 |
|
 |
||
|
||||
 |
כתבי אפלטון ושות' שכן שרדו, יצאו איכשהו מהשריפה, או נשמרו במקום אחר? אפשר לשגות בהזיות, מה היה קורה אלמלא נשרפה הספריה. אילו עוד הישגים ספרותיים, פילוסופיים ומדעיים השיגו בני-התקופה, ובאיזה אופן יכולים היו להשפיע על ההיסטוריה מאז ואילך. כה עצוב. אני מחכה לא שיוודאו שזהו אכן מבנה הספריה, אלא שימצאו את מרתף-האבן הקר בו שמרו את העותקים החשובים יותר, חנוטים כפרעונים. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אני שותף לסנטימנטים שלך, אבל במרתף בטח שמרו רק את הסטאלגים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה דעתך: האם המדע (ו/או המציאות) של היום היה שונה באופן מהותי מהמדע של היום, אילמלא נשרפה הספריה? הדגש כאן הוא על מהותי/איכותי. לאו דוקא כמותי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה כמובן תלוי במה היה כתוב בספרים שנשרפו. למשל, יכול להיות שבאחד מכתבי אפלטון, בסופו של איזה דיאלוג מייגע, אומר סוקרטס לבר-שיחו: "אני לא יודע מה איתך, פוסטימאתוס ידידי, אבל אני הייתי יוצא מעזה." | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הניחוש שלי, לגבי המדע, הוא שלא. לא הבדל מהותי, לפחות לא הבדל מהותי הנובע ישירות מהישגיהם הנוספים של היוונים. אם אי-השמדת-הספריה היה מצמצם בדרך נס את הקיפאון בן 1,500 השנים לערך במחשבה המדעית המערבית1, ההבדל היה יכול להיות עצום, אבל קשה לראות איך גוף אחד, אפילו מרשים כמו הספריה, יכול לעשות כזה הבדל. הרקע לקיפאון, אם אני מבין נכון (והידע שלי שטחי למדי), הוא דתי-נוצרי. 1 אני מכיר את הסייגים והיוצאים-מן-הכלל, ובכל זאת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איני מסכים שהרקע לקפאון הוא דתי נוצרי. רבים מהמדענים הדגולים (כמו ניוטון למשל) היו נוצרים אדוקים. חלק היו אף אנשי דת נוצרים (קופרניקוס). תחיית המדעים החלה באירופה הנוצרית ולא בעולם המוסלמי, ההינדי או הקונפוציאני, והסיבה לכך היא האוניברסיטאות, אשר היו בתחילתן מוסדות כנסייתיים. ישנם רק שני תחומים שבהם הנצרות היוותה מכשול: קוסמולוגיה (סיפור הבריאה מול המפץ הגדול, ו"שמש בגבעון דום" מול ההליוצנטריות) ומוצא האדם (שוב, סיפור הבריאה, מול הדרויניזם). הנצרות לא סותרת את החשבון האינפיניטיסימלי, את תורת הכובד או את מחזור הדם. לדעתי הקיפאון היחסי (בכל זאת היתה התקדמות מדעית איטית בימה"ב) נבע משקיעת האימפריה הרומית וכיבושה בידי הברברים, אשר לא התענינו במדע. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה משדך שני דברים שונים, לדעתי. אירופה הייתה נתונה בפיגור עמוד במאות שבין החמישית לאחת עשרה והעובדה שהגיחה ממנו, בין השאר, בסיוע אנשי דת נוצרים, אינה סותרת את חלקה של הנצרות בקפאון שנוצר. אני חושב שגם צמצום ההתנגדות הנוצרית לידע לתחום הקוסמולוגיה ומוצא האדם היא פישוט ניכר של הדברים. מוסדות נוצריים, ובייחוד מנזרים, אכן היו בית חשוב לשימור הידע האנושי ופיתוחו בימי הביניים, אך הייתה בנצרות גם שניות ביחסה לידע, אם אתה בוחן את העוינות המתמשכת שלה להפצת ידע (לדוגמה, ההתנגדות לתרגום כתבי הקודש לשפה המקומית) והנטיה שלה לדבוק בסכימות מסוימות (כמו ההתקבעות על אריסטו). אתה גם יכול לראות התנגדות נוצרית נכבדת לקדמה במדע בתחומים רבים ושונים מעבר לשניים שהזכרת. כך אפשר להתייחס גם לגיאולוגיה, להיסטוריה, לביקורת המקרא, וכן הלאה. לבד מזאת, את טענתך כי הקפאון היחסי ''נבע משקיעת האימפריה הרומית וכיבושה בידי הברברים, אשר לא התעניינו במדע'' אתה צריך להוכיח גם ביחס לאימפריה המזרחית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא משוכנע שהיותו של ניוטון נוצרי מאמין, והופעת התחייה המדעית בעולם הנוצרי, סותרת את התיזה (ששוב, אינני יודע אם היא נכונה) שהדוׁגמה הנוצרית היתה גורם מרכזי בקיפאון המדעי במשך המאות. אני זוכר טענה שקראתי איפשהו (מצטער, לא זוכר) לפיה היתה זו כפירה לנסות ולשפר או לסתור או להתווכח עם תפיסת העולם של אריסטו. כאילו היוונים הגיעו לשיא ההבנה האנושית ומאז אנחנו בירידה. אני מדגיש שוב: אינני יודע אם זה נכון בכלל, או נכון בצורה כה פשטנית. אבל אם זה המצב, אפשר להניח שזה היה אחד הגורמים לכך שנזירים בעיקר ישבו והעתיקו וניסו מעט מאוד לקדם את הרעיונות הכתובים. בתקופתו של ניוטון כבר היה המצב אחר, בימי גלילאו כידוע הוא לא היה אחר כל כך. אינני יודע מה בדיוק גרם לריכוך העמדה (אולי, פשוט, שיני הזמן). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הצגת ניוטון כנוצרי אדוק היא עיוות. הוא אכן היה פוריטני אדוק וקנאי, אבל ככזה היה מתנגד פנאטי של הכנסיה הקתולית, כך שלא היתה לא שום מניעה להתנגש עם עמדות הכנסיה. בכל מקרה זה לא קרה. בשלב זה הכנסיה הבינה שלא תרויח הרבה מהויכוח עם גלילאו, כך שהמכניקה הניוטונית לא עוררה התנגדות כנסייתית (שכאמור לא היתה משפיעה על ניוטון ממילא). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתם סתם נטפלים לניוטון, הבאתי אותו בתור דוגמה (זה באמת משנה אם הוא היה קתולי, אנגליקני או אפיסקופלי? העובדה היא שהוא היה נוצרי אדוק). למעשה רוב אנשי המדע והרוח בעבר היו דתיים אדוקים, מהסיבה הפשוטה שהחילוניות היא תופעה חדשה. אני חושד שאפילו בקרב אנשי המדע האמריקאים היום יהיה רוב לאנשים מאמינים, מכיון שרוב הציבור האמריקני מגדיר עצמו כזה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מי זה "אתם"? לא נטפלתי לניוטון, ציינתי שהשאלה איננה אם צמחו ענקי-מדע נוצרים אלא האם הנצרות עד המאה ה, לא יודע, חמש-עשרה, שש-עשרה, בלמה את התפתחות המדע. אלו שאלות שונות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לחברת סטרט-אפ דרוש* איש אשכולות למטרות פיתוח המין האנושי. דרישות התפקיד: כללי - 1. תשוקה בלתי נלאית לידע (מכל סוג שהוא, בין אם איזוטרי או מעמיק) 2. יכולת הכלה (תוך כדי סינון הפרטים הבלתי רלוונטים) 3. אומץ אל מול הבלתי ידוע 4. אמונה - אינו מאמין בשום דבר ספיציפי, אולם מוכן להאמין בכל דבר שיקדם את מטרת התפקיד 5. אינטיליגנציה רגשית שכר: שואף לאינסוף, למתאימים בלבד are you the one for the job? * המודעה מיועדת לגברים ונשים כאחד(טיפ: למטרות הצלחה בראיון הקבלה - בראיון ישאלו גם השאלות הבאות: 1. האם אתה מעוניין, ואם כן - למה. 2. האם אתה מאמין ברצינות המודעה / האם אתה מאמין שהדבר אפשרי - ראה סעיף 4 לדרישות התפקיד) קורות חיים במקביל לנייר הצהרת עמדות יש לשלוח לכתובת האלקטרונית המצויינת בראש המודעה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא מתאים. אני אפילו לא מאמין באינטיליגנציה ריגשית ובאומץ מול הבלתי נודע אם כי למען שכר השואף לאינסוף והזדמנות להכיל ידע בלתי מוגבל הייתי מוכן לשנות את אמונותי. יש מצב? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
:) מתקיים קשר הדוק בין אינטיליגנציה רגשית ובין היכולת של אדם לשנות את אמונותיו - ואם אתה מוכן לשנות את אמונותיך, אולי גם תוכל להתקיים אצלך בשלב מסויים היכולת לבצע זאת. על כן, יתכן בהחלט שאתה עונה על מס' סעיפים בדרישות התפקיד. ובעניין השכר: באיזה מטבע היית רוצה אותו? ** ואם אתה מאמין ברצינות המודעה, (או אתה מוכן לשנות את אמונותיך ולהאמין ברצינות המודעה) אזי קרא בעיון, וענה לה כפי שהיית עונה למודעת דרושים. קורות החיים - היכן הם? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לגבי השכר, אני מעדיף אותו בשטרות. קשה לי להתיחס למודעה שלך כפי שאני נוהג להתייחס למודעות דרושים רגילות. את קורות חיי אני נוהג לערוך לפני שליחתם בהתאם לדרישות התפקיד כפי שהן מוצגות במודעה. מי שיעיין בהם לצורך תפקיד מלצר מזמר או עריך טור שבועי בעיתון מקומי לא יתעניין ביכולת התיכנות שלי ולעומת זאת בשליחת קורות חיים לתפקיד מפתח תוכנה אשמיט חלק מהפרטים על שירותי בצוות ההוי והבידור של מערכת עיתון במחנה. מהמודעה שלך לא ברור אילו מהכישורים שלי יענינו אותך ולכתוב את הכל זה לא נכון ולא חכם. חוץ מזה אני נמצא כעת בעבודה ואני מוצא את זה לא מנומס לנצל את קישור האינטרנט של מקום העבודה לצורך שליחת קורות חיים. מאוחר יותר בערב, אולי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לגבי השכר (למתאימים ורציניים בלבד!) ונניח שתקבל אותו בשטרות, נניח דולרים, נניח מאות. סכום השואף לאינסוף מיליוני שטרות של מאות דולרים. האם תדע מה לעשות איתו? האם לדעתך, האנשים העשירים ביותר בעולם היום יודעים מה לעשות עם כספם? האם בכנות אתה יכול להגיד שכאשר תהיה במקומם אתה תדע? אנשי אשכולות בהיסטוריה האנושית היו לאו דוקא עשירים בממון, אולם בהחלט עשירים (בהרבה מאוד דברים אחרים). יתכן שאם אתה איש אשכולות (המתאים לדבריך לדרישות התפקיד) אין לך צורך דוקא בממון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סביר להניח שלא אדע מה לעשות בסכומים המדוברים. מין הסתם אסתפק בסכום שיאפשר לי לחיות את החיים הבורגניים הקטנים שתמיד רציתי ואת השאר אשמור ליום סגריר או אחלק ליקירי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ולמי שיש את כמות הכסף הזאת ולא יודע מה לעשות איתו, הוא יכול לנסות לזמבר את פול אלן, ממייסדי מיקרוסופט, ובעליה של היאכטה הפרטית הגדולה בעולם, ששוויה מוערך בכ-200 מיליון דולר. היאכטה כוללת שני מנחתי מסוקים וצוללת פרטית, מה שמאפשר לו, אני מניח, שישה כיווני אוויר. למלא מיכל דלק בבייבי הזאת, אגב, דורש סכום פעוט של רבע מיליון דולר בלבד, נכון למחירי הדלק של לפני שבוע, בערך. (הייתי נותן גם לינק לפיננשל טיימס, שעשו כתבה שלמה רק על הספינה הזאת, אבל האתר בתשלום. בוז לבוסים) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וואלה. סוף סוף היענות רצינית. אם כבר לשחק ברצינות בקזינו של החיים, אז לפחות לשחק בשולחן ההימורים של מליארדי הדולרים, אל מול אלו ש'עשו את זה'. כיצד, דרך אגב, 'מזמברים' את פול אלן? האם על ידי קניית יאכטה שיש עליה מנחת לשני מסוקים + מטוס קונקורד? אולי אפילו אפשר להוסיף מעמד לשיגור מעבורת חלל? הרי לא יספיק אם תהיה לך יאכטה באותו סדר גודל פחות או יותר (מאחר ואתה השני, מה לעשות - מי שהגיע לשם ראשון מקבל את כל התשואות). היה היה פעם איש, שכבש את כל פסגות העולם (שהוא היה יכול לראות). הוא התחיל את דרכו מאשפתות, הימר על הסכומים הגבוהים ביותר - והצליח. אז הוכרז כאיש העשיר ביותר בעולם. טיפס (ראשון:-)) על ההר הגבוה ביותר, התחתן עם האישה היפה ביותר, התגרש ממנה והתחתן שנית עם הבת שלה (מהנישואים הראשונים, לא לדאוג) שהיתה יפה וצעירה ממנה שבעתיים. השתכן באחוזה שנבנתה למענו ע"י האדריכל הטוב ביותר, והחזיק במרתף הארמון שלו את היינות הטובים ביותר בעולם. הדשא שלו היה כמובן, הירוק ביותר. ויום אחד, בהיותו עדיין בסביבות גיל ה-50,עדיין in the prime of his life, התיישב על ספסל בגינתו (היפה ביותר) וחשב. מה עכשיו? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שאלה מצויינת! אחת האפשרויות היא: "כתבו עליו בעיתון..." אפשרות אחרת היא: "לו הייתי רוטשילד" - כלומר כוווולם רוצים להיות כמוהו. רוצים לדעת איך הוא עשה את זה. עוד אפשרות: "הוא/היא הרווק/האלמנה המבוקשים ביותר בעולם. בחורות/בחורים משחרים על פתח ביתו לילות כימים, רק שיזרוק/תזרוק מבט... אפשרות נוספת (שהיא זו המועדפת עלי) היא בדיוק השאלה שלך. אבל אז - האם היית רוצה להיות האדם העשיר/חכם/יפה ביותר בעולם בלי שאף אחד (אבל *אף אחד*) ידע על זה? האין המדען, שעבד כל חייו על המצאתו המבריקה, מחכה לרגע בו יוענק לו בחייו פרס נובל, וכל הקולגות יעמדו ויריעו לו? ראה ערך נתן יהונתן, המשורר שחלם כל חייו על פרס ישראל. קיבל את כל ה'תשואות' מאוהדיו, אולם הוא היה מעוניין ב'תשואות' אחרות (בנוסף). את מי/מה אנחנו מעוניינים להרשים? (אם בכלל) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אה. בדיוק אתמול ראיתי שוב את התכנית החמודה של Nova על ריצ'רד פיינמן, ובה הוא מסביר במבוכה חיננית את סלידתו מ"כיבודים" למיניהם והתרגשותו הגדולה מעצם התגליות (אתה יודע, The pleasure of finding things out). בטקס הנובל הוא נראה כל-כך לא במקום. ויש את אלכסנדר גרותנדיק שסירב לקבל פרס חשוב (משהו כמו מאה אלף דולר, אולי הרבה יותר, לא זוכר) בטענה שהיו רבים אחרים שעבדו בתחום. ויש, כמובן, גם את המקרים ההפוכים (פון-נוימן מיודענו היה רודף פרסים גדול). אבל התשובה לשאלתך הרטורית היא "לא, לא תמיד". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
:-) Just for the pleausre of finding - I love it! בהחלט מרשים לשמוע על המחווה שביצע גרותנדיק, שיתכן שמביעה את היכולת של אותו אדם להעריך משהו/מישהו אחר מאשר הוא עצמו, ויתכן אף שמראה על סוג של צניעות המתקיימת באותו אדם.... והשאלה ששאלתי אינה רטורית כלל. היא מזמינה תגובות כגון התגובה הנוכחית שלך. הכל על מנת להגיע ולשאול את השאלה שבאמת מעניינת (אותי) למה אנשים עושים את מה שהם עושים? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מכל הסיבות שאתה מכיר לגבי עצמך, עוד ארבע שאתה יכול לנחש, ועוד שלוש שאתה לא יכול לנחש (וגם אני לא), במינונים משתנים בפראות מאדם לאדם. אינני מאמין שתהיה אי-פעם תשובה נכונה יותר לשאלה הזו, סליחה על הפסימיות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם תקבל תשובה טובה יותר מזו שניסח אלון, אשמח אם תחלוק אותה עימנו. לי עצמי נראה שטענות של אנשים מסויימים וגישות מסויימות הטוענות שיש איזה דבר או שניים שהם המניעים אותנו, הן מטופשות ומופרכות כפי שהן מפתות. נדמה לי שגם פרויד נפל במלכודת המעט מידי המחזיק את המרובה האנושי. "בלבן" כבר אמרתי1? ולא חסרות דוגמאות נוספות, חלקן דווקא דתיות וכאלו מן הפילוסופיות של המזרח הרחוק. בסופו של דבר, ובעצם כבר בהתחלה נדרשים החסידים להתפתלויות הסותרות את הנחתם, תוך שנדמה להם ולחלק מקהלם, שדווקא בזאת הם הוכיחו אותה. זכור שבמהלך האבולוציה וכן במהלך חייו של כל אחד מאיתנו, נוצרו אלפי צרכים שונים, שכל אחד מהם, משנוצר, מניע גם הוא אותנו לטובת עניינו - תוך תחרות עם חבריו לנפשנו המסוכסכת וכן השפעה ישירה עליהם (חיזוק, מיתון). לפחות זה מה שקורה בין שלושת הדברים שמניעים אותי2. ולסיום, אחרי שהראנו כיצד ליצור נפש (קח כמה רצונות ושים אותם יחד בסביבה מוגבלת משאבים), נראה איך בכלל יוצרים חיים: לשם כך מצא מערכת לא מסודרת בסביבתך הקרובה. הורד את האנטרופיה שלה באופן מלאכותי. לאחר שהיא מגיע לגודל נמוך דיו, עזוב אותה לנפשה. מעתה לתהליכים בה יש כיוון וסדר שיגררו היווצרות חיים באופן כמעט מיידי. ניתן להתאמן על: ערב נעים! 1 יש היכנשהו תגובה נהדרת של שכ"ג המבטאת גם את דעתי בנושא. 2 בניגוד ל"אלפי הצרכים" לעיל, הנפש הגברית דווקא בנויה באופן בסיסי ביותר - מין כסף וכח3. 3 צריך איזה שם להומור האימיילי הויראלי הזה. כפיצוי, ראו ושימעו מה קרה לדורי: http://legion.gibbering.net/ilanprod/Gruzini_you_suc... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1 תגובה 184248 | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה! לגזור, לשמור ולהכריח את הדורות הבאים לשנן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הפיסיקה נותנת תשובה מצויינת ל'מה מניע': הכל נמצא בתנועה תמידית (חיים = תנועה). [למעט בנקודה התיאורטית של האפס המוחלט] תורות האבולוציה השונות (בעיקר החדשות, שמתבססות על יצירה ללא יוצר) מדברות על תנועה אבולטיבית תמידית. אבולוציה קורית. (חיים = תנועה אבולטיבית) מכאן, אולי השאלה היותר רלוונטית היא לא מה מניע (anyway all is in motion) אלא מה מאיץ? דרך אגב - מת על דורי(ס) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז אולי גם תאהב את: http://stage.co.il/Stories/332957 . בענייני מדע, אם יש לך שלוש שעות פנויות ופס רחב, כנס את המשפחה וצפו ב: http://www.pbs.org/wgbh/nova/elegant/program.html , כי אם זה לא יפרק אותה, תדע ששום דבר אחר לא יוכל לעשות זאת (: סתם, שווה לצפות ונתן לי הזדמנות להיזכר בקיסמו של התחום ובאנשים שאת חלקם פגשתי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רק הצצתי הצצה חטופה באתר הקסום ששלחת, וכבר אני רוצה להגיד תודה. התייחסויות ספיציפיות יותר לתוכן (אם יעניינו אותך) אני אשלח בהמשך... to be continued..
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם תצפה ויהיו לך השגות, אתייחס אליהן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
במחשבה שנייה, עבר זמן בו התרחקתי אני עד מאוד והתחום (תורת המיתרים) גם הוא לא דישדש. אבל אוכל לנסות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא זוכר אם הבאתי כאן לינק לגבי זה שעובדים על ניסוי שעשוי לאשש את התיאוריה. משהו עם שיירים מהמפץ הגדול, אם זה מעניין מישהו ולא הבאתי את הלינק, אני מוכן לחפש שוב. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נדמה לי שקראתי משהו בנידון. בין השאר נאמר שם שגם אם לא ימצאו בניסוי את מה שרוצים, זה עדיין לא אומר כלום 1. לפחות מבחינתי, אל תטרח בינתיים. __________ 1 או שאני מבלבל מיתרים עם ינשופי חלל (: |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה זאת אומרת? לקנות יאכטה כל כך גדולה, עד שספינה בגודל היאכטה של פול אלן משמשת בה כסירת הצלה... (שמעתי פעם קטע שסיפר על מפעל לייצור משאיות נושאות-מכוניות כאלו, שכדי להעביר את המשאיות שלו מצד אחד של אמריקה לצד השני, בנה משאיות נושאות-משאיות-נושאות-מכוניות, וכדי להעביר אותן מצד לצד, בנה משאיות-נושאות-משאיות-נושאות-משאיות-נושאות מכוניות וכן הלאה. היה יותר מצחיק במקור, אני מניח. אבל לא בהרבה) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
העולם הערב: "זה רובוט קטן, שבונה רובוט קטן קטן, שבונה רובוט קטן קטן קטן, שבונה רובוט..." | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואפרים קישון, על שידור מצעד יום העצמאות בטלוויזיה, בו נראה השר גלילי יושב ועל ברכיו מקלט טלוויזיה קטן, בו נראה השר גלילי יושב ועל ברכיו מקלט טלוויזיה קטן, בו נראה השר גלילי יושב ועל ברכיו מקלט טלוויזיה קטן, בו נראה השר גלילי... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למעשה הרובוט שבונה רובוט קטן ממנו זו לא בדיחה. ריצ'רד פיינמן הציע דבר דומה (זוג ידיים מכניות שבונות זוג זהה אך בחצי הגודל וכו' - שיטת top down) כדרך ליצור זרועות מניפולציה זעירות, בנאומו המפורסם "יש עוד הרבה מקום בתחתית", הנאום שנחשב כמבשר הננוטכנולוגיה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ננוטכנולוגיה? טכנולוגיה אינפיניטיסימלית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הוא עוצר את התהליך בשלב מסויים. ברור שהוא לא התכוון להתקנים תת-אטומיים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב שנתת לי הזדמנות ל RANT קטן על ננוטכנולוגיה: באמת פיינמן מדבר על מכונות שבונות מכונות יותר קטנות וכולי, ופעם הביאו לו קופסאת נעליים עם מיקרוסקופ, אט צטרא, ממש פיוטי. הצרה היא שכשמסתכלים על מה ש*היום* קוראים ננו טכנולוגיה, בכלל לא רואים אנשים שמנסים לבנות CNC קטנים באמצעות CNC גדולים. רואים עבודות שמדלגות על כל הרעיון האטראקטיבי של רקורסיה, לטובת קפיצה ישירה לטכנולוגיה שמזיזה אטומים בודדים או ייצור *מכונות* באמצעות ליטוגרפיה כזאת או אחרת. אני לא מומחה בתחום ואני יכול להבין את הפיתוי להשתמש בטריקים שכבר הומצאו בשביל תעשית המיקרו אלקטרוניקה, אבל כשחושבים שהמטרה היא לייצר "מכונות קטנות", אני חושב שקודם כל צריך היה להתרכז בשיטות לייצר מכונות בגודל של ( נניח) חצי מילימטר קוב, איפה שחוקי המכניקה מובנים וידועים, לפני שקופצים לאיזור של מתח פנים ותנועת בראון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מסכים איתך לחלוטין. אתה נתת rant קטן, אבל לפני שנה היה rant גדול בפורום של בכירי הקהילה 1 בשם "will the real nanotechnology please self-assemble" שטען בדיוק כך - כלומר שמרוב שהמושג נהיה פופולרי (והתחילית ננו הפכה לדוטקום של שנות האלפיים), מדביקים אותו לכל דבר שזז 2, בלי קשר לרעיון המרכזי של פיינמן (self assmebly), שבלעדיו הננוטכנולוגיה מאבדת את ההיבט המהפכני שלה, והופכת לשלב נוסף ואבולוציוני של מזעור התקנים. ____ 1. למען הסר ספק, הכוונה אינה לקהילה ההומו-לסבית ;-) 2. בדיוק של פחות ממיקרון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני שמח לראות ש(שוב) האחרתי את זמני. יש'ך לינק לדיונים, מעניין לקרוא? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב, היאכטה היא תחביב. אבל אלן מממן עוד דברים חוץ מזה: |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא בטוחה שאני מסכימה למשפט הראשון. מה עם אותם אנשים שכל שני וחמישי "רואים את האור", בכל פעם אור חדש, ומספרים על זה לכל העולם בניסיון לשכנע? הם משנים אומנם את האמונות שלהם, אבל האינטליגנציה הרגשית שלהם לוקה בחסר, כיוון שהם חוזרים כל פעם על אותו דפוס. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אלמלא ה"שכר שואף לאינסוף" אולי היתי מוכן לתת צ'אנס לרצינות המודעה. לי זה נראה כמו השאלה של כתה ד' - היית מתפשט ברחוב תמורת מליון שקל? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בשביל מליון שקל אני מוכן להתפשט ברחוב גם היום. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
are you really that easy? רק מליון? מי שמתייחס ברצינות, יתכן שישאל לפחות את עצמו, באילו שטרות/מטבעות יתכן שמדובר... מה דעתכם, יתכן שמדובר במטבעות של אושר? או מטבעות של סיפוק (סיפוק השואף לאינסוף - מממ נשמע טוב לדעתי:))או אולי אהבה ללא גבול? וכמו כל ג'וב טוב, לפני שאני מחליט אם אני מעוניין להגיש את מועמדותי, רצוי לדעת מה המחיר שהוא ידרוש ממני (ולאו דוקא רק מהו השכר אותו אני ארוויח). ומה בעניין פיתוח המין האנושי? האם לא כדאי לשאול האם הג'וב בכלל מעניין אותך? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ככה זה בכתה ד', אין פרופורציות. מאחר והמודעה לא נראית לי רצינית, אני לא מתעסק בשאלות ה''מעניינות''. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
fair enough. האם הקלות של הקיום אכן כל כך בלתי נסבלת? :-)באמת קשה להאמין שאכן קיימת כזאת חברת סטרט-אפ, שמתעדעדת להמציא (או כבר המציאה ומחפשת את הדור הבא) טכנולוגיה שיכולה לפתח את המין האנושי. ... וכל מי שיהיה בעתיד 'איש האשכולות' של האנושות, היה חייב לעבור קודם בכיתה ד' (לפחות מבחינת הגיל). אז מה, לא תיקח את הצ'אנס, לפחות לדעת מה מוצע? מיידית אתה מבטל את מה שאתה קורא כ"לא רציני". האם יתכן שבכל זאת מדובר בהצעה רצינית? ולעניין אחר לגמרי. האם לדעתך קיימים היום אנשים כאלה (אשכולות..)? אנשים בעלי תשוקה אדירה לידע, אנשים בעלי אפשרות להכיל את הידע הזה ולהשתמש בו, אנשים בעלי רגישות אדירה וחוזק עצום? ואם כן - אזי היכן הם? איפה נמצאת ספריית אלכסנדריה של העידן הנוכחי בהיסטוריה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא נראה לי שמישהו רציני ישתמש במונח "שואף לאינסוף" בנושא התגמול האישי לעובד. גם אנשי אשכולות צריכים להתבגר ולעבור את השלב של שאלות ילדותיות. אם זאת הצעה רצינית, שבפעם הבאה, כשהם מחפשים אנשים רציניים, ישתתמשו בניסוחים רציניים. ולשאלותיך בעניין אחר לגמרי: 1. כן. 2. מסתובבים, אתה יודע. 3. ספריית אלכסנדריה, למזלנו יש כמה כאלו. כל אוניברסיטה שמכבדת את עצמה מכילה היום הרבה יותר מידע מאשר הספריה של אלכסנדריה, והוא הרבה יותר נגיש לקהל הרחב כמו גם לאנשי המחקר וההגות. רשת האינטרנט הפכה את המידע לזמין ברמות שאלכסנדריה היתה חולמת עליהן. הנה, רק השבוע הורדתי מהאינטרנט מגזין של Physical Review מ1939 בשביל שני מאמרים שהייתי צריך לעבודה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וואו! התרשמתי. אתה עדיין כאן, וממשיך לענות. ואיך אתה יודע שקיימים? האם פגשת אחד כזה? (האם הוא ענה לקריטריונים שהוגדרו בתגובתי, או שאינך מתייחס לקריטריונים הללו, ומגדיר את 'איש האשכולות' שלנו כרצונך?) או שאולי אתה יודע שקיימים כי אתה כזה? זה כבר באמת באמת מעניין. ** ולטעמי 'איש האשכולות' לפי ההגדרה שהוגדרה כאן מכניס את סיפריית אלכסנדריה והאינטרנט בכיס הקטן. ולמה? בגלל האפשרות שלו לארגון אינטיליגנטי של המידע הקיים. כמויות המידע העצומות הקיימות בספריות השונות לא שוות את הנייר עליו הן כתובות, ללא גורם מארגן, שמסוגל לקבוע את מידת רלוונטיות המידע ולשלוף את המידע הרלוונטי לשימוש** |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני רואה איש אשכולות כמישהו שמצטיין בתחומים רבים ומגלה עניין בתחומים רבים עוד יותר. אם נשאר עם ההגדרה שלך, אני מכיר הרבה שעונים על שלוש הדרישות הראשונות (ולעניות דעתי, גם אני) אבל הרביעית היא בעייתית - כמעט כל אחד (גם אני) מאמין במשהו ולגבי החמישית, אין לי מושג למה אתה מתכוון ב"אינטליגנציה רגשית". אני רק מקווה שזה לא אומר שאין לי כזאת. הבוס: את בחורה מאוד אינטליגנטית. המזכירה (מפוצצת בלון-מסטיק): מה זה אינליגנטית? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בעניין בלון המסטיק - ראה פסקה אחרונה בתגובה 129766 | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה אני מקבל וויברציות חזקות של סיינטולוגיה מהתגובה הזאת? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כי כמות הfuzzy עולה בהרבה על הlogic | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תוסיפו דרישה להגשת תוכנית של הליקופטר מעץ, ותהיו מסודרים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני עונה (לדעתי) על הקריטריונים ומאמין במודעה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כ 40% מהמדענים האמריקנים מאמינים בקיום האל, לעומת רוב (כ 70%) בקרב הציבור הכללי. עכשיו אני אצטרך להביא מראי מקום. שיט, קראתי את זה ממש בימים האחרונים -אחרת לא הייתי זוכר את המספרים - אבל הצלחתי לשכוח איפה. מעניין מה הדוד הטוב אומר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מעניין מה הסיבה ומה התוצאה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מנחש שלא זה ולא זה, אלא גורם שלישי (רקע, השכלה) המשפיע על שניהם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וואלה. לא חשבתי על זה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תבדוק במאמר של נגה, נדמה לי שדננו בזה שם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמה הערות בשולי הויכוח. 1) אני מסכים אתך שבסיכומו של דבר לכנסיה הקתולית היה תפקיד חיובי בהתפתחות והפצת הידע המדעי-תרבותי. לכנסיה היו עמדות שונות בתקופות שונות כלפי המדע. אבל בסיכומו של דבר היה לה תפקיד כמעט בלעדי בשימור ופיתוח הידע של העולם העתיק. צריך לזכור כי גם בפרשת גלילאו המפורסמת, הכנסיה נגררה לסיפור שלא לרצונה. 2) איני מסכים שהרומאים היו בריונים שהתעניינו אך ורק בשחיטות וקרקסים. נכון שהרומאים היו בעלי גישה מעשית יותר והיתה גישה של זלזול להתפלספות היוונית. מצד שני הרומאים גילו עניין וכשרון יוצאים מן הכלל בתחומי ההנדסה, הבניין, המשפט ועוד. בסופו של דבר המדע והתרבות היוונית הוערכו מאוד ע"י רומאים רבים (יותר מדי לטעמם של טהרנים רומאים). רוב מחנכי הילדים והרופאים ברומא היו יוונים. רומאים רבים שהו ולמדו באתונה וראה גם נסיונם לקשר את אבותיהם לאניאס מטרוייה. 3) היחס של האנושות לספריות הוא בניגוד למצטייר כאן מפתיע בחיוביותו. למשל המוניטין של הגרמנים כברברים במלחמות העולם החל דווקא בפרשת שריפתה של הספרייה של לווין בבלגיה ב-1914. 4) נדמה לי שהקשרים של אנשי מדע רבים לדת (ניוטון, קופרניקוס, ברהה וקפלר, ביתו של גלילאו ואשתו של דרוין נובעת בעיקר מכך שמרבית סביבתם היתה דתית. היחס 40% בארה"ב נראה לי מופרז מאוד. יתכן שהמדובר באחוז המאמינים באלוהים או השמרנים בדעותיהם ולאו דוקא נוצרים אואנגליסטים או תנכיים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שהקשר של רוב האנשים בעולם לדת נובע בעיקר מכך שמרבית סביבתם היתה דתית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מישהו (בירנבאום אאז"נ) טרח וספר שבקרב הפסיכולוגיים הביהייויוריסטיים[*] הראשונים, כ70% מהם התחילו את הקריירה שלהם בבי"ס לכמורה רק כדי לנטוש את הדת המאורגנת ולהפוך ל[פנטיים?] של סיינטיזם. [*] יותר יודים מאשר ב-יי'. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
והוא הציע הסבר לכך? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני יברר[*] אבל לא לפני שאמצא זמן להמשיך את הפתיל ההוא. [*] אני מבין שזו צורת העתיד ששגורה בהווה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. אני מסכים. 2. לא אני טענתי שהרומאים היו בריונים, אלא טל כהן בתגובה 219087. 3. ...במקום בו שורפים ספרים עוד ישרפו בני אדם (מי אמר גודוין ולא קיבל?) 4. אני מסכים (ואפילו אמרתי משהו דומה מאוד - החילוניות היא תופעה חדשה). לסיכום, הטענה כאילו הנצרות היוותה מכשול להתקדמות המדעית לא יכולה להסביר (ויש שיאמרו סותרת) את העברת מרכז הכובד המדעי-תרבותי מאגן הים התיכון לאירופה דווקא אחרי המרת הראשונה לנצרות ורובו של האחרון לאיסלאם, ואאל"ט היה מאמר שלם בנושא זה באייל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למדענים היה הרבה יותר קשה בארצות קתוליות מאשר בארצות בהן לכנסיה הקתולית היתה עם השפעה מועטה (או בכלל בלי). הכנסיה ראתה בכל נסיון לסטות ממבנה העולם האפלטוני כפירה חמורה. הדוגמה שכולם מכירים היא כמובן גלילאו, שהסתבך עם האינקוויזיציה רבות, וזאת למרות שהיה נוצרי מאמין ואדוק. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כשהיה צעיר, כתב דוד בן-גוריון במכתב מארץ ישראל לאביו שברוסיה: "המדע עושה אותנו לחילונים". בבריה"מ לשעבר, ממנה אני בא, היתה סיסמא נפוצה: "המדע הוכיח שאין א-לוהים!" חד וחלק. וזאת הדעה לא רק של המרקסיסטים, רבים מאמינים שהמדע סותר את האמונה בתנ"ך. המדע, האובייקטיבי, ההגיוני – נראה בעינינו כאמצעי מוחלט לפתרון כל תעלומות הטבע והחיים. ואילו האמונה בתורה – נראית בעינינו כמשהו ששייך לחשכת ימי-הביניים. האומנם זו האמת? מה גרם לטענה הרווחת, שקיים ריב בין הדת והמדע שאין מנוס ממנו? במידת מה טענה זו מתפרנסת מסגולתו הטבעית של האדם. נטייתנו הטבעית להעדיף דברים השנויים במחלוקת על פני דברים שבהסכמה – היא זו שמזינה במידה מסוימת את הטענה כי המדע שולל את הדת. יתר על כן, האנושות אינה יכולה לשכוח בנקל שהיו תקופות שבהן רדפה הדת השלטת, הדת הנוצרית, את המדע. זוועות האינקוויזיציה טרם נעלמו מהזיכרון ההיסטורי. מוסד האינקוויזיציה, אשר שם לו למטרה לעקור מן השורש כל כפירה שהיא בנצרות, רדף את המדע בכל מקום שעלה החשד לסימני כפירה. גְ'וֹרְדָנוֹ ברוּנוֹ נשרף ברומא בשנת 1600 בשל השקפותיו המטפיזיות והמדעיות הנוגעות לריבוי העולמות, השקפות שהתפרשו כדעות אפיקורסיות בעיני הכנסייה הקתולית. בדומה לו נשרף חי בז'נבה, עשרות שנים לפניו, מיגואל סֵרְווֵט על גילוי המחזור הקטן של הדם, גילוי שהובן אצל הכנסייה ככפירה בענייני האמונה. לימים המאורעות נהפכו. עם ירידת השלטון הפיאודלי ששלט באירופה בימי-הביניים, ירדה גם השפעתה של הכנסייה הנוצרית. רוחות חדשות החלו נושבות באירופה, והחלה תנועה חילונית שקראה לעצמה "רנסנס" (תחייה, כידוע לכולכם). בחקר מדעי הטבע הגיעו אנשי הרנסנס להישג כביר לשיטתם בכך שקראו תגר על סמכותה הלא מעורערת של הכנסייה ועל תפיסותיה הקפואות. תיאוריות מדעיות של קופרניקוס וגליליאו על מרכז היקום פגעו פגיעה קשה בסמכותה של הכנסייה, ומאז החל המדע לרדוף את הדת הנוצרית, ומבלי משים לב על ההבדל בינה לבין אימא הורתה: היהדות – רדף המדע גם אותה, ללא כל הצדקה רעיונית. שכן בטקסט היהודי הקאנוני, אנחנו מתפללים הרבה לפני גילויו של גלילאו גלילי בתפילת יום הכיפורים שא-לוהים "תולה ארץ על בלימה". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שאתה לא תזהה פסוק מקהלת ש*אני* מכיר בעל-פה? ברוך שובך, ואני בטוח שאתה לא רוצה לשוב לטיעונים הישנים ולהתעלם מהמקום אליו הגענו (כמה מקומות, למעשה). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זהיתי את הפסוק מתחילת ספר קוהלת, רק שלא ממש הבנתי מהו הקשר הישיר שלו לתגובתי, ובמחשבה שנייה אולי אכן יש קשר. ברוך הנמצא. תהיה בטוח, לכשאתפנה מעול המבחנים ועול הפרנסה על הראש (אי-שם בימי הקיץ הלוהטים) - אשתדל למצוא זמן להמשך הדיונים המעניינים בינינו (בכנות). ואף להעלות נושאים חדשים לדיונים באייל. (פשוט את התגובה שלמעלה כתבתי לעצמי לפני מספר שנים, כך שלא לקח לי זמן רב להגיב). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אהה. "תולה ארץ על בלימה" זאת בדיוק התורה הקופרניקאית בקליפת אגוז. אשמח לשמוע על חכמים יהודים שאמרו את זה *לפני* קופרניקוס וגלילאו, מישהו שרמז אולי ש"שמש בגבעון דום" צריך להקרא לא כפשוטו, או משהו מהסוג הזה. הדת היהודית אכן לא רדפה את המדע באופן אקטיבי כמו אחותה הצעירה, ואפשר רק לעסוק בספקולציות אם זה מחמת נאורות, מחמת התנתקותה מענייני שלטון או פשוט מכיון שלא היה בכוחה לרדוף כלום מלבד את שפינוזה ודומיו. אבל ללא ספק מרענן לקרוא אותך מדבר על "תפיסותיה הקפואות" של הכנסיה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הכנסיה עם "תפיסותיה הקפואות" כבר הודתה בטעותה והתנצלה על יחסה לגליליאו, אבל היהדות, או לפחות הממסד הרבני בק"ק אמסטערדאם לא נשברת כל כך מהר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא לגמרי מדויק. הייתה לא מעט התקדמות בתחומים בנחשבים כיון ''מדע'' גם בימי הביניים, ולא רק העתקה אוטומטית. אלא שההטמעה של פילוסופיית הטבע של אריסטו בתוך הדוגמה הנוצרית באופן שלא ניתן היה להפריד בין השתיים, גרמה לכך שהדיון בכל התחומים המדעיים (מתמטיקה, מכניקה, אסטרונומיה) נעשה בשיטות של דדוקציה פילוסופית, פלפול ופרשנות (כמו לימודי התיאולוגיה) ולא בטכניקה של ''ניסוי'' שעליה מתבסס המדע המודרני. המהפכה הקופרניקנית הייתה כה גדולה בגלל שהיא לא רק שינתה את הקוסמולוגיה ואת הפיסיקה, אלא גם הציבה דגם חדש של חקירה מדעית, בה התקיימו ניסויים ומדידות לצד חשיבה וניסוח תיאוריות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה, קיבלתי. אבל היה או לא היה איסור תאולוגי לערער על אריסטו? (בשיטת הניסוי, בשיטת המחשבה המאומצת, באיזו שיטה שלא תהיה). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמדומני, נשמרו במקום אחר. המוזיאום באלכסנדריה היה מעין מתחרה לגופים מקבילים ביוון ונדמה לי שהספריה בפרגמום הייתה ''אינסטרומנטלית'' ביצירת עותקים לכתבי אפלטון. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כתבי אפלטון ופילוסופים עתיקים אחרים שרדו משום שנזירים העתיקום ושמרום במשך ימי הבינים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חלק מהכתבים שרדו משום המחסור בנייר (או קלף), שגרם למיחזורם של ספרים עתיקים וכתיבה מחודשת על דפיהם. בטכניקות מודרניות חוקרים מצליחים לקרא את הכתב הקדום. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |