בתשובה לשוטה הכפר הגלובלי, 12/05/04 13:45
לקחנו חבר לבית חולים 218031
כן, אני מכירה אנשים שעישנו, לא פירשו את התחושות האלה כמהנות, והחליטו שזה פשוט לא בשבילם.
לקחנו חבר לבית חולים 218034
אבל זה משהו אחר. אני מתעניין אם יש כאלה שתחילה לא נהנו, ורק אחרי עישון חוזר *למדו* לחבב את העניין.
לקחנו חבר לבית חולים 218038
כמעט כל מקרה של מעשן טבק הוא כזה, מה הפלא שגם לגבי גראס זה כך? רבים הסיפורים של "בפעמים הראשונות זה עשה לי רק סחרחורת".
וידויו של מעשן טבק 218061
כשהייתי ילד בן 10 או משהו, השתוקקתי להבין מה יש בהן בסיגריות שמבוגרים רבים כל-כך מעשנים אותן למרות הסרחון. הורי לא עישנו, אבל סבא שלי כן, ובפורים קיבלתי רשות לטעום סיגריה, ובתנאי שאשאף את העשן פנימה עמוק וביסודיות. הרעיון היה של אבא שלי, שעבר סדרת חינוך כזאת בצעירותו והיה מרוצה מהתוצאות.

כצפוי, השתעלתי כדבעי, ואף אחזתני סחרחורת קלה, כך שלאחר שאכטה אחת מיהרתי לכבות את הסיגריה ולהצהיר שזה איכס. כל המבוגרים בסביבה נהנו לראות שהתרגיל הדידקטי הקטן שלהם עלה יפה, וכולם - כולל אני - הופתעו עד מאד לראות שלא עוברות אלא דקות ספורות ואני מבקש לחזור על הנסיון.

מאז, בכל פורים הייתי גונב סיגריה או שתיים, ולקראת סיום התיכון כבר לא חיכיתי לפורים. באסה.
אבל רק בסופי שבוע 220149
זה בדיוק הענין, שנושא הסמים לוט בערפל כבד של בורות ושל דעות קדומות, ומשום שכך, כך גם יישאר, כנראה.

אני עישנתי את שלי לבד ומתוך סקרנות, שהתעוררה רק אחרי הרבה מאוד שנים של שטיפת מוח ש''סמים זה נורא ואיום''. הגעתי מוכנה ובשלה לחוויה, כך שידעתי שסביר מאוד להניח שהג'וינט הראשון לא ישפיע (יש לזה איזה הסבר פופולרי שאין לי מושג אם הוא נכון, שטוען שבמפגש הראשון של הגוף עם החומר, הוא לא יודע איך להגיב), ובשני היתה חוויה אינטנסיבית מאוד, שאם לא הייתי מוכנה לה, יכול להיות שאף היתה מפחידה, כי היו רגעים בהם לא יכולתי בכלל לזוז. אוחר כך היה מדהים. לעשן בחברה התחלתי הרבה מאוחר יותר.
יותר מדי אנשים מתחילים לעשן מבלי שהם יודעים למה לצפות מהחומר, ומתוך פחדים מודחקים, והחומר משחרר את הפחדים האלו, מה שעלול ליצור חוויית משתמש לא נעימה.

מאלכוהוליזם נפגעים ומתים הרבה יותר אנשים, אבל מריחואנה מקבלת יחסי ציבור הרבה יותר גרועים. ככל חומר פסיכואקטיבי, היא לא תמימה לגמרי. אבל היא גם לא גרועה מאחרים.

אלכוהול היה זמין לי יותר כשהייתי נערה, ופעם איבדתי את ההכרה כתוצאה משימוש יתר, וזו החוויה הכי גרועה (ומסוכנת) שהיתה לי אי פעם כתוצאה משימוש בסמים. ואני חושבת שזה מדהים עד כמה אנשים נאורים עדיין קונים את המידע הלא מהימן שמוסרים להם גורמים אינטרסנטיים, כאילו מריחואנה היא השטן בעצמו.

(אגב ''ריח מתקתק'' מן הסתם מתייחס לחשיש, לא לגראס, למי שהזכיר את זה למעלה)
אבל רק בסופי שבוע 220217
גם לחשיש אין ריח מתקתק, עד כמה שאני יכולה לסמוך על בלוטות הניקוטין שלי.
אבל רק בסופי שבוע 220283
לשעון החול יש ריח מתקתק.

___
גילוי נאות: אני תתרן.
אבל רק בסופי שבוע 220288
עפ''י מקורות זרים ומוזרים, כאשר החשיש מעושן באמצעות נרגילה מוסיפים לו מיני קטורת כמו דבלים וכיו''ב, וריחה של התערובת כולה מתקתק להחליא.
אבל רק בסופי שבוע 303844
לפחות מבחינה אטימולוגית חשיש (ערבית) וגראס (אנגלית) הם בדיוק אותו דבר: ר"ל עשב (עברית).
בערבית ידוע הפתגם "חכה יא סוס, עד שיעלה החשיש (העשב)" שמשמעותו בעברית עממית "סבלנות, יא חמור!".
נראה שההבדל ביניהם אנלוגי להבדל שבין מנגל לברביקיו.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים