בתשובה לדרור, 08/05/04 21:25
ליברליזם, סוציאליזם ומה שביניהם 217275
בזק והטלפונים: הטיעון ה"טכנולוגי" אותו אתה מעלה הוא טיעון שקרי שהתחלתי לשמוע כמותו רק בשנים האחרונות. יש על כך נתונים רבים והעובדות הן פשוטות ביותר:
א. במדינות אחרות, עם אותה טכנולוגיה, לא היו בעיות כאלו
ב. באותם זמנים, טענות הממשלה לא היו טכנולוגיות (קרי-אי אפשר) אלא כלכליות (אין כסף). אבל הטיעון הזה היה שקר משום שלמרות העובדה שכמות גדולה ביותר של הצרכנים לא שילמו עבור הטלפון (החל משרים וכלה באלמנות צה"ל) האוצר הרוויח סכומים ניכרים מדמי ההתקנה והשימוש.
ג. אין בה כדי להסביר לתופעות תמוהות כמו ניתוק הטלפון מדירה בה הוא מותקן כאשר הלקוח עובר לדירה אחרת והחזרת הלקוח הישן והדייר החדש למשבצת אפס ברשימת ההמתנה לטלפון. (כלומר - ניתוק הטלפון איננו נחוץ לא לשם העברת הקו לדירה החדשה ובוודאי שלא על מנת להשאיר אותו בדירה הישנה)

רכבת ומסילות:
אמרת: "הרכבת לא יכולה להרוויח כחברה כלכלית נטו עקב עלות הקמת המסילות והציוד. כחברה כלכלית, קיימת כדאיות כלכלית לבנות מסילה בין תל-אביב לחיפה ולראשון-לציון, אבל לא הרבה מעבר לכך. למדינה יש אינטרס ראשון במעלה, שאינו מכומת ישירות בכסף, שהרכבת תגיע גם לישובי הפריפריה ותרשת את כל הארץ."
גם אם הטיעון שלך היה נכון עדיין נשארת שאלה פשוטה. האם הרכבת שיש לנו היום מגיעה לכל אותם ישובי פריפריה? האם לא חזינו במשך חמישים שנה ברכבת שמפעילה רק שני קווי נוסעים (ת"א חיפה ות"א ירושליים)?
הטיעון בדבר אי הכדאיות הכלכלית תופס באותה מידה לגבי כל עסק הדורש תשתית כלשהיא (זה הרי בדיוק מה שנטען בנושא הטלפונים). לכל דבר יש מחיר ואם עלות הרכבת בישראל הייתה *כל כך* אסטרונומית נכון היה לוותר עליה בכלל. המציאות היא שהעלויות אינן כל כך גדולות וניתן בהחלט לבסס על השירות הזה עסקים רווחיים. העובדה היא שגורמים מחו"ל הביעו כמה פעמים עניין בזכיונות להפעלת רכבות בישראל. תשובת הממשלה הייתה "לא". זאת משום שהאינטרס של הממשלה היה בעיקר ריצוי "אגד" והכנסת גורם תחרותי לשוק הייתה בניגוד לאינטרס של "אגד".
ולסיום. אמרת: "הערתו של ד"ר בר ביצוע, "הליברל יטען שכל אחד יכול לבנות על האדמה שלו מה שמתחשק לו", מנתקת שוב את הליברליזם מהמציאות, ואנו חוזרים לעובדה שלא קיים שוק חופשי לפי עקרון הליברליזם הטהור."
א. האם המחשבה שאנשים יעשו ב*רכושם* כרצונם סותרת את המציאות? מדוע?
ב. האם המציאות הקיימת תמיד מייצגת את המצב הרצוי או את המצב היחידי שאפשרי? האם לא נכון יהיה להגיד שבאמצעות טיעון כזה נוכל לחסום כל רעיון שבמקרה או לא במקרה איננו מיושם?

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים