בתשובה לערן בילינסקי, 06/05/04 21:54
כמי שמכיר את המקרה, הקצין וגזרהדין מונח בפניו 216949
לפי מה שכתוב כאן גזר הדין ממש מוזר. האשמה היא שכאשר הקצין היה בתוך כפר ערבי בתוך התקהלות של ערבים, כאשר הוא צריך לעצור מכונית תופת מלהכנס לשטח ישראל- משימה שעל פניו כרוכה בסכנת חיים ממשית- הוא ירה לעבר קיר ממרחק 75-100 מטר ,ללא שיבדוק אם הוא מספיק עבה כדי לעצור את הכדור....
אם נוסיף לכך את העובדה שלא הובאו הוכחות לכך שהנער מת מהירי, זה הופך את פסק הדין למוזר בלשון המעטה.

יש לדעתי מקרים בהם אפשר להעמיד לדין חיילים על התנהגותם באירועים מבצעיים. אבל הקריטריון לכך הוא רק התנהגות בלתי סבירה בעליל. התנהגות בלתי סבירה בעליל כוללת התנהגות סדיסטית, או חוסר מקצועיות בולטת לעין. על מקרים חריגים כאלה, כאשר הם מתגלים, צריך להעניש בכל חומר הדין. שפיטה של חייל על רשלנות כביכול בפעילות מבצעית, שהעונש עליו הוא מספר חודשים, היא שפיטה מציקנית, שעיקר מטרתה היא להשפיל את החיילים, ולגרום להם ללכת לקרב עם עננה של חשש מפני הדרך בה תיראה פעילותם בעיני השופטים בכורסאות. בעיני זה כמו לשלוח חייל לקרב בשליחות האומה, ולמענה, תוך שאנו חוגרים להם משקולות של חמישים קילו מסביב למתניים. זו כפיות טובה מרושעת.

החייל האחרון שנהרג במחסום ארז, נהרג יומים אחרי שהוגשה נגדו תלונה כי השפיל פלשתיני, בכך שדרש ממנו להבדק בבידוד, אחרי שזה סירב להרים את חולצתו. האם לא יתכן שהחשש מהמשפטים המגוחכים הללו, לא תרם לכך שהוא העלים עין מסימנים מחשידים שהיו אצל המחבל, ובכך נגרם מותו?

ואם כבר מדברים על תרומתה של המערכת המשפטית לטרור, למה אף שופט לא נותן את הדין על פסק דין שגוי ורשלני?
מותן של האם ובנותיה בציר כיסופים התאפשר, משום שבית המשפט העליון סירב לאשר לצבא להרוס את המבנה בו הסתתרו המחבלים, לפני כשנה. כלומר, על אף השיקול הצבאי שדרש להרוס, בית המשפט קבע שהזכות האזרחית של ערביי המקום גוברת. עכשיו, כשברור שזו היתה רשלנות משפטית שגבתה מחיר כבד, אין אף אחד שדורש שהשופטים יתנו את הדין על כך, ולו רק ציבורית. למה לא לדרוש שיודו שטעו בפסק הדין ההוא, ושגישתם לעניין תשתנה בעתיד? המהנדס של גשר המכבייה נותן את הדין על פחות מכך.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים