בתשובה לניצה, 16/05/04 23:34
למה להסתבך? 220189
למעשה זה בדיוק בכלל לא דומה. יש את הקטע הזה שבבתים שרוצים להרוס גרים אנשים. באותה מידה את יכולה להגיד שזה כמו להרוס את ביתך על מנת להרחיב את השוליים של הכביש הסמוך כדי שנהגים יוכלו לעצור שם מבלי לסכן את עצמם.
למה להסתבך? 220421
מה שהשוותי בין הריסת הבתים ברפיח, ובנית רמזורים בצמתים מסוכנים זה דבר אחר: גם פה וגם שם ניתן לחזות את הסכנה גם בטרם תתרחש, אבל לבג"ץ לא מספיק שהצבא מעריך שהבתים מסוכנים, הוא דורש הוכחות מדממות בשטח כדי שהוא יאמין. לאחר שמביאים את ההוכחות המזוויעות, הוא מוכן שיהרסו את הבתים- אפילו שמתגוררים שם אנשים, עיין ערך הפסיקות האחרונות. כך גם בדוגמת הרמזורים שהבאתי, שאני מכירה מאצלנו בשכונה: רמזרו את הצומת, וגידרו את המעבר דרך הכביש, רק אחרי שנהרג שם ילד. אם לגבי הרמזור אצלי בשכונה, ניתן היה לתרץ שבמחלקה בעיריה לא העריכו נכון את ההגדלה בנפח התנועה וכו', כאן בעניין הבתים אין לבג"ץ תירוצים. הצבא *ביקש* להרוס את הבתים שהיו מחסה לרוצחי טלי חטואל ובנותיה, ואת הבתים ברפיח סביב לציר פילדלפי. אני זוכרת זאת עוד מימי יום טוב סמיה, שדבר על כך בכל ראיון רדיו, ותחת כל עץ רענן. בג"ץ סירב. אף אחד לא מבקש ממנו לתת את הדין על הפשיעה הזאת.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים