 |
|
 |
||
|
||||
 |
שנפטרנו מהארגון הזה שמנציח גישה של ''זכויות יוצרים'' אשר מגבילות את זכויותינו. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
זה פחות משונה. יותר משונה למה אין כאן צהלות שמחה על סופו של ארגון רשע שדורש תמלוגים מכל מי שמשמיע רדיו בפומבי, למשל אוטובוסים, מוניות, מספרות וכד' ולא מסתפק בתמלוגים שמשלמת תחנת הרדיו, או דורש סכומי עתק מאנשים שמקימים אתר רשת לזמר או יוצר ורוצים לשים שם את המילים של השירים שלו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
What so starnge about that, AKUM only looking in making BIG MONEY for themselves, not for the artists though.
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דווקא אקו"ם נהגה לשלם כסף ליוצרים עצמם, ולא לאף אחד אחר ("בעל זכויות"). זאת בניגוד לזכויות היוצרים ה"גדולות" שניתנות להעברה ומהם עושים כסף בעיקר תאגידים והוצאות ספרים, אקו"ם שמרה על מה שמכונה "זכויות קטנות" ומעבירה תמלוגים ישירות לאמנים על שימוש ביצירתם. דרך אגב, החוק בישראל קובע שגם אם אקו"ם לא קיימת, יש לשלם תמלוגים לאמנים על יצירתם. פירוש הדבר הוא שאם יום אחרי פירוק אקו"ם ינגן הרדיו שיר של עידן רייכל מבלי לשלם לו, מר רייכל יכול לתבוע בעצמו את קול ישראל. הסיבה שאקו"ם קמה היא שלמרבית היוצרים אין זמן, כוח, יכולת וידע משפטי כדי לעקוב אחרי כל כלי התקשורת ואחרים שעושים שימוש ביצירתם, להגיש את התביעות המתאימות ולטפל בהם. לכן נוסד גוף שמאגד אותם לצורך כך. בכלל מוזר לי איך אגודה שיתופית יכולה להיות מוכרזת כמונופול. האם לשכת עורכי הדין היא מונופול? ומה עם הכנסת? ייתכן ששיטות הפעולה של אקו"ם בתחומים שונים הן בעייתיות, ויש לטפל בכך או להסדיר בחוק את מגבלות "הזכויות הקטנות"; ייתכן גם שהודעת הסגירה היא בסה"כ אמצעי לחץ של אקו"ם על האמנים כדי להימנע מההכרזה (כפי שהוצע כאן). אבל שמחה על סגירת אקו"ם ממש אינה במקומה. זה שהם קשורים ל"זכויות יוצרים" לא הופך אותם אוטומטית לסוני או למיקרוסופט. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עדיין לא ברור לי נושא זכויות היוצרים "הקטנות". קניתי את תקליטה(1) האחרון של שרית חדד(3), ושילמתי עליו במיטב כספי. האם אני חייב לשמוע אותו רק דרך האוזניות, כדי לא להשמיעו לאחרים? מותר לי גם במערכת, אבל רק בנוכחות בני ביתי? מותר לי גם להשמיע אותו כשמגיעים אלי אורחים, בלי שאקו"ם תתערב? יופי, הם באמת נדיבים. מותר לי גם לשמוע אותו בעבודה? (התפוקה שלי עולה עם מוזיקת רקע) אקו"ם לא יתערבו? אני חייב להפסיק אותו כאשר נכנס לקוח? (לא, אני לא "מוכר" לו את השמעת השירים, המוזיקה היא ברקע כאשר אנחנו מנהלים את עסקינו). וכאשר נכנסים שני לקוחות? וחמישה? וחמישים? זה משנה אם העסק שלי הוא חברת הנדסה, משרד רואי חשבון, מונית או בית קפה? ___ (1)כן, אני יודע שזה כבר לא שחור, ובלי חריצים(2), אבל עדיין מוקלטת עליו מוזיקה - אז בכ"ז תקליט. (2) תקליט (ויניל) מסתובב 33 פעמים בדקה (ליתר דיוק 100 בשלוש). אורכו הממוצע של תקליט כזה היה 45 דקות (שני הצדדים). כמה חריצים יש (היו) על כזה תקליט? (כשעדיין היה חדש, וטרם נסרט). (3) לא באמת, רק לשם הדוגמא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בקשר ל(2) זאת בדיחידה ידועה- לתקליט יש רק חריץ אחד, אבל ארוך מאוד |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שניים(1), אבל נכון. ___ (1) לתקליט ויניל, להבדיל מCD, כמו לאשה טורקיה להבדיל מפולניה(2), יש שני צדדים. (2) כן, אני יודע, זה לא PC (וכנראה גם לא לגמרי מבוסס עובדתית) אבל זה הסטיראוטיפ. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מקבל את הערתך, ומוסיף כי יש לי נסיון הפוך בעניין הפולניות ולא אוסיף | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נסיון הפוך. חהחהחה | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. הוסף! 2. אז אתה אמור לדעת מה ההבדל מהרקוויאם של מוצרט על תקליט ויניל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה לוקח את זה לכיוון מסוים, שהוא ביקורת על הכוללניות של מושג זכויות ההשמעה. אפשר לנהל דיון שלם על זה, וברוב המקרים אהיה לצדך, אם *אתה* מסכים שיש מקרים מובהקים שבהם יש לשלם תמלוגים לאמנים. המקרים האלו הם כל מצב שבו נעשה שימוש בהשמעת המוסיקה לקהל הרחב באופן שהמוסיקה עצמה היא חלק מרכזי או עיקרי בשירות. הדוגמאות המובהקות הן: 1. כלי התקשורת האלקטרונית הרשמיים (רדיו, טלוויזיה וכו') 2. תקליטנים ומארגני מסיבות ריקודים מעבר לזה מדובר על מקרי גבול שניתן להתווכח עליהם. בכללי אני *לא חושב* שיש לגבות תמלוגים על השמעת מוזיקה בבתי קפה 1, מעליות, מוניות או מסיבות פרטיות 2. אבל אני יודע שרוב פועלה של אקו"ם הוא בקבלת התמלוגים עבור האמנים מהמקורות הלגיטימיים לתמלוגים (1 ו- 2 לעיל) ופעילות זו היא חשובה וחיונית. למיטב ידיעתי, אגב, אקו"ם מתקשה מאוד לגבות את הכספים המגיעים לאמנים גם עבור קטגוריות אלו, כך שקשה לדבר עליה כעל גוף העושק את בתי הקפה וכו'. 1 אם בית הקפה עורך מסיבות ריקודים שבהן המוזיקה היא אלמנט מרכזי, זה הופך למקרה גבולי. 2 ואפשר לדון ארוכות מתי "מסיבה פרטית" הופכת לציבורית. הגבול הוא חמקמק. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אנחנו כנראה מסכימים. אם פעילותה של אקו''ם הוא בעיקר בקבלת התמלוגים עבור האמנים מהמקורות הלגיטימיים לתמלוגים - הרי פעילות זאת אכן חיובית. אם היא רודפת בתי קפה, מוניות וכו', זה הרבה פחות חיובי. גם מהעובדה (אם נקבל זאת כעובדה) שאקו''ם מתקשה מאוד לגבות את הכספים המגיעים לאמנים גם מהמקורות הלגיטימיים לתמלוגים, לא ניתן להסיק שאינה מנסה את כוחה במקומות הפחות ראויים, אבל ייתכן שמהווים טרף קל יותר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן, אנו מסכימים 1, ואפילו עם המשפט האחרון שלך אני מסכים. כל מה שאמרתי הוא שבעיני היתרונות שיש לאקו"ם עולים על חסרונותיה, ושאלו העולזים פה על סגירתה 2 רואים פן צר מאוד של פעילות האגודה (אותו עניין של בתי קפה ומוניות) ומתעלמים מעיקר פעולתה שהוא לא רק לגיטימי אלא גם חשוב לקיומם של אמנים מסוגים שונים. 1 כמה משעמם! מישהו מוכן להגיד "רפיח" כדי שנוכל שוב להתכתש? 2 אם תהיה. גם בעיני זה נראה בעיקר כספין תקשורתי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נתחיל עם שאלת טרוויה קצרה: כמה שירים יש שהוקלטו, ובהם מופיע השם "רפיח". ושאלה למהדרין: באיזה חברות תקליטים הן הוקלטו, ולמי יש זכויות יוצרים על כל שיר ושיר? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קרב רפיח ביצוע: אריק לביא מילים: יורם טהרלב לחן: צבי בורודובסקי באנו שחורים כפיח באנו קרועים אבל, אנו אחרי רפיח כמו שרצית טל! מול האוייב הגחנו מי שנפל, נפל. על הנופלים פסחנו, רצנו קדימה טל! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עפ"י שירון.נט: 1. אבשלום - להקת פיקוד הדרום 2. גולני שלי - יהורם גאון 3. גולני שלי - להקת פיקוד הצפון 4. החייל שלי חזר - אופירה גלוסקא 5. החייל שלי חזר - נעמי שמר 6. החייל שלי חזר - שולה חן 7. ניו יורק רפיח - שייגעצ 8. פרחים בקנה - אתניקס 9. פרחים בקנה - דלית כהנא 10. פרחים בקנה - להקת חיל התותחנים 11. פרחים בקנה - רותי נבון 12. פרחים בקנה - סאבלימינל 13. קרב רפיח - אריק לביא הערה1: נעמי שמר היא היוצרת היחידה אשר מסרבת להציג את מילות שיריה באינטרנט הערה2: © זכויות היוצרים שמורות למחברים ולאקו"ם |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איך מציירים את הסימן של הקופירייט? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כשהמקלדת במצב אנגלית, מקישים את הצירוף ctrl + alt + c © |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אמ... זה בפי-סי או במק? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פיסי. על מק זה אופשן + G. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש כמה שיטות להפיק את הסימן ©. מי שכותב מסמך HTML יכול לכתוב ;copy& (אל תעתיקו ותדביקו מתוך ההודעה הזו. הסימן & צריך להיות הראשון, והסימן ; הוא האחרון ברצף). מי שכותב מסמך Word יכול לבחור מסרגל הכלים את Insert/Symbol ואז לבחור מתוך הרשימה. אבל הפשוט ביותר הוא לגלוש לאתר המקלדות הוירטואליות שלי בכתובת http://keyboard.lab.co.il , לבחור במקלדת Legal ואז הוא יכול להקליד לא רק ©, אלא גם ®,™,№,§ וסימנים אחרים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בwindows זה מובנה. בתפריט התחל > תכניות > עזרים > (כלי מערכת בXP) יש character map. העתקה והדבקה של כל סימן יוניקוד (כולל ניקוד). ©± |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ניו-יורק רפיח של שייגעצ - מתקליטם הראשון בעל אותו שם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ג'קי אלקיים, "הבלדה על אבשלום" 1979: בין אלעריש לרפיח פעם עבר אבשלום בין אלעריש לרפיח עוד יעבור השלום |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1 נאמר כולנו - אלבום. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אהלן אפסאלון. הנה תגובה של אדם מרוצה.סוף סוף מצאתי גרגר לבן באוקינוס החולות השחורים של המשפטטורה. אישית אני מקפיד מאד לקנות קלטות ותקליטורים פיראטיים. בהדגשה על פיראטיים.כך גם בקניית מותגים מזוייפים. בקנייותי אלה אני מחולל פרנסה אצל אנשים רבים העוסקים בזיופים,ובכך אני גם מונע את כספי מהיוצרים העשירים להחריד לעיתים קרובות.כספי האישי והפרטי אינו מושקע בביתו של שלמה ארצי בעין הוד,או במכונית הפאר של אייל גולן,או של כל ''יוצר'' אחר מכל תחום של יצירה,ואני יכול להרחיב לך עד זרא. כספי מזין משפחה מסויימת שאולי רעבה במערכת המזייפת והמפיצה את הזיופים,ועם זאת אני חוסך לעצמי כסף רב. אז הנה לך תגובה של אדם מרוצה,ועם הסבר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מאחל לך שהיוצרים העשירים להחריד יפסיקו לשיר(כמו ב''מרד הנפילים''), ותוכל לשמוע את המוסיקה של כל הזייפנים העלובים, שהדרך היחידה שלהם להרוויח היא ע''י בזיזת האנשים שממש יצרו משהו. מעניין כמה תיהנה מהם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא שאני תומך כמו המוס האירוני מלמעלה בגנבה לאור יום, אבל: יש לך דוגמאות ליוצרים "עשירים להחריד" שיהיה לנו ממש עצוב ומפחיד אם הם פתאום יפסיקו לשיר? כי השמות הראשונים שקופצים לי לראש1 לא גורמים לי לפחד במיוחד מהאיום הנ"ל (אולי באמת הגיע הזמן שהם יפסיקו). ___________ 1 מייקל ג'קסון, 'N Sync, מדונה2, בריטני, פול-מדושן-עונג-עצמי-בגלל-הימים-ההם-מקרטני ואפילו סטינג-היה-לי-את-זה-פעם-אבל-היום-אני-רק-מעלה-גרה-מוזיקלית. 2 אם כבר מדברים על זייפנים עלובים שלא מסוגלים לשיר בהופעות חיות מבלי לשבור איזו זכוכית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בדיוק! צריך לדאוג שהיוצרים יישארו עניים ופוריים! :-) אגב, סטינג לא יצר מוזיקה חשובה, או מרעננת, כבר כמעט 20 שנה, אבל זה לא אומר שנגרע משהו מזכותו על הימים הטובים של "פוליס". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האגב שלך הוא בדיוק מה שאמרתי על סטינג (או לפחות מה שהתכוונתי להגיד). אני הייתי עושה לו ג'סטה גדולה משאת עשית לו וגם לא הייתי גורע מזכותו על ימי הסולו הראשונים (אחרי תקופת "פוליס"). אולי שמישהו יראה לקשיש המדושן את הסצנה בפארק מהסרט "טריינספוטינג"? ונעבור אל מצעד המפוצצים כסף בתעשיית המוזיקה (ארבעת הגדולים): 4. מדונה ששווה £215m : עם סכום כזה, אני ממליץ על שעורי פיתוח קול בהקדם האפשרי (או שהתוצאות האיומות זה אחרי השיעורים?). 3. Simon Fuller ששווה £220m : האחראי על אופנת תוכניות ה-"POP IDOL" למינהן, מסביב לעולם. 2. Sir Paul McCartney ששווה £760m : עם חיוך מטריד ומדושן עונג על פניו, עדיין מתעקש לשיר בכל תוכנית אירוח, שוב ושוב (ושוב) את "Silly Love Songs" לפחות הוא מזהיר אותנו מראש ע"י: "I'd like to know, 'cause here I go **again** ובמקום הראשון:I love you, I love you, I love you, I love you, I love you, I love you, I love you, I love you...". 1. Clive Calder ששווה £1,235m : הבן-$%^@#$%^& שאחראי לפנינים מוזקליות כגון בריטני, הבקסטריט בויז ו-N'SYNC. כל ארבעת הראשונים מתבקשים להפסיק לפעול "למען" תעשיית המוזיקה בהקדם האפשרי, תודה. המשך הרשימה עפ"י סדר "מפוצצות בכסף"1: 5. Robert Stigwood £200m
6. Sir Mick Jagger £180m 7. Sir Elton John £175m 8. Sting £175m 9. Keith Richards £165m 10. Tom Jones £165m 11. Sir Tim Rice £137m 12. Phil Collins £130m 13. Eric Clapton £120m 14. Ringo Starr £115m 15. Chris Wright £112m 16. David Bowie £102m 17. Ozzy Osbourne £100m 18. Barry and Robin Gibb £94m 19. Charlie Watts £80m 20. Robbie Williams £78m 21. Roger Waters £78m 22. Dave Gilmour £75m 23. Engelbert Humperdinck £75m 24. Rod Stewart £75m |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לגבי מדונה, הפרימה הואילה בטובה לקחת כמה שיעורים בפיתוח קול לקראת הסרט ''אוויטה''. התוצאות ידועות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש כאן נקודה עיוורת שנוצרה ע"י הסקרנות המעוותת שיש לרובנו ביחס לידוענים ואנשי תקשורת. האם תוכל באותה קלות לארגן רשימה אישית של המרויחנים המובילים בתחום תעשיית הנשק? נדמה לי שהפושעות הגדולות בתחום זה הן המדינות (כלומר כולנו?). אולי זה המקום לציין כי הרבה מיסודות החברה שלנו נבנו בכספי משפחה שעסקה בסחר בנשק לפני שיכלה להרשות לעצמה להצטמצם לתחום הבנקאות. מצא חן בעיני במיוחד, ג'ורג מייקל (מקווה שדייקתי בשם) שאמר בראיון ב-BBC prime, כי לדעתו הוא מרויח יותר מדי על תקליטיו והודיע כי הוא מקדיש מעתה את כל הסכום לצדקה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המשותף לכל אלה - חוץ מרובי ויליאמס - הוא בעיקר העובדה שהם ותיקים מאוד בתעשיית המוזיקה, כמה עשרות שנים טובות (יותר מארבעים שנה במקרה של חברי הביטלס למשל). זה כמובן תורם לעובדה שהם צברו המון תמלוגים בשנים האלה, וזה כנראה קשור להתייבשות יצירתית מסוימת אצלם עם הזמן. אבל הקשר שאתה יוצר בין התעשרות ממוזיקה ובין ייצור מוזיקה בינונית הוא קשר מזויף. ומסכימה איתך בנושא מדונה - בינוניות במעטפת נוצצת. 1 לאחרונה התרופף לי השריר הסוציולוגי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא באמת היה לי קייס אמיתי שניסיתי להוכיח (אני לא במצב רוח איילי כבד מחשבה ועומק בימים אלו, אני סתם מקשקש במהלך גיחות קצרצרות לאייל). כמובן שהקשר ברובו מזויף (שאני אגיד בינוניות על Roger Waters? טפו!). לגבי התמלוגים - אולי ההסבר הטוב יותר להצטברות כסף הוא פנייה של מוזיקאים ותיקים (ובעלי שם) אל הפקה בתעשיית המוזיקה (של יוצרים אחרים)? אם זה ההסבר, אפשר לאגד את היוצרים הותיקים עם חבר'ה כמו "Clive Calder" ולהגיע למסקנה שהכסף הגדול לא זורם בתעשיית המוזיקה אל היוצר, אלא אל הקרקס התעשייתי שמסביבו1. _________ 1 שוב, סתם הרהור של הרגע. לא קייס ונסיון לביסוס. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בגלל שרובי וויליאמס כזה מוכשר1, הוא עשה כל כך הרבה כסף ב-13 שנה בלבד. 1 טוב, נו, שילוב של כשרון וחיוך מנצח. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל צריך להודות שמגיעה לאסתר1 איזו הוקרה על כך שביטלה את ביקורה בישראל. לא עד כדי קניית דיסקה, אבל לפחות כמה מלים יותר טובות ממה שאמרת. 1 כינויה הקבלי של מ. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה הסיפור עם מדונה והזכוכית הנשברת? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין סיפור (ולכן אין בורות). זו רק היתה הרדך שלי לדבר על האיכויות הווקליות של הגברת. אפשר להחליף ''קול שגורם לשבירת זכוכיות'' ל''קול שגורם לרצון פתאומי לגרד לוח עם ציפורניים ארוכות''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז עכשיו אני אפגין בורות: מה בדיוק הבעייה עם האיכויות הווקליות של מדונה? היא לא מזייפת עד כמה שאני מסוגל להבחין, ויש לה קול בסדר - לא זמרת אופרה, לא אלה פיצג'רלד, אבל גם לא סיבה לפרוש מעולם הבידור. אני לא איזה מעריץ גדול, אבל לפעמים נדמה שאם היתה מצליחה הרבה פחות היו מפרגנים לה הרבה יותר. היא יוצרת מוכשרת, והיא כותבת חלק ניכר מהחומר שלה - אז למה בעצם האיכות הקולית היא העיקר? דילן שר יפה, כאילו? (מדונה עשתה, עושה ותמשיך לעשות הרבה שטויות במישור החוץ-מוזיקלי. ככה זה, קשה להישאר בן-אדם סביר כשאתה סופרסטאר. אבל גם זה, לדעתי, לא קשור). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אה, רציתי לעשות לו, לאביב, דרשה די רצינית בדיוק על זה - על זה שהיא לא מזייפת, והחלטתי לוותר, אז אתה הגעת... היא אכן לא מזייפת, בד"כ, ממה שאני שמעתי (רק ברדיו, לא בדיסקים ולא בהופעה חיה). אנשים שאינם מוסיקאים מקצועיים נוטים, לעיתים, לערבב בין הקול של זמר כלשהו, שאינו אהוב עליהם, לבין ה"זיוף", שמבחינה מוסיקלית הוא עניין לגמרי אחר. בארץ, כתב עיתונאי לפני כמה שנים על שרל'ה שרון כי ה"זיופים שלה מעבירים בו צמרמורת". אני מניחה שהצמרמורות עברו בו מאותן סיבות שעברו גם בי - קולה הבלתי נעים של הנ"ל, והמינונים הגבוהים של חבר'המניות ושביעות רצון שהיא משדרת. אבל שרון, מה לעשות - גם כן לא מזייפת. לא נעים, היא שרה נקי :-), וההוא כנראה לא כל כך ידע על מה הוא מדבר. ויש לנו זמרת גדולה, אהובה, בעלת קול נפלא - שהיתה זייפנית די רצינית (עכשיו פחות, או בכלל לא, היא כנראה עבדה על זה בעזרת אנשי מקצוע) וגם זייפה באירוויזיון שלוש פעמים בשיר של כשלוש דקות, וחזרה עם המקום התשעה-עשר, נדמה לי. אתה יודע מי, נכון? ויש לנו אחת שהיא לא זמרת, ויש לה קול שירה (וגם קול דיבור) מאנפף ומצחיק, והיא משתמשת בו באופן קריקטורי, ומכל עולם הזמר והבידור בארץ, היא זאת שבאמת אף פעם לא מזייפת. יש לה שמיעה אבסולוטית. אולי זה קצת יפתיע כמה אנשים: קוראים לה ציפי שביט. יש עוד אחת, גם כן לא זמרת אבל שרה בעבר מדי פעם. יש לה שמיעה לא אבסולוטית אבל ממש טובה, וקול שאינו יכול להיחשב "יפה", עפ"י שום קריטריונים מקובלים. קוראים לה תיקי דיין וגם היא לא מזייפת. ואלו שהם כן זמרים וזמרות ודווקא הם כן מזייפים - יש לנו, בארצנו, כמה וכמה. היתה לי גם הרצאה די מתישה בעניין הזכוכית הנשברת, שגם היא אינה קשורה בהכרח בזיוף אלא בצליל בעל תדר גבוה, וזה קורה מדי פעם באולמי קונצרטים, אבל כאן כמעט התפרצתי לדלת פתוחה - אביב באמת לא התכוון לכלום... :-) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. התיחסתי להופעות חיות, לא לקולה המוקלט והערוך (אז הוא רק סתמי וחסר אופי בעיני1 - לא צורם). ב. לגבי עניין התדר ושבירת זכוכיות - מן הסתם את צודקת (מן המפורסמות וכו'). מדובר בדימוי ויזואלי בלתי מדעי בעליל ולא יותר מכך. ג. למרות איך שזה נשמע אין לי באמת משהו אישי נגד הזמרת (שיהיה לה רק טוב). ________ 1 באוזני? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הציטוט העיתונאי החביב עלי לגבי שרהל'ה שרון באמת לא נוגע לזיוף, והוא שהיא ''בוטשת בפסנתר''. נורא הולם בעיני. לא זוכר מי כתב. (וכן, אני חושב שאני יודע למי את מתכוונת, למרות שלא ראיתי אותה באירוויזיון). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למען הטריוויה והסדר הטוב: תיקי דיין דווקא התחילה את הקריירה שלה כזמרת. בסביבות 1966 היא היתה סולנית של להקת מועדונים זניחה בשם "העכבישים השחורים". עד שנת 1974 היתה לה קריירה לא רעה כזמרת במסגרות שונות וגם סולו. ב-1974 היא הצטרפה לתיאטרון הקאמרי ומאז היא שרה מעט מאד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם אני לא טועה, היא התחילה דווקא כזמרת בלהקה צבאית (גייסות השריון?) בשנות ה-70 והשמונים עוד אפשר היה לשמוע אותה בפסטיבלי שירי ילדים (מי ראה את באני? חבר מכוכב אחר). ועוד דבר על ציפי שביט שהוזכרה כאן. היא יכולה להרגיז, להראות וולגרית ולהביך, אבל היא היחידה שממש מצליחה להעביר את רוח שיריו של דני קיי בתקליט "טמבולינה" שיצא בסוף שנות השבעים והוקלט עכשיו מחדש על דיסק. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, שניכם צודקים. עכשיו הסתכלתי ב"מומה", ואכן דיין התחילה כזמרת, מאוד מאוד מזמן - בשישים ושש! היה לי זכרון מעורפל של קולה השר קטע מן השיר "מי שחלם" - וגם זה נכון, ובאמת בלהקת השריון. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היא לא שיחקה זמרת ב"נערת הפרוורים" הזכור לצחוק? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וואלה. התכוונתי לכתוב ''בדרנית בחצות''. הנ''ל כולל גם בונוס בדמות הופעה מרהיבת עין של צ. פיק. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תיקונון: את מתכוונת למקום ה-18 של ריטה. למקום ה-19 הגיעו, נדמה לי, שרי צוריאל ומוטי גלעדי וליאור נרקיס. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הממ... אני בנאדם אדיב ורחום :-), והרעיון, ככל שזה נוגע אלי, היה - לא להזכיר את שמה... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זיוף אינו אחד מהחטאים שדינם מיתה. אחרי הכל, מדובר בקצת התלהבות עודפת שנשאה אותה למחוזות שעל יד. אין דינה כדין שוחטות מוסמכות ממין איגי וקסמן או מיקה קרני. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואיפה ציפי שביט הופיעה בעירום (טוב, לא ממש עירומה)? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איפה??? !!!NOW אפשר קישור? (אבל רצוי לא עם דיבורים, רצוי עם תמונות) מה לעשות, מאחר וביליתי את שמונה מאות השנים האחרונות לא על הכוכב הזה, ניסיתי עכשיו לגגל - וללא הועיל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היא שיחקה בסרט בתור אישתו הנהנתנית של פולי, בעל בוטיק בגדים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עוד משהו שלא ממש שייך לשום דבר, שחשבתי עליו כבר מזמן, לגבי תגובה 189929: זה קצת לא נוח לדחוף את העסק המסורבל הזה (החשוב, כמובן, תרבותית) - "...Nostalgic petit-bourgeois" - אל תוך לחן Something Stupid. נראה כי תעשיית המוסיקה הקלה חבה את הצלחתה המסחררת, בין השאר, לכך שהשפה האנגלית מכילה מספיק מילים נוחות לתמרון, בעלות הברה אחת עד שלוש - וזה כולל גם את התמליל המקורי של השיר המדובר. מעניין אם יש באיזה מקום ברשת הקלטה של הפרופסור השר. כוונתי לא בהזמנת הספר, אלא באופן חפשי, ברשת. גיגלתי ולא העליתי דבר, ואציין לזכותי כי בעניין זה השקעתי יותר זמן ומאמץ מאשר בחיפוש חמודותיה של ציפי :-). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
את בטח יודעת את זה, כולם יודעים את זה וגם אני יודעת את זה, אבל קל לשכוח: לא הכל 1 אפשר למצוא באינטרנט. 1 "לא הכל" זה לשון המעטה. ובמיוחד באינטרנט העברית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אפשר לתקוף זאת גם מן הצד השני ואז זה תקף גם באנגלית: יותר מדי דברים אפשר למצוא באינטרנט (גם הרבה כאלה שממש לא מחפשים). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה לא מה שאמרו *לי*. *לי* מכרו במשך תקופה ארוכה את הקונספט האומר שכן אפשר למצוא הכל (לא בעברית, חלילה - בכללי), ודי הרבה זמן האמנתי, ברמה התיאורטית, גם אם לא היו הוכחות בשטח. חשבתי שאו-טו-טו זה יגיע, זה רק עניין של פיתוח מיומנויות בילוש. הא, יסורי ההתפכחות המרים... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתם ממהרים להפגין בורות כדי לא לענות "אפס" בסקר החדש?(דיון 1952) ברצינות: מבחינה מוזיקלית, אני יודע שאני בור גדול ממך, אז ממש אין צורך בצניעות מצידך - אני רק מביע פה דעה אישית של הדיוט בענייני מוזיקה. אל"מ ולא דיברתי על איכות קולית במובן האופראי של המילה. גם עבורי איכות קולית (עד גבול הזיוף האדום) איננה הדבר החשוב ביותר. אתה אומר שהיא לא מזייפת לאחר האזנה לשיר אולפן ערוך כהלכה או לאחר האזנה להופעה חיה? אני התייחסתי להתרשמות שלי מקולה בזמן הופעות חיות1 (שם או שהיא ועוד איך מזייפת באופן די קטסטרופלי או שמשהו מאוד חמור קרה לאזניים שלי). באיזה מובן היא יוצרת מוכשרת (מעבר לכישרון המסחרי שיודע לקלוע לרוח הזמן, להחליף אימאג' בשביל הבאז ולהוציא להיט וידאוקליפי נוסף)? מילים? לחן? עיבוד מוזיקלי? לגבי הסוגריים, גם אני חושב שזה לא קשור. אני אפילו לא יודע איזה שטויות היא עשתה - אני בור מוחלט בקורותיה וחייה (זה גם לא ממש מעניין). כמובן שיש קשר בין מידת ההצלחה שלה למידת הביקורת. לדעתי הקשר הזה מוצדק בשל בינוניות היצירה שלה (אם ההצלחה היתה בינונית כמידת הכישרון, אז באמת לא היה מה להגיד). _______ 1 זכורה לי הופעה חיה אחת בה הופתעתי מדרגות הזיופים וגם שתי הופעות (מאוד מבישות לדעתי) ב-MTV AWARDS. הכל כמובן מזיכרוני הרעוע ואינני יכול לבסס את תחושתי או ללנקק. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
או-קיי, לצערי (כן!) לא יצא לי לראות את מדונה בהופעה חיה, ובעצם גם לא ב-MTV Awards. אם היא מזייפת שם, זה באמת מצער. גם לשיר טוב באולפן לא כל אחד יכול, והיכולת לתקן זיוף באמצעים אולפניים היא מוגבלת למדי (תלוי בסיטואציה). כישרון: לחן ועיבודים (אם כי קשה לדעת כמה מזה שלה וכמה שייכים למפיקים המאוד, מאוד מוכשרים שעובדים איתה). המילים באמת, בד"כ, לא משהו. לגבי רמת הביקורת, התכוונתי למשהו אחר: נטייה (לא שלך, כנראה - סליחה) לבקר מישהי מצליחה בצורה אובר-קטלנית, משמע לא רק שלא הגיע לה להצליח ברמה המטורפת שזכתה לה, אפילו לשיר עם פלייבק בבר-מצווה של הילד שלי לא הייתי נותן לה, לזייפנית המכוערת. לא חסרים זמרי פופ שזוכים להצלחה מופרזת ביחס לכשרונם, אבל בחלק גדול מאוד מהמקרים הם *בכל זאת* ו*למרות הכל* שרים (ובמקרים נדירים יותר, כותבים) בכלל בכלל לא רע. מעצבן, אבל מה לעשות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
''והיכולת לתקן זיוף באמצעים אולפניים היא מוגבלת למדי (תלוי בסיטואציה).'' לא ממש. גם אם נתעלם מהטריקים של השנים האחרונות המאפשרים ממש לתקן את הזיופים בזמן אמת, אפשר בהחלט להשיג, באמצעות פנצ'ים, ביצוע נקי לחלוטין מזמר זייפן סטייל יוסי בנאי או איגי וקסמן (למרות שבמקרה שלה, למרות שפע הזמן באולפן, היא עדיין מזייפת בהקלטות) אני לא יודע אם הייתי מאפיין את מדונה בתור זייפנית. יש לה בעיקר מנעד קטן והיא נוטה לשיר מחוץ לו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"פנצ'ים"? לא התכוונתי להקלטה-מחדש של הקטע הבעייתי, אלא לתיקון של ההקלטה (הדגימה) עצמה, כשהזמר כבר נם לו בביתו. אולי לא הבנתי אותך? מי ששר ממש גרוע, ישיר גרוע גם בטייק העשרים של השורה השביעית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מדונה לא שרה ממש גרוע. אני חושב שהתיאור של הדוק הוא התיאור המדויק יותר ("יש לה בעיקר מנעד קטן והיא נוטה לשיר מחוץ לו"). זה מאוד בלט בתקופה של השיר "Ray of Light" בה ההבדל בין החי לערוך באולפן היה בולט במיוחד. יש כמה קטעים בשיר בהם היא עולה מעל ומעבר לפופיקה. בדיסק העליה נשמעת סבירה, בחי זה נשמע (לדעתי) מביך למדי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן. אם כי כוונתי בעיקר לזה שהיא שרה נמוך מדי. ב"רי אוף לייט" זה היה נשמע מעט "מטופל". בהתחלת הקריירה שלה היא נטתה לשיר ברגיסטר גבוה יחסית ("הכנס לגרוב" או "כמו בתולה") ושם היא נשמעה אמנם צווחנית במקצת אבל זה לא מאוד הפריע. (ואם אינני טועה היא גם תמיד הייתה מכפילה את השירה ושרה עם פלייבק בהופעות). היום יש לה נטיה לשיר נמוך יותר עם סאונד שירה פחות מוכפל/מטושטש והפגמים יותר בולטים (או שאולי זה הגיל...) מדונה אכן לא זמרת מוצלחת במיוחד. מה שהיא עשתה היא עשתה באמצעות מינימום כשרון והרבה כריזמה+כמה שירים סבירים בהחלט בתחילת הקריירה שלה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. כפי שציינתי. אפשר היום גם לתקן את השירה באמצעים דיגטליים. ב. אם מתאמצים מספיק אפשר לשיר את המילה השניה בשורה השביעית בפעם השמונים ולקלוע. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. לזאת כיוונתי, וכתבתי ''תלוי בסיטואציה'' כי בפעם האחרונה שהתעניינתי היה קשה מאוד לתקן כראוי סטיות חדות מדי, אמצע של הגייה רצופה, וכאלה. אבל ייתכן שהתחום התקדם ואני לא מעודכן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(אפשר להתעלם מהניק המוזר, שלא נועד אליך, כמובן). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למיטב ידיעתי מדונה לא מרבה לזייף בתקליטים אבל מזייפת בענק בהופעות. אגב, האיכות הקולית שלה היא לא העיקר גם בעיני. הצליחו בעבר ומצליחים היום רבים שהקול שלהם קטן עד דלוח. אלא שאני מפקפק אם מדונה מוכרת את הקול שלה או איכות ההלחנה והכתיבה שלה. אם כבר, אפשר להתעצבן על האופן שבו בחורה שנראית, אהמ, לא יותר מסתמית הפכה לאיזו אלילה. באופן אישי, גם זה לא מעצבן אותי. להיפך, זה מעורר הערכה לראות כמה רחוק היא הגיעה כשיודעים שנתוני צד כמו יופי, קול או כשרון מיוחד לא עמדו לרשותה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז אביב הגדיר בדיוק נכון, ואני לא הייתי צריכה להביע דעה לגבי מישהי ששמעתי לא יותר מדוגמיות ספורות משירתה. לטעמי, אגב, מדונה היא יפה, והיא מתנועעת ברמה שהיא הרבה יותר מסבירה, בהשוואה לזמרות. ואא''ט, היא התחילה כרקדנית. אבל ברור לגמרי שמה שהביא אותה עד הלום זה הפרובוקטיביות המופגנת שלה והשיווק המוצלח. נו טוב, עם המזל שלי, עכשיו יבוא מישהו שיוכיח שגם שרל'ה שרון מזייפת, ושאני שמעתי אותה בדיוק ברגעים הספורים שהיא שרה נקי, שהרי למען האמת - גם אותה שמעתי מעט מאוד... אני לא משתגעת לא על מדונות ולא על שרל'ות שרונות, ומקשיבה בזמני הפנוי למוסיקה לגמרי אחרת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שרה'לה שרון מרביצה פה ושם איזו סטיונת, אבל היא לא זייפנית בענק. אני חושב שלאור היומרות הסופר-צנועות שלה אין גם הרבה חיר בחשיפת זייפנותה. הרבה יותר כיף לעשות אקספוזה זייפנות לזמרים וזמרות המתנאים בקול וביכולות מדהימים. זה כמו שאין הרבה טעם להסתלבט על זה שארתור רובינשטיין (המאוחר) נוסע דרך בטהובן עם הרגל על הדוושה לכל האורך או שמריה קאלאס המאוחרת לא מגיעה לאן שצריך להגיע. אם את חושפת שיאשה חפץ מפשל בעקביות, זה כבר עניין אחר לגמרי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפני כמה שנים טובות הייתי בהופעה של מדונה (כי חברה שכנעה אותי שזה יהיה מדליק לספר את זה לילדים שלנו יום אחד). בכל אופן, היו זיופים פה ושם. אבל גולת הכותרת היתה דווקא בהופעה שנתנה הגברת במסגרת טקס הענקת פרסי המוסיקה של MTV לפני שנתיים- שלוש, שם היא שרה את השיר החביב עלי Ray of Light וזייפה בצורה כ"כ היסטרית שהייתי ממש נבוכה בשבילה. אמנם יש בשיר קטעים לא קלים מבחינה ווקאלית, אבל אולי כדאי שזמר לא יבחר לעצמו שירים שהוא לא מסוגל לבצע. לפחות לא בהופעות חיות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אחרי שמיהרתי לכתוב את התגובה הקודמת (לפני שהספקתי לקרוא את כל הדיון) גיליתי שכל מה שאמרתי כבר נאמר. אופס וסליחה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מקווה שמדובר בנסיון (לא מוצלח במיוחד) להיות ציני. אם לא, אז תגיד לי, ואז אני אקרע לך את הצורה הוירטואלית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מעניין לראות איך מתפתחת האטיולוגיה של הגנבים מסוגו של אירונימוס לאורך השנים ואיך היא נשארת תמיד אותו דבר. הנימוק הבסיסי של כל הגנבים היה תמיד: מותר לי לגנוב כי אני גונב מעשירים. מסביב היו כל הזמן קישוטים מסביב את זה ("אני רק בודק" לגבי תוכנות, "לסטודנטים אין כסף", וכדומה), או הסברים תועלתניים כלליים ("הם רוצים שיגנבו את זה כדי שזה יהפוך לפופולרי"), או נימוקים נוסח "כולם עושים את זה". החידוש המעניין בהפלצה הנוכחית הוא "הסוציאליזם הגאה". כביכול, הגניבה היא מצווה – קידום השוויון בחברה והעלאת תרומה לחיזוק וחישול השכבות החלשות, כשהמטרה היא להטות את הדיון במידת "הצדק החברתי" בהזנתו של אדם אחד או אדם אחר, תוך דחיקת הנושא הבסיסי – גניבה – למעמד של בלתי רלוונטי. כפי שאפשר להתרשם מכמה תגובות, הטיית הנושא עובדת לא רע. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה מוכן בבקשה לקשר לתגובות(בדיון זה), חוץ מזו של אירוני-מוס, אשר טוענות שהגניבה היא מצווה, שיש לקדם את את השיוויון באמצעות העתקה לא חוקית ושדוחקות את הגניבה למעמד של חוסר רלוונטיות? בקיצור: אתה מוכן לקשר לתגובות מהן התרשמת? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין כאלו כאן, עדיין, שעל כן כיניתי את הנ''ל ''חידוש''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מסכים עם כל מילה. לפחות הלז לא גייס את הטיעון "הרשות להגבלים עסקיים היא עצמה מונופול" (: להצדקת מעשיו. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |