בתשובה לאביגיל, 07/05/04 23:12
צופן דה וינצ'י 217056
כמו שכתבתי, אמנם מבחינה עובדתית הספר לקוי, אבל עדיין היה כיף לקרוא אותו - הוא ממש "ספר נסיעות" מוצלח ואפשר להעביר איתו טיסה. אפילו איזי כתב בתגובה 214223. יתכן שאם יודעים מראש שהעלילה מופרכת אז זה עלול לפגוע בהנאה. אבל איך אומרים חובבי הסרטים? צריך "לסספנד‏1".

ואם כבר הגענו עד הלום, אז זה הזמן להודות למשתתפים בפתיל שפתח כליל בתגובה 193642 שהציל אותי ממבוכה רבה (שבעקבותיה הוספתי את הפסקאות האחרונות למאמר).

1 מ-Suspension of disbelif
צופן דה וינצ'י 217083
אני חושב שאני יודע מה הדבר שהכי הפריע לי בספר. חלק ניכר מהסצינות שבו כתובות כמו תסריט. חלק גדול מהתיאורים מזכירים תנועות מצלמה אופייניות, (התאור של הפארק מול הלובר, או של חלק מהכנסיות) הדמויות משתפות את הסביבה כל הזמן במחשבותיהן (חושבות בקול רם?) והמבנה הכללי של העלילה - שיא מדומה וטוויסט, שיא מדומה ועוד טוויסט, עוד שיא לא מדומה, ושוב טוויסט עד הסוף הטוב שהכל מסתדר בו.
צופן דה וינצ'י 217135
ואיך אתה מרגיש בקשר לספרים של מייקל קרייטון בדרך כלל? נדמה לי שאל קרייטון הדמויות באמת פחות "חושבות לעצמן" אבל גם אצלו העלילה, במיוחד בספרים המאוחרים יותר, בסופו של דבר, בנוייה לתסריט. רק חבל, לדעתי, שהתסריטאים מעבדים אותה (באישורו של קרייטון, עד כמה שאני יודע) עוד ומאבדים את החן של ההקפדה על הפרטים של קרייטון לטובת הפנייה לקהל הרחב בצורת אפקטים מוגזמים (ע"ע "העולם האבוד" למשל).

(כן, פתאום נזכרתי שאני יכול להגיב בחום!)
צופן דה וינצ'י 217137
הספר האחרון (והראשון) של קרייטון שקראתי היה זרע אנדרומדה. אחלה ספר והוא לא נראה לי כמו תסריט.
קראתי שני ספרים של ג'ון גרישם (התא ותיק שקנאי) והם לא היו תסריטיים באופן מוגזם. (עד כמה שאני זוכר, זה היה לפני כ10 שנים)
קרייטון תסריטים בע''מ 217141
זהו, שזרע אנדרומדה הוא מהמוקדמים (1969). אם תסתכל על "קו זמן" או "חשיפה" אני חושב שתרגיש ב"תסריטיות" של העניין. הוא אף הגדיל לעשות וב"שמש עולה" אחת הדמויות נקראת "קונר", מתוך ההנחה (שהתממשה) שהשחקן שון קונרי יגלם אותה, מה שאכן קרה במציאות‏1.

1 אני מקווה שזו לא סתם אגדה אורבנית.
קרייטון תסריטים בע''מ 217143
כאמור, לא קראתי. (וגם אין בכוונתי לקרוא)
זרע אנדרומדה 220585
דווקא עשו מ"זרע אנדרומדה" סרט (1979), ולדעתי מבין הסרטים המבוססים על קרייטון זהו המוצלח ביותר. הוא גורם לכל הסרטים החדשים מג'נאר "העולם תחת איום השמדה" להראות ילדותיים.
זרע אנדרומדה 220600
לא ראיתי ולא טענתי שאין סרט כזה. טענתי שהספר לא כתוב כמו תסריט.
זרע אנדרומדה 220616
(כחכוח קל בגרון) דיון 107.
והנה האוף טופיק שלי 217208
למה קוראים לו קרייטון ? מה קרה ל CH?
והנה האוף טופיק שלי 217211
ניסיתי לבדוק אולי כתוב משהו כאן: http://www.crichton-official.com/aboutmc/biography.h... אבל לא מצאתי. אני זוכר שבזמנו כש"פרק היורה" יצא אז שמו אויית בעברית "מייקל קריצ'טון", אבל אז התברר שגם באנגלית אין מבטאים את ה-CH ועברו לאיות "קרייטון".
והנה האוף טופיק שלי 217215
"אבל אז התברר שגם באנגלית אין מבטאים את ה-CH"

התברר? איך?
והנה האוף טופיק שלי 217216
כנראה שמישהו ב"ספריית מעריב" תיעתק את Crichton באופן אוטומטי ל"קריצ'טון", והטעות התבררה מאוחר יותר.

(בקיצור, כרגע אין לי תשובה יותר אינטיליגנטית)
והנה האוף טופיק שלי 217220
חיפשתי עוד קצת ומצאתי את זה: http://www.craton.net/genealogy/spelling.htm
והנה האוף טופיק שלי 217222
תודה.
והנה האוף טופיק שלי 217257
מנוע הדיבור של windows שבבילון משתמש בו מבטא Crichton כ קריטון.
והנה האוף טופיק שלי 217259
אז הוא לא מדייק, כי יש לבטא זאת כ-CRAY-ton

(קריי כמו חברת המחשבים, טון כמו יחידת המשקל)
והנה האוף טופיק שלי 217261
תודה על התיקון, השגיאה כמובן היא שלי ולא של מנוע הדיבור, הוא אכן מבטא אותו כמו שכתבת (עם שתי יו''ד).
והנה האוף טופיק שלי 217365
בהעדר פורום אחר לשאול זאת:
מאיפה הגיע הביטוי "‏1 מוצא חן בעיניי"? הרי מה שאני מתכוון זה בעצם "מצאתי חן ב-‏1", ולא ל"לדעתי ‏1 מוצא חן בגורם שלישי".

1 הרקדנית הבלונדה של אתי פולישוק, נניח.
מן התנ''ך לבטח, או משהו כזה 217367
ותען אסתר המלכה ותאמר, אם מצאתי חן בעיניך המלך. (אסתר ז' ג')
והנה שאלת טריוויה, מאיפה הכותרת?
ועוד עוף אחד 217368
בספרדית הפועל המתאר מציאת חן הוא Gustar והוא משמש כמו בעברית:
Me gusta esta - זה מוצא חן בעיני.
עוף-עוף 217410
שיר חמוד מאוד-מאוד, ושיעור בספרדית: Me Gustas Tu של Manu Chao. שווה.
מן התנ''ך לבטח, או משהו כזה 217371
אבל עדיין... צריך להיות סביל, לא? "אם נמצאתי חיננית בעיניך". יכול להיות שפעלים מצחיקים כאלו כמו "מוצא חן" הם סביל? כמו "בא לידי ביטוי"?
מן התנ''ך לבטח, או משהו כזה 217389
ככה זה נראה, וכפי שציינתי, גם בספרדית אומרים ככה, כלומר האובייקט שמוצא חן בעיני מישהו הוא הנושא של המשפט.
de gustabus non est disputandum 217406
וכמובן גם באחיותיה של הספרדית, הצרפתית והאיטלקית; אבל מעניין ש-plaire ו-piacere (בהתאמה) לא קרובים אטימולוגית ל-gustar הספרדית. אפשר לזהות בהם את please האנגלי (במובן של to please someone).
מן התנ''ך לבטח, או משהו כזה 217435
ובניסוח פנים-תאורטי בלשני - בפעלים מהסוג שנזכר (piacere, appeal) מה שנמצא בסופו של דבר בעמדת הנושא, התחיל למעשה בעמדה של המושא, ונע ממנה.
מן התנ''ך לבטח, או משהו כזה 217446
הרבה לפני אסתר, נוח מצא חן בעיני ה' (בראשית ו', ה').
מן התנ''ך לבטח, או משהו כזה 217450
ואל תשכח את הלהיט של מקהלת פרחי לונדון (מנביאים אחרונים, אולי מעובדיה?)
מצא מצא מצא חן
מצא חן במדבר
פסור ח', לא ה' 217454
(כאילו זה משנה למישהו)

מסתבר שיש הרבה ''מצא חן'' בתנ''ך הכלל ובתורה בפרט, ותקצר היריעה מלפרט.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים