בתשובה לגילית, 14/05/04 12:51
אתה לא מתבייש? 218643
את זה אני לא יכול לעשות מאז ניתקו לי את הקו לגן-עדן. לעומת זאת, יצא לנו לשוחח איתה על הנושא כשזה היה קצת יותר רלוונטי, והיא אחזה בדעות דומות לשלי (אני מניח שנכון יותר להגיד שאני אוחז בדעות דומות לשלה).
אתה לא מתבייש? 218650
קודם כל, אני מצטערת.
דבר שני- תשמע, תחושת הלב שלי היא שכל אמא, קל וחומר יהודיה ולא הודית, למשל, רוצה לדעת שבנה נח בשלום בקברו, וחלקים ממנו לא זרוקים מי יודע איפה. זה עניין דתי, אבל ממש לא רק. ראה מתנגדי היס,הכואבים עד היום את העוול. וגופת יקיריהם שימשו למחקר או סתם נזרקו, הן לא הושפלו בידי האויב.
אתה לא מתבייש? 218653
היי, אני מכיר כמה אמהות עם שאיפות אחרות לגבי הילדים שלהם :-)

אף אחד לא נהנה במיוחד מהמחשבה שגופת יקירו משמשת לסיפוק יצרים נתעבים של יצורים נתעבים, אלא שעוצמת הפגיעה שונה ביני ובינך. אני באמת (ולא מתוך אצילות הנפש המפורסמת שלי) לא רואה בהצלת שרידי הגופה שלי עניין שכדאי לסכן עבורו חיים של מישהו אחר, ואת הפטור שנתתי קודם אפשר לראות כצוואה, אם במקרה זה יהפוך להיות אקטואלי (הסיכוי קטן מאד, זה לא שאני מבלה את שעות הפנאי שלי בקסבה של שכם).
אתה לא מתבייש? 218657
האם תסכים שיש חיילים ואמהות של חיילים שזה מפריע להם?
חייל המתגייס לצה"ל ומסכן את חייו, ראוי לדעת שיעשו הכול כדי לחלץ אותו משבי או, חלילה, לדאוג להבאתו לקבורה הולמת. זוהי חובת המדינה לאזרחיה.
במקרה הפרטי שלך, נאמר לו הייתם, אתה וכול קרוביך, חותמים על צוואה, שמשפחת הכפר הגלובלי (המצוצמת...) מוותרת על הזכות של חייליה לבוא לקבר ישראל, אז יש לנו שאלה שונה. האמת? לא בטוחה כמה היא רלוונטית. חוק אחד לכולם, חילול גופות הוא מעשה נבזי שמקובל על המדינה להימנע ממנו ולהציל ממנו את חייליה. על הרבה דברים הייתי מוותרת, ועדיין המדינה חבה לי אותם מתוקף היותה.
אתה לא מתבייש? 218778
כן, אני מסכים, ולכן אמרתי שאני מקבל את העניין הזה. אני רק מנסה להביא לידיעתך שלא *כל* האנשים מרגישים כמוך, למרות שכנראה רוב גדול אכן כן.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים