בתשובה לרן בר זיק, 28/04/01 16:06
מילים חצובות בסלע 21982
* שיורידו מחירים. הם יכולים להרשות לעצמם, כי הקניון שלהם כבר לא מסבסד חניה לרכב פרטי, וכי הם משלמים פחות ארנונה.
* אני לא חושב שכדאי לו לממן את התחביב המזיק (לו ולהם) של העובדים שלו של סחיבת כמה טונות של פלדה יחד איתם כל יום לעבודה. אגב, גם אם הם רוצים להביא חיית-מחמד לעבודה, אני לא חושב שבעל-העסק צריך להשתתף במימון הרישוי והחיסונים שלה. ובכלל, למה הם לא דורשים מהבוס תוספת סיכון בגין זיהום-האוויר במקום העבודה שלהם?
* כבר הסברתי לבעלי החנויות בקניון.
* הצחקתני. העניים הם הדפוקים-באמת: אין להם אלטרנטיבה, והם נאלצים להשתמש במערכת התחבורה הציבורית הלא-מתקדמת, בשעה שהעשירים חוסמים את דרכם עם מכוניותיהם הבזבזניות. בשבת, כמובן, העניים מרותקים לביתם, כי לעשירים כלל לא מזיז שאין תחבורה ציבורית בשבת. מה שאני מציע הוא לקחת מהעשירים (אלה שממש מתעקשים לפקוק את העיר במכוניות פרטיות) לטובת הכלל, ובעיקר העניים (אלה שיהנו מתנועה מהירה יותר במערכת תחבורה ציבורית יעילה יותר). באופן זה, התחבורה הציבורית תפסיק לקבל יחס כאילו היתה הטבה סוציאלית ומעמסה על הכלל.
* אתה מתגורר באיזור מגורים או באיזור עסקים עמוס-תנועה? אתה הבעלים של המכונית? אני בכלל לא בטוח שאחותך צריכה לשלם. אני מסכים שיש מקום לעדן את הסייגים שפירטתי בהתחלה, אולם לא באופן כזה שיספק פרנסה לעשרות פקידים וועדות-ערר ויביא למצב בו כל אחד מפברק איזו עילה פיקטיבית להתחמקות מתשלום דמי-הכניסה.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים