכפות? • יעקב
  החופש לכפות? • יהונתן אורן
  החופש לכפות? • יעקב
  החופש לכפות? • יהונתן אורן
  האם מטרתינו ליבון עניינים והרחבת הידע • יעקב
  האם מטרתינו ליבון עניינים והרחבת הידע • יהונתן אורן
  נמתין יחד • יעקב
  החופש לכפות? • אורי
  החופש לכפות? • יהונתן אורן
  החופש לכפות? • ירדן ניר-בוכבינדר
  החופש לכפות? • יהונתן אורן
  החופש לכפות? • ירדן ניר-בוכבינדר
  החופש לכפות? • יהונתן אורן
  החופש לכפות? • יעקב
  החופש לכפות? • ירדן ניר-בוכבינדר
  החופש לכפות? • יהונתן אורן
  החופש לכפות? • ירדן ניר-בוכבינדר
  החופש לכפות? • יהונתן אורן
  החופש לכפות? • ירדן ניר-בוכבינדר
  החופש לכפות? • יהונתן אורן
  החופש לכפות? • ירדן ניר-בוכבינדר
  החופש לכפות? • יהונתן אורן
  החופש לכפות? • אורי
  החופש לכפות? • יהונתן אורן
  החופש לכפות? • אורי
  החופש לכפות? • אביב י.
  החופש לכפות? • האייל האנומלי
  החופש לכפות? • אביב י.
  החופש לכפות? • אורי
  החופש לכפות? • אביב י.
  החופש לכפות? • אורי
  החופש לכפות? • אביב י.
  החופש לכפות? • ראובן
  החופש לכפות? • יהונתן אורן
  החופש לכפות? • ראובן
  החופש לכפות? • יהונתן אורן
  החופש לכפות? • ראובן
  החופש לכפות? • אורי
  החופש לכפות? • יהונתן אורן
  החופש לכפות? • אורי
  החופש לכפות? • יעקב
  על אדם סמית והיד הנעלמה • אורי
  על אדם סמית והיד הנעלמה • אורי
  על אדם סמית והיד הנעלמה • יהונתן אורן
  על אדם סמית והיד הנעלמה • יעקב
  על אדם סמית והיד הנעלמה • יהונתן אורן
  על אדם סמית והיד הנעלמה • יעקב
  על אדם סמית והיד הנעלמה • גיל לדרמן
  על אדם סמית והיד הנעלמה • יעקב
  על אדם סמית והיד הנעלמה • גיל לדרמן
  על אדם סמית והיד הנעלמה • יעקב
  על אדם סמית והיד הנעלמה • אורי
  על אדם סמית והיד הנעלמה • יהונתן אורן
  על אדם סמית והיד הנעלמה • אורי
  על אדם סמית והיד הנעלמה • יהונתן אורן
  על אדם סמית והיד הנעלמה • יעקב
  על אדם סמית והיד הנעלמה • ד''ר בר ביצוע
  אכן, מילים כדרבנות • האייל התחרותי
  על אדם סמית והיד הנעלמה • יעקב
  על אדם סמית והיד הנעלמה • ד''ר בר ביצוע
  על אדם סמית והיד הנעלמה • יעקב
  על אדם סמית והיד הנעלמה • יהונתן אורן
  על אדם סמית והיד הנעלמה • ד''ר בר ביצוע
  על אדם סמית והיד הנעלמה • יהונתן אורן
  על אדם סמית והיד הנעלמה • יהונתן אורן
  על אדם סמית והיד הנעלמה • ד''ר בר ביצוע
  על אדם סמית והיד הנעלמה • יהונתן אורן
  על אדם סמית והיד הנעלמה • שוטה הכפר הגלובלי
  על אדם סמית והיד הנעלמה • יהונתן אורן
  על אדם סמית והיד הנעלמה • שוטה הכפר הגלובלי
  על אדם סמית והיד הנעלמה • יעקב
  על אדם סמית והיד הנעלמה • יעקב
  על אדם סמית והיד הנעלמה • שוטה הכפר הגלובלי
  על אדם סמית והיד הנעלמה • יעקב
  על אדם סמית והיד הנעלמה • יהונתן אורן
  על אדם סמית והיד הנעלמה • ד''ר בר ביצוע
  על אדם סמית והיד הנעלמה • יהונתן אורן
  על אדם סמית והיד הנעלמה • יעקב
  על אדם סמית והיד הנעלמה • יהונתן אורן
  על אדם סמית והיד הנעלמה • גזלן הכפר הגלובלי
  על אדם סמית והיד הנעלמה • יהונתן אורן
  על אדם סמית והיד הנעלמה • ד''ר בר ביצוע
  על אדם סמית והיד הנעלמה • יהונתן אורן
  על אדם סמית והיד הנעלמה • ד''ר בר ביצוע
  על אדם סמית והיד הנעלמה • יהונתן אורן
  על אדם סמית והיד הנעלמה • יעקב
  על אדם סמית והיד הנעלמה • ד''ר בר ביצוע
  על אדם סמית והיד הנעלמה • יהונתן אורן
  על אדם סמית והיד הנעלמה • ד''ר בר ביצוע
  על אדם סמית והיד הנעלמה • יהונתן אורן
  על אדם סמית והיד הנעלמה • ירדן ניר-בוכבינדר
  על אדם סמית והיד הנעלמה • יעקב
  על אדם סמית והיד הנעלמה • ד''ר בר ביצוע
  על אדם סמית והיד הנעלמה • ירדן ניר-בוכבינדר
  על אדם סמית והיד הנעלמה • ד''ר בר ביצוע
  על אדם סמית והיד הנעלמה • אורי
  על אדם סמית והיד הנעלמה • אלון עמית
  על אדם סמית והיד הנעלמה • יעקב
  על אדם סמית והיד הנעלמה • אלון עמית
  על אדם סמית והיד הנעלמה • יעקב
  על אדם סמית והיד הנעלמה • אלון עמית
  על אדם סמית והיד הנעלמה • יעקב
  על אדם סמית והיד הנעלמה • עוזי ו.
  על אדם סמית והיד הנעלמה • יעקב
  על אדם סמית והיד הנעלמה • אלון עמית
  על אדם סמית והיד הנעלמה • יעקב
  על אדם סמית והיד הנעלמה • אלון עמית
  על אדם סמית והיד הנעלמה • יעקב
  על אדם סמית והיד הנעלמה • אלון עמית
  על אדם סמית והיד הנעלמה • יעקב
  על אדם סמית והיד הנעלמה • ירדן ניר-בוכבינדר
  על אדם סמית והיד הנעלמה • יעקב
  על אדם סמית והיד הנעלמה • אורי
  על אדם סמית והיד הנעלמה • יעקב
  על אדם סמית והיד הנעלמה • אורי
  על אדם סמית והיד הנעלמה • יעקב
  על אדם סמית והיד הנעלמה • אלון עמית
  על אדם סמית והיד הנעלמה • אורי
  על אדם סמית והיד הנעלמה • אלון עמית
  על אדם סמית והיד הנעלמה • אורי
  על אדם סמית והיד הנעלמה • אלון עמית
  על אדם סמית והיד הנעלמה • אורי
  שאלה לא קנטרנית • האייל האלמוני
  על אדם סמית והיד הנעלמה • אלון עמית
  על אדם סמית והיד הנעלמה • שוטה הכפר הגלובלי
  גם אני חושב שטרומן. • ראובן
  על אדם סמית והיד הנעלמה • יעקב
  על אדם סמית והיד הנעלמה • אורי
  על אדם סמית והיד הנעלמה • שוטה הכפר הגלובלי
  על המפקח ישר, איוואן חכם ושליינקו עוד יותר חכם • אורי
  על המפקח ישר, איוואן חכם ושליינקו עוד יותר חכם • שוטה הכפר הגלובלי
  ומה חשבה בליבה, בשקט, אווה סמיתובנאייה? - יחלוקו! • חשמנית על מונית
  ומה חשבה בליבה, בשקט, אווה סמיתובנאייה? - יחלוקו! • חשמנית על מונית
  ומה חשבה בליבה, בשקט, אווה סמיתובנאייה? - יחלוקו! • ראובן
  ומה חשבה בליבה, בשקט, אווה סמיתובנאייה? - יחלוקו! • חשמנית על מונית
  Wheels within wheels, baby • ראובן
  Wheels within wheels, baby • חשמנית על מונית
  ומה חשבה בליבה, בשקט, אווה סמיתובנאייה? - יחלוקו! • שוטה הכפר הגלובלי
  הבדואים, מגדלי הגמלים • יעקב
  הבדואים, מגדלי הגמלים • שוטה הכפר הגלובלי
  על המפקח ישר, איוואן חכם ושליינקו עוד יותר חכם • אלמונימי
  על המפקח ישר, איוואן חכם ושליינקו עוד יותר חכם • ראובן
  על המפקח ישר, איוואן חכם ושליינקו עוד יותר חכם • יעקב
  על המפקח ישר, איוואן חכם ושליינקו עוד יותר חכם • שוטה הכפר הגלובלי
  על המפקח ישר, איוואן חכם ושליינקו עוד יותר חכם • יעקב
  על המפקח ישר, איוואן חכם ושליינקו עוד יותר חכם • שוטה הכפר הגלובלי
  על המפקח ישר, איוואן חכם ושליינקו עוד יותר חכם • יעקב
  על המפקח ישר, איוואן חכם ושליינקו עוד יותר חכם • שוטה הכפר הגלובלי
  על המפקח ישר, איוואן חכם ושליינקו עוד יותר חכם • ד''ר בר ביצוע
  על המפקח ישר, איוואן חכם ושליינקו עוד יותר חכם • שוטה הכפר הגלובלי
  למה העצים גבוהים? • easy
  למה העצים גבוהים? • שוטה הכפר הגלובלי
  למה העצים גבוהים? • easy
  למה העצים גבוהים? • שוטה הכפר הגלובלי
  המלכה האדומה • ראובן
  המלכה האדומה • שוטה הכפר הגלובלי
  המלכה האדומה • ירדן ניר-בוכבינדר
  כשאתה לא שואל, היא כן ברורה? • האייל האלמוני
  המלכה האדומה • האייל האלמוני
  המלכה האדומה • ירדן ניר-בוכבינדר
  למה העצים גבוהים? • יעקב
  מרוץ חימוש (כמה אסוציאציות) • ראובן
  מרוץ חימוש (כמה אסוציאציות) • יעקב
  מתחמם... • ראובן
  מתחמם... • דורון הגלילי
  למה העצים גבוהים? • סוגר קצוות פתוחים
  למה העצים גבוהים (והשיחים נמוכים)? • האייל האלמוני
  על המפקח ישר, איוואן חכם ושליינקו עוד יותר חכם • אורי
  פיקוח שעובד טוב: • שוטה הכפר הגלובלי
  פיקוח שעובד טוב: • אורי
  פיקוח שעובד טוב: • יעקב
  פיקוח שעובד טוב: • שוטה הכפר הגלובלי
  פיקוח שעובד טוב: • אלון עמית
  פיקוח שעובד טוב: • שוטה הכפר הגלובלי
  פיקוח שעובד טוב: • אלון עמית
  פיקוח שעובד טוב: • שוטה הכפר הגלובלי
  פיקוח שעובד טוב: • אלון עמית
  פיקוח שעובד טוב: • דורון הגלילי
  תיקונים ותוספת • ד''ר בר ביצוע
  FDA • אלון עמית
  FDA • אורי
  FDA • אלון עמית
  FDA • אורי
  FDA • אלון עמית
  FDA • יעקב
  FDA • ד''ר בר ביצוע
  FDA • אלון עמית
  FDA • יעקב
  FDA • אלון עמית
  FDA • יעקב
  FDA • אלון עמית
  FDA • יעקב
  FDA • ד''ר בר ביצוע
  FDA • אלון עמית
  FDA • ד''ר בר ביצוע
  תאלידומיד • האייל האלמוני
  כן? • ד''ר בר ביצוע
  FDA • אלון עמית
  FDA • ד''ר בר ביצוע
  FDA • שכ''ג לרגע
  FDA • ד''ר בר ביצוע
  FDA • ירדן ניר-בוכבינדר
  FDA • ד''ר בר ביצוע
  FDA • Xslf
  FDA • שוטה הכפר הגלובלי
  להד''ם • יעקב
  להד''ם • אלון עמית
  פיקוח שעובד טוב: • אורי
  פיקוח שעובד טוב: • אלון עמית
  פיקוח שעובד טוב: • אורי
  פיקוח שעובד טוב: • אורי
  פיקוח שעובד טוב: • אלון עמית
  פיקוח שעובד טוב: • אורי
  פיקוח שעובד טוב: • אלון עמית
  פיקוח שעובד טוב: • יעקב
  פיקוח שעובד טוב: • אלון עמית
  פיקוח שעובד טוב: • ד''ר בר ביצוע
  פיקוח שעובד טוב: • שוטה הכפר הגלובלי
  פיקוח שעובד טוב: • אורי
  פיקוח שעובד טוב: • אורי
  פיקוח שעובד טוב: • ראובן
  פיקוח שעובד טוב: • אורי
  אל יתהלל חוקר כמפקח‏1 • ראובן
  אל יתהלל חוקר כמפקח‏1 • אורי
  אל יתהלל חוקר כמפקח‏1 • ירדן ניר-בוכבינדר
  אל יתהלל חוקר כמפקח‏1 • יעקב
  והתפלתם מים בששון • ירדן ניר-בוכבינדר
  והתפלתם מים בששון • יעקב
  והתפלתם מים בששון • אורי
  והתפלתם מים בששון • ראובן
  עם יד על הלב, אל תעליב את אורי • האייל שיודע
  מסתלברל‏1 • ירדן ניר-בוכבינדר
  אכן, כן • האייל שיודע
  עם יד על הלב, אל תעליב את אורי • יעקב
  אל יתהלל חוקר כמפקח‏1 • אורי
  אל יתהלל חוקר כמפקח‏1 • יעקב
  אל יתהלל חוקר כמפקח‏1 • ד''ר בר ביצוע
  שיר לשואבים הנבונים, אשר בתבונה ישאבו • ירדן ניר-בוכבינדר
  שיר לשואבים הנבונים, אשר בתבונה ישאבו • ד''ר בר ביצוע
  אל יתהלל חוקר כמפקח‏1 • אורי
  אל יתהלל חוקר כמפקח‏1 • ראובן
  אל יתהלל חוקר כמפקח‏1 • ד''ר בר ביצוע
  אל יתהלל חוקר כמפקח‏1 • ראובן
  אל יתהלל חוקר כמפקח‏1 • ד''ר בר ביצוע
  אל יתהלל חוקר כמפקח‏1 • ראובן
  אל יתהלל חוקר כמפקח‏1 • ד''ר בר ביצוע
  שאב כפי יכולתך • עוזי ו.
  שאב כפי יכולתך • יעקב
  שאב כפי יכולתך • עוזי ו.
  שאב כפי יכולתך • יעקב
  שאב כפי יכולתך • ד''ר בר ביצוע
  שאב כפי יכולתך • עוזי ו.
  שאב כפי יכולתך • ד''ר בר ביצוע
  שאב כפי יכולתך • עוזי ו.
  שאב כפי יכולתך • עוד ארבעה וחצי מליון
  שאב כפי יכולתך • עוזי ו.
  שאב כפי יכולתך • אייל מולד(ר)
  שאב כפי יכולתך • האייל האלמוני
  שאב כפי יכולתך • אייל מולד(ר)
  שאב כפי יכולתך • ד''ר בר ביצוע
  אל יתהלל חוקר כמפקח‏1 • ירדן ניר-בוכבינדר
  אל יתהלל חוקר כמפקח‏1 • ראובן
  אל יתהלל חיגר כרץ מהר • שכ''ג לרגע
  אל יתהלל חיגר כרץ מהר • אורי
  אל יתהלל חיגר כרץ מהר • שוטה הכפר הגלובלי
  על אדם סמית והיד הנעלמה • יהונתן אורן
  על אדם סמית והיד הנעלמה • יעקב
  על אדם סמית והיד הנעלמה • אורי
  על אדם סמית והיד הנעלמה • יהונתן אורן
  על אדם סמית והיד הנעלמה • יעקב
  על אדם סמית והיד הנעלמה • יעקב
  על אדם סמית והיד הנעלמה • אורי
  על אדם סמית והיד הנעלמה • יעקב
  על אדם סמית והיד הנעלמה • אורי
  על אדם סמית והיד הנעלמה • יעקב
  על אדם סמית והיד הנעלמה • אורי
  על אדם סמית והיד הנעלמה • יעקב
  על אדם סמית והיד הנעלמה • אורי
  על אדם סמית והיד הנעלמה • יעקב
  על אדם סמית והיד הנעלמה • אורי
  על הצדקה • יעקב
  על אדם סמית והיד הנעלמה • אורי
  על אדם סמית והיד הנעלמה • אלון עמית
  על אדם סמית והיד הנעלמה • אורי
  על אדם סמית והיד הנעלמה • אלון עמית
  על אדם סמית והיד הנעלמה • האייל האלמוני
  על אדם סמית והיד הנעלמה • אלון עמית
  ואם כבר אדם סמית • אורי
  ואם כבר אדם סמית • האייל האלמוני
  בבטן פגש נביא זקן פוליטיקאי וחייט מסכן • האייל האלמוני והארסי
  ואם כבר אדם סמית • חשמנית על מונית
  ואם כבר אדם סמית • האייל האלמוני
  Saari בכוס מים ? • שוטה הכפר הגלובלי
  Saari בכוס מים ? • אלון עמית
  Saari בכוס מים ? • שוטה הכפר הגלובלי
  Saari בכוס מים ? • אלון עמית
  Saari בכוס מים ? • שוטה הכפר הגלובלי
  Saari בכוס מים ? • יעקב
  Saari בכוס מים ? • אלון עמית
  Saari בכוס מים ? • האייל האלמוני
  Saari בכוס מים ? • יעקב
  Saari בכוס מים ? • שוטה הכפר הגלובלי
  Saari בכוס מים ? • ראובן
  Saari בכוס מים ? • שוטה הכפר הגלובלי
  Saari בכוס מים ? • ראובן
  Saari בכוס מים ? • חשמנית על מונית
  Saari בכוס מים ? • שוטה הכפר הגלובלי
  יאללה יאללה תעבוד על מישהו אחר • חשמנית על מונית
  יאללה יאללה תעבוד על מישהו אחר • שוטה הכפר הגלובלי
  יאללה יאללה תעבוד על מישהו אחר • חשמנית על מונית
  Saari בכוס מים ? • עוזי ו.
  Saari בכוס מים ? • שוטה הכפר הגלובלי
  השוק ידאג לעצמו • עוזי ו.
  השוק ידאג לעצמו • אלון עמית
  השוק ידאג לעצמו • עוזי ו.
  השוק ידאג לעצמו • אלון עמית
  השוק ידאג לעצמו • אלון עמית
  אכן עלינו על הנקודה • האייל האלמוני
  אכן עלינו על הנקודה • יעקב
  ונסיים בסימני שאלה? • האייל האלמוני
  ונסיים בסימני שאלה? • יעקב
  אכן עלינו על הנקודה • יעקב
  אכן עלינו על הנקודה • האייל האלמוני
  אכן עלינו על הנקודה • יעקב
  אכן עלינו על הנקודה • האייל האלמוני
  אכן עלינו על הנקודה • האייל האלמוני
  לא קלה היא לא קלה דרכנו • האייל האלמוני
  מי דיבר על פתרונות? • האייל האלמוני
  אכן עלינו על הנקודה • יעקב
  אכן עלינו על הנקודה • האייל האלמוני
  אכן עלינו על הנקודה • יעקב
  אז אין גזל. איזה כיף. • האייל האלמוני
  תחרות בחינוך • יעקב
  תחרות בחינוך • האייל האלמוני
  תחרות בחינוך • יעקב
  תחרות בחינוך • האייל האלמוני
  תחרות בחינוך • יעקב
  תחרות בחינוך • האייל האלמוני
  תחרות בחינוך • יעקב
  תחרות בחינוך • האייל האלמוני
  תחרות בחינוך • יעקב
  מוטה באופן קיצוני? • האייל האלמוני
  מוטה באופן קיצוני? • יעקב
  מוטה באופן קיצוני? • האייל האלמוני
  מוטה באופן קיצוני? • יעקב
  מוטה באופן קיצוני? • האייל האלמוני
  מוטה באופן קיצוני? • יעקב
  נמאס לי לחזור על עצמי • האייל האלמוני
  נמאס לי לחזור על עצמי • יעקב
  נמאס לי לחזור על עצמי • האייל שקרא את ב. מיכאל בסופ''ש
  נמאס לי לחזור על עצמי • יעקב
  אז גם אתה גזלן, פטרון וטוטאליטרי. • האייל האלמוני
  לא גזלן, לא טוטאליטר ולא פטרון • יעקב
  שטויות • האייל האלמוני
  שטויות • יעקב
  שטויות • האייל האלמוני
  שטויות • יעקב
  שטויות • האייל האלמוני
  שטויות • יעקב
  שטויות • האייל האלמוני
  שטויות • יעקב
  זה לא מה שאני אומר • האייל האלמוני
  זה לא מה שאני אומר • יעקב
  זה לא מה שאני אומר • האייל האלמוני
  זה לא מה שאני אומר • יעקב
  זה לא מה שאני אומר • האייל האלמוני
  זה לא מה שאני אומר • יעקב
  רשימה חלקית • האייל האלמוני
  רשימה חלקית • יעקב
  אתה עושה את עצמך? • האייל האלמוני
  לא • יעקב
  לא • האייל האלמוני
  לא • יעקב
  שטויות • יעקב
  שטויות • האייל האלמוני
  שטויות • יעקב
  שטויות • האייל האלמוני
  תביא בבקשה לינק • יעקב
  לשירותך תמיד • האייל האלמוני
  לשירותך תמיד • עוזי ו.
  עבדך הנאמן • יעקב
  הצחוק יפה לבריאות • עוזי ו.
  תודה • יעקב
  פספסת את שם הפרוייקט? • האייל האלמוני
  פספסת את דעתי • יעקב
  פספסת את דעתי • האייל האלמוני
  פספסת את דעתי • יעקב
  שטויות • הנמלה העמלה
  תודה • יעקב
  3) תנ"ך וסידור תפילה • האייל האלמוני
  תחרות בחינוך • האייל האלמוני
  תחרות בחינוך • יעקב
  תחרות בחינוך • האייל האלמוני
  בקשר לשבדיה • האייל האלמוני
  בקשר לשבדיה • יעקב
  אכן עלינו על הנקודה • יעקב

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים