בתשובה לאורי פז, 18/05/04 23:00
נשק הציטוט פתוח לכל 220782
כמה אמרות שפר רכות מנשים דעתניות:

"Far away there in the sunshine are my highest aspirations. I may not reach them, but I can look up and see their beauty, believe in them, and try to follow where they lead."
—Louisa May Alcott

"The family unit plays a critical role in our society and in the training of the generation to come."
—Sandra Day O'Connor (The 102nd US Supreme Court Justice
and First Female Member)

"Many persons have a wrong idea of what constitutes true happiness. It is not attained through self-gratification but through fidelity to a worthy purpose."
—Helen Keller

"Walk on a rainbow trail; walk on a trail of song, and all about you will be beauty. There is a way out of every dark mist, over a rainbow trail."
Virginia Woolf

"People from a planet without flowers would think we must be mad with joy the whole time to have such things about us."
Iris Murdoch

ואני יכול להמשיך ולהמשיך (באמצעות אותה אוטוסטרדה מסיתה לחטא), על-מנת להדגים שדעתנות ואפילו רציונליות אינן בהכרח מתנגשות עם רכות, אמוציות, נדיבות ועוד. אם כבר, אז קיים קשר הפוך, שכן דעתנות מתקשרת לאכפתיות.

אבל אולי אותו "חן נשי" מתקשר בעיניך (כמי שהחליט לצטט מה שציטט) עם אפאתיות ובערות.
נשק הציטוט פתוח לכל 220812
כעת נראה כי אתה הוא שלא מצליח להתגבר על יצרך לצטט אוטוסטרדות...

הו, כמה קל לך תמיד להאשים את ה''אחר'' וה''שונה'' באפאתיות ובערות, רק בגלל שהוא לא סבור ומקובע בדעות סטריאוטיפיות כמו שחינכו אותך.
כולם ''חשוכים'' בחשכת ימי-הביניים, רק אתה ה''נאור'' ה''מתורבת'', ה''מתפתח'' וה''מתקדם'' שד יודע לאן.
נשק הציטוט פתוח לכל 223659
נניח שמישהו, נקרא לו "ל" לצורך העניין, אומר למישהו אחר (נניח א"פ) ש-
1 "כנראה X מתקשר אצלך עם Y", והאחרון עונה לו:
2 "הו, כמה קל לך תמיד להאשים את ה"אחר" וה"שונה" באפאתיות ובערות, רק בגלל שהוא לא סבור ומקובע בדעות סטריאוטיפיות כמו שחינכו אותך.
כולם "חשוכים" בחשכת ימי-הביניים, רק אתה ה"נאור" ה"מתורבת", ה"מתפתח" וה"מתקדם" שד יודע לאן"

עתה נבחן את המסקנות הבאות של אותו מישהו אחר (כאמור נכננו א"פ) ממשפט ‏1:
> א"פ הוא בעיניי "ל" אחר ושונה.
> א"פ אינו בעיניי א"פ אחר ושונה (ומכאן השימוש בציטטות עוותות משמעות)
> "ל" מאשים את א"פ ב-Y (להלן "אפאתיות ובערות").
> "ל" עושה זאת כי זה קל - הוא מעדיף פתרונות פשטניים.
> "ל" *תמיד* בוחר פתרונות פשוטים ופשטניים שהולכים יד ביד אם האשמת ה"אחר".
> "ל" סבור ומקובע בדעות סטריאוטיפיות.
> "ל" חונך להיות סבור ומקובע בדעות סטריאוטיפיות.
> הסיבה היחידה שבגללה "ל" יאשים מישהו ב-Y היא אותו חינוך קלוקל.
> "ל" חושב שכולם חשוכים בחשכת ימי-הביניים.
> על פי א"פ, ובניגוד לדעתו של "ל", כולם אינם חשוכים.
> "ל" חושב שרק הוא נאור, מתורבת, מתפתח ומתקדם.
> א"פ חושב אחד או יותר מכמה פירושים אלה:
(1) "ל" אינו נאור, מתורבת או מתפתח, ורק השד יודע לאן הוא מתקדם.
(2) "ל" אינו היחיד שאינו כל הסופרלטיבים הללו.
(3) א"פ הוא למעשה הנאור, מתורבת, מתפתח, וזה שיודע לאן יש להתקדם, אף כי אולי ישנם עוד כמה כאלה בנמצא.

ובכן, לו הייתי "ל" (דבדבדבדאם) הייתי מביע את תמיהתי העמוקה עד באר חסרת תחתית על כיצד זה בדיוק גזר (תרתי משמע) א"פ ממשפט ‏1 שדלעיל הטוען כי ממשנתו של א"פ עולה כי X ו-Y הולכים יחדיו, את גזירותיו לגבי "ל" המגולמים ב-‏2.
מגולמים => מגולמות 223660
לוגיות בטיעונים זה דבר חשוב 226352

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים