 |
|
 |
||
|
||||
 |
קבוצה גדולה והולכת של ישראלים מרגישים את הצורך להגיד/להרגיש: אני לא חלק מכל זה. וזה מובן לכל מי שהכתבה נגעה לליבו, כמוני. אבל. אתה, ש*השפה* היא חוט השערה שמשאיר אותך כאן טוען שאתה "לא יהודי". אתה אולי אתאיסט אבל אתה אתאיסט-יהודי. היהדות היא חיה משונה שמגדירה עם ודת, וגם זה - שמעתי פעם פילוסוף שאיני זוכרת את שמו - זמני. בעתיד יוכל להיות יהודי-נוצרי כשם שיש ערבי-נוצרי, האם ערבי יכול להגיד שהוא "לא ערבי"? היהדות כרוכה בישראליות והשפה שאתה כה אוהב היא היא "שפת הקודש" ומקורות תרבותך הם ערבוב של מציאות עכשווית/קום המדינה/השואה, שואת ה*יהודים*/היהדות/ 2000 שנות גלות וכך הלאה. * אני ממליצה לך לצפות בתוכנית "החדר" עם רות קלדרון שמערבבת את החומרים האלה בכזו טבעיות http://www.keshet-i.co.il/theroom ואם כבר הזכרתי את השואה "אנחנו עם שיודע שרוצים לדפוק אותו" משמעותו הגדולה ביותר של משפט אייכמן בעיצוב התודעה הישראלית היא קודם כל בהבאה של השואה אל תודעתנו ובתפישה הישראלית ש*היותנו עם שנגזר עליו*, ואולי ההשתחחררות מהתפישה הפראנואידית - וגם לפרנואידים יש אויבים... - שמגולמת במשפט שציטטתי למעלה היא תחילת הדרך אל השלום ההולך ומתרחק. גם אני איבדתי את התקווה אבל רק את התקווה שהשלום יבוא בדור שלנו. שנראה אותו ונחייה אותו. אני עדיין מאמינה שהוא יבוא, כנראה שזה יקרה בעוד הרבה הרבה זמן. ובנתיים, לאן אלך? הרי באמת אין לי ארץ אחרת. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אני אינני חלק מהעם היהודי. יש עם יהודי, אבל אני אינני חלק ממנו. אני חלק מהעם הישראלי, שנוצר פה החל מסוף המאה ה-19, עד שהכריז על עצמאותו באמצע המאה ה-20. יש לי הרבה יותר במשותף עם נוצרי שחי בארץ, מאשר עם יהודי שחי בארה"ב. איזה סממנים של עם אני חולק עם אותו יהודי? שפה? לא. טריטוריה? ודאי שלא. תרבות? ממש לא - התרבות שלו היא תרבות דתית פלוס תרבות אמריקאית. התרבות שלי היא תרבות עברית למהדרין (ונציין כי גם סדרות אמריקאיות מתפרשות בקרב ישראלים מתוך פריזמה ישראלית של הבנת המצבים המתוארים). אני ישראלי, ואני אשאר ישראלי גם אם אחליט לרדת מהארץ. אבל אני לעולם לא אהיה יהודי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
Is there an anthropologist in the house?
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא ערבי אלא מוסלמי. יש אזרח ישראלי מוסלמי, אזרח ישראלי נוצרי ואזרח ישראלי יהודי. כמו שיש אזרח ישראלי בדוהי. ואם תקרא לבדוהי ערבי בדרך כלל הוא עלול להעלב כנ"ל דרוזי. יש לאום ויש דת. ערבי הוא לאום בן שייך למדינה ערבית. למרות שזה לא נשמע גם יהודי שחי בארצות ערב הוא ערבי, שייך ללאום הערבי. זה שאנשים טועים (במכוון או שלא- בעיקר עקב גזענות) זה כבר משהו אחר. פעם היית אומר יהודי הודי או יהודי מרוקאי, משום שאילו הגיעו מהודו או ממרוקו, היום כמעט ולא תאמר דבר כזה אלא תאמר מזרחי (הגיע ממזרח) או אשכנזי לפולני רומני ועוד (הגיע מארצות אשכנז) אולם מה תאמר ליהודי שאימו מרוקאית ואביו פולני? ישראלי זו התשובה הפשוטה ביותר. וגם הבדוהי וגם הדרוזי וגם האיסלמי שהינו אזרח המדינה הוא ישראלי כמוני וכמוך. זה שהם לא מקבלים זכויות שוות שאין להם חובות שווים זה כבר משהוא אחר שהמדינה צריכה לשנות. הטענה כי אזרח "ערבי" לא ילחם אם אחיו הערבי בגלל לאומו או מוצאו היא בערך כמו הטענה כי יהודי מארצות הברית לא ילחם ביהודי מאימא רוסיה במידה ותהיה שם מלחמה. אלינו ליצור מצב שבו הם מעוניינים שהלאום שלהם יהיה ישראלי לא כמו שאנו עושים היום ואז אולי לא כל כך ישנה לך אם ראש הממשלה שלך הוא לשעבר יוצא עירק או כל מדינה אחרת. אני באופן אישי די בטוח כי האזרחים ה"ערבים" בארץ לא כל כך מעוניינים לעבור לאחת משיטותיהן של מדינות ערב. (זאת כמובן ותיתן להם בדיוק מה שאתה נותן לכל אזרח ישראלי.) רועי |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |