בתשובה לדרור, 08/05/04 21:25
ליברליזם, סוציאליזם ומה שביניהם 217162
אנסה להסביר זאת בצורה בהירה יותר: סוציאליזם כמו קפיטליזם וליברליזם הן תפישות אידאולוגיות לגבי האדם ומקומו בעולם. בהתאם לתפישות אלו, הן מציעות דרך פעולה מסוימת, שאם תיושם במלואה אפשר יהיה להתייחס למקום בו יושמה כך כמקום בו שורר סוציאליזם טהור או קפיטליזם טהור.

במציאות, עם זאת, קשה ליישם אף אחת משתי הגישות באופן מלא. את הקפיטליזם/ליברליזם אי אפשר ליישם באופן מלא משום שישנם כוחות חזקים המתנגדים לחירות, משום שהיא פוגעת בזכויות היתר שלהם. את הסוציאליזם אי אפשר ליישם באופן מלא כי הוא מנוגד לטבע האדם, גם בעמדת השליט וגם בעמדת הנשלט.

במלים אחרות, הדוגמאות המצויות בידינו היום הן של משק "מעורב" הכולל גישות ליברליות וסוציאליסטיות גם יחד, כשלרוב המשקים הטיה מסוימת לכיוון זה או אחר. חשוב להדגיש שלמרות שאין יישום מלא של אף אחת משתי הגישות, העמדה האידאולוגית והעקרונית שלהן חיונית להבנה וחיזוי של התוצאות שהטיה לכיוון גישה כזו או אחרת יניבו.

השגיאה העיקרית שלך היא שאתה מתייחס לאלמנטים סוציאליסטיים בשוק מעורב עם נטיה ליברלית כאילו היו חלק מרעיון השוק החופשי. הדבר דומה להתייחסות להיתר למשקי קולאקים במשק קומוניסטי כאילו היו הקולאקים חלק מהרעיון הסוציאליסטי. ולא היא.

א. הגבלים עסקיים: אם תבחן את האופן בו נוצרו הרשויות להגבלים עסקיים והרגולציות במקומות השונים תבין מייד כי אין להם שום קשר ל"יציבות השווקים" אלא להיפך. לדוגמה, בארצות הברית, החל משנת 1862, נוצרו בהדרגה מונופולים ומערכות של זכויות יתר בעידוד ותמיכה ממשלתית (צפונית). חוקים כמו homestead act נועדו כביכול לעידוד רכישת אדמה על ידי מהגרים חדשים, אך בפועל כ-‏90 אחוז מהאדמה הגיעה לידי ספקולטורים, אנשי רכבות, מפעלי עץ, בקר וכריה – בעיקר ממוקדי העוצמה במזרח. רק אחרי שהתברר גודל האסון שחוללה הממשלה באמצעות ניסוח מפלה ומעורפל של החוק שהזמין הונאה מאסיבית, החל המחוקק להתוות תקנות לתיקון הרעה שיצר בעצמו. תקנות אלו נותרו, כמובן, ללא שיניים, משום שהעוצמה של המונופוליסטים בפועל ובדרך במוקדי העוצמה בוושינגטון (שנוצרו *בגלל* בפעולה הממשלתית) סיכלו פעולה כזו. הפעולות העיקריות של תקנות כמו חוק שרמן נועדו דווקא ל*קידום* העסקים הגדולים ופגיעה בתחרות (בעיקר באמצעי הפשוט של העלאת רף הכניסה לתחום עסקי לגובה כזה שרק מי שכבר מחזיק בכוח יוכל לחדור לתחום והפיכת כל השאר לשוק "קנה אותי").
אם תסתכל בנעשה בתחום היום, בארצות הברית ובמקומות אחרים, תראה כי ההגבלים העסקיים והרגולציות אינם פועלים למען יציבות השווקים אלא כדי ל*מנוע* חדירת גורמים עסקיים שיערערו את המונופול. החדירה היחידה האפשרית היא כאשר רוצים להפוך מונופול קיים לדואופול או טריפול באמצעות הוספת גורמים עסקיים בעלי עוצמה קיימים לקבוצת הנהנים.

במלים פשוטות: הרגולציה של השווקים אכן קיימת, כפי שטענת, בגלל "קיומן של סתירות בין טובת החברות הפועלות בשוק ובין טובת השוק עצמו" אך מטרתה היא להכריע לטובת החברות הפועלות בשוק, לא להיפך.

ב. חוק שכר מינימום: כן, אני מציע לבטל את החוקים הללו. כשאתה מחליט לעבוד במקום כלשהו אתה חותם על חוזה העסקה וכל התנאים וההגבלות צריכים להתקיים בחוזה ולא באמצעות פיקוח ממשלתי.

ג. "מכסים וסובסידיות – מנוגדות לשוק החופשי, אבל בכל זאת הם קיימים בכל העולם." זו שגגה לוגית מסוג argumentum ad populum. אין שום חשיבות למידת הפופולריות של דבר, אלא אם כן על כך נסוב הדיון. למיטב הבנתי הוא נסב על מידת התקפות שבטענה שיש צורך במכסים וסובסידיות ולא בשאלה אם הם פופולריים יותר או פחות מג'ניפר אניסטון.

ד. "חוקי הקניין הרוחני, חוקי החשבונאות וחוקי הבורסה מסדירים את התנהלות התחרות בשוק החופשי."
אתה מבלבל כאן בין שני דברים שונים: תקנות בורסאיות שנוצרו לפי דרישה וצרכים של חברה פרטית המפעילה בורסה (כמו הבורסה של ניו יורק); וחוקים שנועדו להגן מפני מעשי גניבה והונאה מסוגים שונים.
אתה יכול לטעון, כמובן, שחוקי החשבונאות מחמירים מדי או שחוקי הפטנטים מחניקים את היצירתיות, אך לטענה המתרמזת מדבריך כי זהו חלק אימננטי מפעולת השוק החופשי אין שום בסיס ממשי.

ה. מונופולים טבעיים: שוב, אתה מחמיץ את הנקודה. המונופולים כאן לא נוצרו בגלל "מבנה השוק" אלא בגלל תקנות ממשלתיות. המונופול בפועל של נשר נוצר בגלל *איסור* התחרות משך שנים ארוכות והמונופול של רשות הנמלים (אין טריופול, משום שאין תחרות כלל בין הנמלים) כמו גם על ייצור חשמל על ידי חברת החשמל הוא תוצר של איסור על פעילות גורמים אחרים בשוק. אין לכך שום קשר למבנה השוק, רק לתקנות הממשלתיות. כפי שאמרתי – תקנות אנטי-תחרותיות אלו יצרו את המונופולים.

ו. מדיניות מוניטרית: אותו כנ"ל. מדיניות מוניטרית מנוגדת לרעיון השוק החופשי ותנודות או נפילות מטבע לעולם אינן נגרמות בגלל פעילות שוק חופשי אלא בגלל ההתערבות הממשלתית בפעילותו. חד-וחלק.

ז. מגבלות אחרות: המגבלות שאתה מציין שייכות לשני סוגים: הגבלות על פעולה הפוגעת בחירותם של אחרים (למשל, הזרמת פסולת רעילה לנחל בו רוחצים אנשים); ומגבלות שנוצרו בעקבות כוח לחץ של גילדות בעלות עוצמה כמו לשכת עורכי הדין או לשכת רואי החשבון (או השמאים, הרופאים, הפסיכולוגים, וכדומה). האחרונות הן הגבלות סוציאליסטיות או בתר-סוציאליסטיות על השוק החופשי כדי לשרת בעלי עוצמה קיימים.

מאחר ואתה מחמיץ לחלוטין את העובדה שהמונופול נוצר מתוקף תמיכה ממשלתית ובברית הדדית בין בעלי המונופול לממשל, אתה גם חושב שיש הבדל כלשהו אם הוא נמצא בידיים פרטיות או ממשלתיות. למעשה, מדובר באותו דבר עצמו, בהבדל שלמונופול ממשלתי אף פעם אין תחרות ואין שום דרך להשפיע באופן מהותי על אופן פעולתו, בעוד שמונופול פרטי אפשר לנתץ בחמש שניות, בלי צורך בפיקוח, מיקוח או שיקוח.
דוגמה קטנה למונופול קיים: הבנקים.
כיום, הבנקים בישראל – רובם עדיין בבעלות ממשלתית כזו או אחרת – פועלים כקרטל. המשך פעילות הקרטל וחבלתו בתחרותיות מתאפשרים בעקבות שיתוף פעולה בין הממשלה לבנקים, שבו הבנקים מצייתים לתכתיבים ממשלתיים לגבי ערוצי השקעה (עד לפני זמן לא רב 95 מאופני ההשקעה הבנקאיים היו לפי תכתיב ממשלתי) ואילו הממשלה הנהנית מההון המובטח נמנעת מפגיעה בהם.
את המצב הזה אפשר לשנות ברגע אחד באמצעות הסרת ההגבלות על כניסת גורמים בנקאיים חיצוניים לשוק – הגבלה הקיימת בעוז היום מתוקף סירבול מכוון של אופן פעולה והשקעה המונע מגורמי חו"ל להכנס לתחום בו יש רווחיות נמוכה יחסית והגבלות פעולה קשות.
במלים אחרות, הבנקים בישראל היום מבינים את מה שהבינו אורזי הבשר בארצות הברית של תחילת המאה: האחרונים, התנגדו מרות לפיקוח כלשהו בתחום, עד שחדרה למוחם ההבנה כי התקנות והפיקוח על איכות הבשר יביאו לתוצאה אחת ברורה: חיסול כל המתחרים הקטנים בשוק שגרמו לירידת מחירים וכינון קרטל בפועל של האורזים הגדולים. כלומר, הפיקוח נועד ל*למנוע* תחרות, לא לאפשר אותה.

==================

א. הפרטה: הנקודה העיקרית שלי היא שהפרטה או החדרת תחרות לתחום תצליח תמיד כאשר היא מלאה ולא מסורסת. בעיקר כוונתי לכמה נקודות חשובות:
1. הסרת חסמי כניסה של חברות: במקום ליצור מערכת של זכיונות (כלומר, כניסה מבוקרת) יש לתת לכל מי שעומד בתנאי סף מסוימים הרשאה להשתלב בשוק.
2. הסרת רשתות בטחון: חברה הפועלת בשוק צריכה לדעת כי היא אחראית לגורלה ואם היא תיפול היא תפשוט רגל או תמכר שוב ללא פיצוי לבעלים הקיימים. הידיעה של בעלי חברות שהממשלה "לא תיתן להן ליפול" מהווה חלק חשוב בפעולות המונופוליסטיות והלא כלכליות שרובן נוקטות כדי לחסום מתחרים חדשים.
3. מניעת אפשרויות "תיקון לאחור" כמו בזכיונות המקובלים בארץ.
4. מנגנון רווח והפסד ברור: כלומר, חברה שאינה מנוהלת היטב תוכל להפסיד.
כל הדוגמאות שנתת לא עומדות בקריטריונים אלו.

דוגמת הרכבת שלך מופרכת במיוחד משום שהיא מנסה לדמיין תחרות בין מערכת מופרטת (רכבות) למערכות ממשלתיות או מסובסדות ממשלה (אוטובוסים ומערכת כבישים). כשכל הכבישים יהיו פרטיים והתחבורה הציבורית לא תסובסד הרכבת תוכל בהחלט להיות רווחית.

ב. תשלומי העברה: העיוות בתשלומי ההעברה הוא תוצר של העובדה שהם תוצר של מערכת לחצים פוליטית – עניין טבעי כאשר אלו נקבעים על ידי מערכת פוליטית – ולכן לעולם יהיו תוצר לא של הצרכים הממשיים אלא של יחסי הכוחות הפוליטיים. מכאן נובע שהפגמים במערכת אינם בני תיקון כלל והמערכת צריכה להיבטל.

ג. ביטוח בריאות: אתה סותר את טענתי באמצעות חזרה על טענתך הקודמת? זה אינו טיעון אלא חמיקה מטיעון.

ד. פנסיות בשוק ההון: אין לי שום בעיה שתשקיע את כספי הפנסיה שלך בקרן המבטיחה להשקיע אך ורק באגרות חוב ממשלתיות. השאלה אינה מה עדיף לך או לאחרים אלא מה מידת החופש שלי ושלך *לבחור* היכן להשקיע. אם החופש הזה ניטל (פנסיה ממלכתית) וההשקעות מנווטות כולן לאגרות חוב הדעת נותנת שהממשלה השולטת בהן תוכל לעשות (ואף תעשה) ככל שיידבה לבבה. לדוגמה, להוריד את התשואה הנומינלית מ-‏6 אחוז ל-‏2 אחוז, דבר שיהפוך כל קרן לגרעונית.

ה. חינוך: מערכת החינוך צריכה לדעתי להיות פרטית ופרטית בלבד. כאן, כמו בסעיף ההשכלה הגבוהה, משתקפת תפישתך כי אילו חינוך יסודי או גבוה היה כרוך בהשקעה כלשהי מצד ההורים, הורי העניים היו מעדיפים שלא להשקיע בחינוך כלל. ברי שהיו משקיעים פחות, אך השקעה זו הייתה יעילה הרבה יותר, כיוון שהשכר הפנוי של כל אדם היה גבוה יותר.

ז. "המדינה חוסכת עלויות עקיפות כגון הצורך בהרחבת כבישים, אובדן תוצר עקב תאונות-דרכים, אובדן תוצר עקב פקקים, פגיעות בבריאות הציבור עקב זיהום אוויר וכן הלאה. אילו מהעובדות הללו לא נכונות ולא בדוקות?"

כולן, משום שאתה מתעלם מהעלויות העקיפות. המדינה נהנית מדי שנה מהכנסות בגובה של כ-‏25 מיליארד שקל ממסים על מכוניות וחלפים, דלק, וכדומה. עלויות אלו ועלויות הסבסוד הישיר של התחבורה הציבורית עולות בהרבה על העלויות הכרוכות בהרחבת כבישים, תאונות דרכים, פקקים וזיהום אוויר. בהערכה צנועה, הסכומים הללו, לו היו נחסכים, היו יכולים להביא לשיפור ניכר גם באיכות החיים, גם בבריאות האזרחים וגם באיכות הכבישים.

ח. אי-השוויון: "אי-השוויון בישראל גדל בצורה דראסטית ב-‏20 השנה האחרונות, עקב או למרות שהשוק הישראלי הפך חופשי יותר, ליברליסטי יותר וסציאליסטי פחות."

הייתי מציע לך לבדוק בעצמך את העובדות לפני שאתה פורץ בקביעות שאין להן כל יסוד. ישראל מדורגת במקום טוב בצמרת מבחינת רמת השוויוניות הקיימת בה, עם רמת אי-שוויוניות יציבה לפחות ב-‏9 השנים האחרונות. לגבי מידת התקפות של מדד ג'יני באופן כללי אותיר לקוראים את הבחירה אם הם רוצים לבלות את חייהם באירלנד, בריטניה, אוסטרליה או ארצות הברית המדורגות מעט מתחת לישראל (כלומר, פחות שוויוניות) או בתימן, טג'יקיסטן או אינדונזיה הנהנות מיותר שוויוניות לפי מדד זה.
פרטים נוספים:
ליברליזם, סוציאליזם ומה שביניהם 217285
איך הורדת מיסים, ביטול חוקי העבודה, וביטול הקיצבאות יגדילו את ההכנסה הפנויה של אנשי המעמדות הנמוכים ויאפשרו הם לקנות חינוך טוב לילדים שלהם בשוק החופשי?
ליברליזם, סוציאליזם ומה שביניהם 217402
בתהליך הרגיל שנצפה בכל המקומות בהם אומצה השיטה:
הפסקת חנק המיסים על המעמד הגבוה והבינוני מוביל לפריחה כלכלית והתייעלות מנגנונים (מהרבה רגולציה להרבה פחות רגולציה), שבתורם גורמים ליותר השקעות, יותר היצע, יותר מקומות עבודה, ולכן גם הורדת מחירים עבור מוצרים ושירותים מחד וגם אספקת הזדמנויות העסקה ומימון מאידך.
כעבור זמן לא ארוך גם מעמד הביניים נהנה יותר וגם המעמד הנמוך נהנה יותר (ולא על חשבון מעמד הביניים).
תצפיות "ארוכות טווח" (יפן וקוריאה, למשל) מראות כי בטווח של דור בשיטה הזו, גם גדלה הניידות החברתית, שהיא תוצר של השכלה גבוהה טובה (לא רק בסיסית), מהסיבה הפשוטה ששוק יעיל המייצר משרות מגוונות רבות מעוניין באקדמאים רבים כדי לאייש את מגוון השירותים והמקצועות שלו.
זוזים והמדינה העברית 217864
איך הורדת מיסים, ביטול חוקי העבודה, וביטול הקיצבאות יגדילו את ההכנסה הפנויה של אנשי המעמדות הנמוכים ויאפשרו הם לקנות חינוך טוב לילדים שלהם בשוק החופשי?

אתן לך דוגמית.
נגיד שבמדינה בשם "עבריה" אדם במעמד נמוך מרוויח 100 זוז לחודש (בהשוואה ל-‏300 זוז לחודש לאדם במעמד בינוני).
אותו אדם נמצא מתחת לדרגת המס הנמוכה ביותר ולכן אינו משלם מסים. להיפך, הוא נהנה מסיוע בסך 10 זוז כקצבת ילדים וסיוע בחינוך, 10 זוז קיצבת אב חד הורי, 15 זוז השלמת הכנסה, ו-‏12 זוז קיצבת נכות. סך הכל, יש לו הכנסות בגובה 147 זוז.
בסעיף ההוצאות הוא נדרש להוציא 55 זוז לצורכי מזון, 20 זוז לביגוד, 30 זוז לשכר דירה, 20 זוז לחשבונות, 10 זוז לכבלים ו-‏12 זוז הוא שם בצד כחסכון ליום צרה.

כעת, נניח שב"עבריה" משתלטים ליברלים זדונים על כס ראש הממשלה ומשנים את המצב מיסודו. כלומר, הם חותכים את כל הסיוע שממנו נהנה והוא נותר עם 100 זוז בלבד כשכר עבודה. מצבו נראה חמור, עד שבודקים את סעיף ההוצאות שלו.
בסעיף ההוצאות צריך לזכור כי הליברלים הזדונים גם הורידו את מס ההכנסה ושאר סוגי המיסוי עד למינימום (שהרי לא צריך לממן קצבאות למיניהן) ולכן עלות הוצאותיו ירדה בהכללה בכ-‏40 אחוז. כלומר, הוצאותיו על מזון, ביגוד, שכר דירה, חשבונות וכבלים ירדו מ-‏135 זוז ל-‏81 זוז בלבד. כלומר, במקום 12 זוז פנויים לחסכון יש לו עתה 19 זוז. מאחר וכוח הקנייה שלו עלה, הוא יכול להרשות לעצמו להוריד את ההפרשה לחסכון ל-‏9 זוז וכך נותרים לו 10 זוז *יותר* להשקעה בחינוך ילדיו.
זוזים והמדינה העברית 217868
כסף הוא אמצעי-חליפין שמייצג טובין חברתיים. מאחר ששיעור הטובין בחברה נשאר פחות-או-יותר זהה, וכמות הכסף בידי הציבור עולה, השוק יערוך את ההתאמות הדרושות.
זוזים והמדינה העברית 218022
טעות גדולה בידך. הכסף אינו ייצוג של עלות כל הטובין. חלק גדול מהכסף במחזור הכספים הלאומי מורכב מהוצאות הממשלה המבוססות על גיוסי הון כאלו ואחרים (הלוואות או הנפקת אגרות חוב). מאחר והוצאות הממשלה ירדו באופן דרסטי, כמות הכסף שיש לגייס באופן זה תקטן גם היא, מה שיביא לקיטון בכמות הכסף במשק ולעליית ערך הזוז.
זוזים והמדינה העברית 218043
בניגוד לטענת ''שירות תיקונים'' ההסבר הנכון מדוע זה לא יקרה מצוי בתשובתי לדורון הגלילי.
כסף אינו אמצעי חליפין המייצג ''טובין חברתיים'' (לא ברור לי מה זה בדיוק) אלא שטר אמון. כלומר, הוא מוחלף בתמורה לטובין או לטובין מובטחים או לרישום בבנק על בסיס אמון הדדי בין שני הצדדים בערכו של הכסף.
בדרך כלל, אתה לא קונה טובין מוגדרים בכסף ממש אלא מעביר הבטחה לתשלום (לדוגמה, באמצעות כרטיס אשראי) המבוססת על אמון. גם הממשלה עושה את זה, לדוגמה, כאשר היא מנפיקה אגרות חוב או נוטלת הלוואות (היינו, מדפיסה כסף) על בסיס אמון של הקונים או המלווים כי היא תשלם את ערך האגרות או ההלוואה בתוספת ריבית.
כמו שנאמר, ברגע שהמדינה מפסיקה להדפיס כסף, ערכו של המטבע הנמצא בשוק עולה. ההתאמות השוקיות נערכות כדי להתאים את ערכי המוצרים למצב החדש אחרי הדפסת כסף וכאשר כמות הכסף במחזור קטנה (או לא גדלה בשיעור הגידול בתוצר) כאשר במקרה השני יש לנו ייסוף.
זוזים והמדינה העברית 218067
כל מי שהסתכל היטב בשטרות בריטיים ראה שכתוב עליהם "בנק [שם הבנק] מתחייב למסור למוכ"ז סך של [ערך השטר] לירות שטרלינג". (כל בנק שם מנפיק שטרות משלו.)
זוזים והמדינה העברית 218076
לא כל בנק. אני זוכר רק את הבנק של אנגליה ואת הבנק של סקוטלנד (אולי גם ווילס וצפון אירלנד?). אני לא חושב שתראה שטרות של HSBC למשל.
זוזים והמדינה העברית 218078
אני נתקלתי בבאים:
Bank of England
Bank of Scotland
Bank of Ireland
Royal Bank of Scotland
Clydesdale Bank
ואני יודע שיש עוד.
זוזים והמדינה העברית 218080
איוש אתה צודק. עכשיו אני נזכר בשטרות Clydesdale Bank. אבל נדמה לי שהרשימה מעלה היא ממצה (אולי חסר רק הבנק של ווילס, אם יש כזה?)
זוזים והמדינה העברית 218081
חיפוש קצר מעלה את זה:
http://en.wikipedia.org/wiki/British_banknotes
Pound sterling banknotes are issued by
the Bank of England accepted throughout the UK;
the Bank of Scotland (generally accepted throughout the UK);
the Royal Bank of Scotland (generally accepted throughout the UK);
the Clydesdale Bank (generally accepted throughout the UK);
the Bank of Ireland, First Trust Bank, Northern Bank and Ulster Bank (rarely seen outside Northern Ireland).
Sterling banknotes are also issued by the Government of the Isle of Man and the States of Jersey and the States of Guernsey, but their notes are not generally accepted off their own islands (although Guernsey notes can sometimes be found in Jersey and vice versa).

עוף עוף 218083
הידעתם שיש שני סוגי מטבעות של שקל: מגנטיים ולא מגנטיים?
עוף עוף 218085
יש גם שני סוגים של מטבעות חצי שקל: אלה שכתוב עליהם 1/2 שקל חדש, ואלה שמצוייר עליהם נבל פרחוני וסמל של מדינת ישראל בקטן.
:-) 218089
עוף עוף 218087
זה כבר חתיכת סיפור (ואני מקווה שזו לא אגדה אורבנית). מסתבר שבזמנו היה מישהו שזייף המון מטבעות של שקל. אני לא יודע אם הוא נתפס, אבל בכל מקרה הוחלט שהמטבעות שייצר יכנסו למחזור (והמכונות האוטומטיות כן מזהות אותם), ועד היום ניתן לזהות אותם לפי נקודה קטנה מתחת לסמל המדינה.
עוף עוף 218088
אתה צודק בקשר לנקודה, אבל אני לא הכרתי את סיפור הזייפן.
עוף עוף 218100
למה למישהו לזייף מטבע של שקל? עד כמה שאני זוכר, עלות היצור של המטבע היא יותר משקל אחד.
עוף עוף 218101
אבל מה עלות היצור של מטבע שקל מזוייף?
כשבגרוש היה חור 218103
באמת? זה נשמע כמו מערכון של קישון. נדמה לי שזאת הסיבה שביטלו את האגורה. חבל, שעות הייתי משחק בבנית מערכות תמסורת משוכללות ממטבעות של אגורה, רק חור לציר היה חסר בהם.
נשמע חשוד - אפילו פלילי 218124
בצנצנת של המטבעות לכביסה שלי יש 22 מטבעות של שקל.
מתוכם 17 עם נקודה, השאר בלי. אלו עם הבלי נקודה הם יותר ישנים (שנות השמונים עד תחילת התשעים). אלו עם הנקודה הן גם מגנטיים.
לא שיש לי מושג כמה מטבעות של שקל מתרוצצים במחזור אבל נראה לי לא סביר שכל כך הרבה מתוצרי הזיוף הגיעו עד אלי... חוץ מזה, אם הכניסו את המטבעות האלו למחזור היו חייבים להשמיד כמות דומה (או ביחס כלשהו) מהמטבעות האמיתיים. בשביל זה צריך לתפוס את הבנאדם ולדעת כמה מטבעות הוא ייצר. אם היו תופסים אותו בוודאי היינו שומעים על כך. לא?

נשמע כמו אגדה אורבנית.
נשמע חשוד - אפילו פלילי 218214
אני שמעתי סיפור קצת אחר. בתקופה מסויימת, כדי להוריד את עלויות הייצור שינו את הרכב המתכות במטבע (פחות ברזל ויותר אלומיניום או משהו כזה) והשקלים ה''חדשים'' היו יותר קלים מהישנים. על המטבעות החדשים הייתה גם נקודה.

מכונות אוטומאיות מזהות את המטבע על פי הגודל והמשקל שלו ולכן חלק מהמכונות לא הצליחו לזהות את המטבע החדש כשקל. בזמן שלקח עד שנותני השירותים כיילו מחדש את המכונות היית יכול להגיע למכונת משקאות עם כסף מדוייק ולגלות שבגלל שאחד מהשקלים הוא מהסוג החדש אתה לא יכול לקנות קולה.
זוזים והמדינה העברית 218191
לא הבנתי על איזו שאלה אתה עונה.
זוזים והמדינה העברית 217871
אותו אדם, נמצא, כפי שהבאת בדוגמתך, מתחת לדרגת המס הנמוכה ביותר ולכן אינו משלם מסים. כיוון שכך הוצאותיו לא קטנו בכ40% עקב השתלטותם של הליברלים הזדונים על כס ראש הממשלה, אלא אם כן אותם ליברלים זדוניים, במקביל להורדת המיסים וביטול הסיוע, גם הנהיגו פיקוח על מחירים. מחירו של מוצר, כידוע, אינו משקף את עלות יצורו (ושיווקו והפצתו וכו'), אלא את הסכום אותו מוכן הצרכן לשלם. מכיוון שהכנסתו הפנויה של בן המעמד הבינוני, זה אשר נמצא מעל סף המס, ואינו זכאי לקיצבאות, עלתה (המיסים קוצצו, וקיצבאות ממילא לא היו לו), הרי הוא מוכן, מנטלית לשלם יותר על מזון, ביגוד, שכר דירה, חשבונות וכבלים. אי לכך ספקי אותם שרותים וסחורות לכל היותר יפחיתו את מחירם בצורה סמלית, ובודאי שלא יגלגלו את מלוא, או רוב, או אפילו חלקה המשמעותי של ההפחתה במיסים אל הצרכן.
זוזים והמדינה העברית 217884
לא נכון שמחירו של מוצר אינו משקף את עלותו.
השוק מתחלק (בגדול) ל2: המשווקים השואפים לבידול, ואלו השואפים להובלה במחיר. אצל אלו השואפים לבידול ההנחה שלך חצי נכונה (מחיר המוצר תלוי, בין השאר, במחיר שאותו מוכן הצרכן לשלם), לעומת זאת המשווקים השואפים להובלה במחיר, כל ירידה בעלות תיתרגם לירידה במחיר (בשוק משוכלל). זה במיוחד נכון בשוק ה commodities (אשר מהווה חלק נכבד מהוצאות המעמד הנמוך). כמו כן מלכתחילה הנטייה של המעמד הנמוך היא לרכוש מוצרים מובילים במחיר (במבה לולו במקום במבה אסם וכו')
זוזים והמדינה העברית 218039
עיקר תשלומי המסים מבוצע לא באופן ישיר אלא באופן עקיף כך שאותו אדם הנמצא מתחת לדרגת המס הנמוכה ביותר משלם מסים עקיפים בשיעור ניכר.
אם תציץ בדוח מנהל הכנסות המדינה של מדינת עברייה לשנת 2001, פרק 1, עמוד 23 תראה כי ההכנסות ממסוי עקיף (בעיקר מע"מ, מכסים, מסי קניה, מס דלק, וכדומה) מגיעות לכ-‏50 אחוז מכלל הכנסות המדינה.
במלים אחרות, אזרח עבריה שלנו נושא בלפחות מחצית מנטל המס המוטל גם בלי לשלם אגורה אחת באופן ישיר. לכן, הוצאותיו יקטנו לפחות בשיעור דומה לזה שציינתי.
לזה אפשר להוסיף גם את העלויות העקיפות והמתגלגלות. כלומר, כשאזרח עברייה קונה לחם, הוא אינו משלם רק את המסוי העקיף (מע"מ, מס על ייבוא תנורי אפיה, מס על ייבוא שמרים, מס על נפט לתידלוק התנורים, וכדומה) אלא גם את המיסוי הישיר המוטל על העוסקים בייצור הלחם, משווקיו, מוביליו, בעל המכולת המוכר אותו, וכדומה. כשהמס הזה יירד, עלות ייצור הלחם תרד באופן משמעותי וכך גם מחירו, כך שההוצאות של האזרח במדינת עברייה יקטנו עוד יותר.

הטענה שלך כי "מחירו של מוצר, כידוע, אינו משקף את עלות יצורו (ושיווקו והפצתו וכו'), אלא את הסכום אותו מוכן הצרכן לשלם" נכונה באופן מלא רק כאשר מדובר בביקוש קשיח במונופול, המאפשר ליצרן להמנע מגלגול הירידה בעלויות הלאה ולהגדיל את רווחיו. כאשר ישנה תחרות משוכללת, לעומת זאת, ירידת עלויות הייצור מביאה את היצרנים המתחרים להוריד את מחיר המוצר במידה שתאזן את מתח הרווחים מול המצב הקודם.
מאחר ובליברלים זדונים עסקינן, אפשר להניח כי הם גם יימנעו מכינון או שימור מונופולים והמחירים ירדו באופן משמעותי.
זוזים והמדינה העברית 218216
רוב העובדים בייצור מרויחים שכר מינימום (ככה זה פועלים לא מקצועיים) המיסים על שמרים והקמח הם חלק קטן ממחיר הלחם ובכלל הלחם מסובסד ע"י הממשלה (סובסידיה שתעלם עם השתלטות הליברליסטים).

למה ליברליסטים ימנעו מיצירת מונופולים פרטיים? אולי האידאולוגים שלהם יתנגדו לכך אבל בפועל יהיה איגוד יצרני לחם או התאחדות האופים) שתתאם את מחיר הלחם בין היצרנים ותדאג שהוא יהיה הכי גבוה שאפשר.
זוזים והמדינה העברית 218404
אתה טועה. המסים הם חלק גדול ממחיר הלחם. המיסוי על שמרים וקמח כולל שלל סובסידיות עקיפות (למשל, סובסידיות על מחיר המים), מיסוי עקיף (על הציוד הנדרש לגידול חיטה, לדוגמה), וכן הלאה.
חוץ מזה, אתה כולל כאן לנוחותך כאן רק את הפועלים העוסקים בייצור לחם ומתעלם משורה ארוכה הרבה יותר של אנשים שאינם עוסקים ישירות בייצור אך מתפרנסים מלחם (החל ביחצ"נית של מאפיות אנג'ל וכלה באחרון המשווקים והספקים), כך שהתמונה קרובה הרבה יותר לזו שאני ציירתי.

לגבי השאלה השנייה שלך: לליברלים יש עקרונות ואידאות, אך הם אינם מסתפקים בהם. הדבר הראשון שתעשה ממשלה ליברלית אמיתית הוא לכונן חוקה שתכונן חופש כלכלי שימנע בפועל היווצרות "מונופולים פרטיים." זו ההגנה הטובה ביותר (והיחידה שעובדת באופן כלשהו) מפני הנסיונות הקיימים תמיד של בעלי כוח להגביר את כוחם.
הקמת איגוד יצרני לחם היא בבחינת אפשרות, אך במצב של חופש כלכלי הסבירות להקמתה נמוכה מאוד מכמה סיבות:
א. כל איגוד קרטליסטי משרת בעיקר את הפחות יעילים ורווחיים מבין היצרנים, משום שהם הנהנים העיקריים ממצב בו התחרות מוגבלת. הייצרנים המוצלחים לא ירצו להיות חברים באיגוד כזה.
ב. מטרת כל הקרטלים, הגילדות והאיגודים היא להגביל או למנוע כניסתם של גורמים חדשים לשוק. לאותם גורמים חדשים לא תהיה שום מוטיבציה להצטרף לאיגוד שמטרתו לחנוק אותם.
ג. בהיעדר מיסוי או חיוב ב"רישוי" סף הכניסה לשוק ייצור הלחם יישאר נמוך מספיק לחדירה רציפה של גורמים חדשים לתחום.
ד. גם אם יווצר מצב בו יש יצרן אחד הגדול מאחרים, עצם קיום התחרות מצד "הקטנים" יהווה בקרה יעילה ומשמעותית על המחירים שאותו יצרן יהיה מסוגל לגבות.
ה. אפשרויות ייבוא חומרי גלם מחו"ל וכן החופש של גורמים שונים לעסוק בייצור חומרי הגלם (חיטה, שמרים) ישמור את השוק פתוח ותחרותי גם בתחום חומרי הגלם.
ו. התחרות בשוק הלחם אינה בייצור מוצר אחד באיכות אחידה. קיום סוגים שונים באיכויות שונות של לחם יתרום למניעת היווצרות מונופול, משום שיצרנים שונים יוכלו לפנות לקהלים שונים על בסיס שונה (איכות, טעם, מחיר).
זוזים והמדינה העברית 218406
ו. כמו שקרה בשוקולד (אלא שלחם אי אפשר לייבא).
זוזים והמדינה העברית 218575
אפשר לייבא חומרי גלם. למעשה, למיטב ידיעתי מייבאים אותם.
זוזים והמדינה העברית 218616
גם חומרי הגלם לשוקולד מיובאים, מה שלא הפריע ל''עלית'' להשתלט על כל הייצור המקומי. אלמלא ניתן היה לייבא שוקולד כמוצר מוגמר, היינו כולנו אוכלים פרה אדומה.
זוזים והמדינה העברית 218670
אבל יש יבוא, ולכן לא מובנת לי טענתך.
זוזים והמדינה העברית 218754
ובל נשכח את השוקולדים הפופולרים מאוד של ורד הגליל.
יש חיים אחרי הפרה.
זוזים והמדינה העברית 218781
ורד הגליל נרכשה ע''י עלית
זוזים והמדינה העברית 218792
וואלה? תודה על התיקון.
זוזים והמדינה העברית 219173
קשקוש מוחלט.
ורד הגליל שייכת לקונצרן יוניליבר, והקשר (העקיף) היחיד שלה עם עלית, הוא שמפעל הגלידות שטראוס, מקבוצת שטראוס עלית, הוא בבעלות משותפת של שטראוס ויוניליבר, וזאת, היסטורית, עוד לפני שמשפחת שטראוס רכשה את אחזקותיה בעלית (ודאי שלפני האיחוד ביניהן), ולפני שקונצרן יוניליבר רכש את קבוצת תמ''י, שורד הגליל היא חלק ממנה.
זוזים והמדינה העברית 218784
אבל אין, ולא ייתכן, יבוא של לחם. נא קפוץ בחזרה לסעיף ו' ב תגובה 218404 .
ועוד על מיסים וטעויות 218854
כדאי לקרוא במאמר "מיסוי וטעייה":

זוזים והמדינה העברית 218212
כן, אבל אם קודם לכן סעיף הוצאות החינוך שלו היה קטן (הוא לא היה צריך לשלם עבור בית הספר אלא רק עבור ספרים ושיעורי עזר בשעת הצורך) עכשיו יתווסף סעיף של אי אילו עשרות זוזים לחינוך. שלא בטוח שהוא יוכל לעמוד בו.
זוזים והמדינה העברית 218408
ההקצאה לסעיף תהיה שווה לערך, אך עתה המימון שלו לצרכים החינוכיים יהיה מכוון מטרה (הוא ישלם עבור משהו קונקרטי שהוא יקבל) והשירותים החינוכיים יהיו גם הם זולים בעשרות אחוזים.

אזכיר כי בתסריט המקורי לא הוקצב סכום כלשהו לתשלום עבור חינוך. בוא נניח כי אותו אזרח עברייה צריך היה לשלם בעצמו רק 5 זוז נוספים.
עתה, אחרי המהפך הליברלי, נגרעו ממנו 10 זוז שקיבל קודם דרך הממשלה, והוצאות אלו מסתכמות ב-‏6 זוז בסך הכל (אחרי ההפחתה הנזכרת). העלות לתשלום נוסף הנדרשת ממנו יורדת גם היא בשיעור דומה, כך שהוא צריך לשלם שישה זוז ועוד שלושה זוז ובסה"כ 9 זוז. מאחר ולפי החישוב הפוסט-ממשלה-ליברלית יש לו עתה 10 זוז פנויים, מצבו השתפר ברגע שנדרש לשאת בכל העלויות בעצמו.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים