בתשובה לרן בר זיק, 26/04/01 17:55
משתמטים 22087
שאלה - אם אני לא מאמין (כלל וכלל) בתשום מס הכנסה, וזה אפילו נוגד את עקרונותי - האם יש לי זכות לסרב לו?
אם הרצל אביטן לא היה מאמין (כלל וכלל) בללכת לכלא - האם גם לו היתה זכות לסרב?
בקיצור - במדינה דמוקרטית (אליבא דסוקרטס - והדבר נכון רק לגבי דמוקרטיות), לאזרח יש מספר אפשרויות להתנגד לחוקים ותקנות שנוגדים את מצפונו, ואף אחד מהם אינו כולל פשוט המנעות מהחוק.
אפשרות אחת, וראויה - היא פשוט עזיבה של הארץ (וזה בדיוק הדוגמה שסוקרטס נותן לתלמידו - אני מצטער אבל שכחתי את שמו).
אפשרות אחרת היא הצבעה, הפגנה, כתיבת מכתבים לעיתון ועוד כיוצא בזה התמודדות פוליטית.
וניתן גם כמובן לרוץ לכנסת תחת המצע הזה.
משתמטים 22134
אין לך זכות לסרב לתשלום מס הכנסה, כי אתה יודע לאן הוא הולך.
אם למשל היה מס שמממן משהו יעודי (נתתי דוגמא בתגובה קודמת), אזי הייתי יכול לסרב לו.
מה תאמר על ערבי ישראלי שמסרב לשלם מס יעודי, בסך X שקלים לשנה המיועד לקריית ארבע? האם אין לו זכות לסרב?

מילואים הם כמו מס, בהבדל אחד בלבד: לא כל האוכלוסיה משלמת. אני לא מוכן לממן "במס" שלי את השטחים, ובינינו, לא רק אני.
משתמטים 22153
אני מצטער, אבל אני לא מבין מה הקשר.
גם מס שמממן משהו יעודי אסור לי לסרב לשלם, *כל עוד הוא התקבל על פי חוק במדינה דמוקרטית* - ואם אני מסרב - אז עלי להיות מוכן לשאת במלוא העונש.
מה לגבי חשבון מים? הרי לך מס יעודי למשהו ספיציפי. יום אחד אקום בבוקר ואחליט שמכיוון שאני מאמין (מאוד-מאוד) שהמים ניתנו לכל בני האדם, אחליט להפסיק לשלם את חשבון המים שלי. האם מותר לי?
ערבי ישראלי המסרב לשלם מס יעודי המיועד לקרית ארבע זהה בעיני ליהודי שיסרב לשלם מס יעודי לטובת הביוב בישובים הערביים. שניהם אזרחים במדינה דמוקרטית ומתוקף כך חלה עליהם חובה מוסרית למלא את כל חוקיה אשר התקבלו באורח דמוקרטי (ובכלל זה עברו את מבחן בג"ץ וכיוצא בזאת) או שפתוחה בפניהם הדרך לנסות ולשנות את החוק או לעזוב את הארץ.
אינך יכול למלא את חוקי הארץ ולצפות מאחרים שימלאו אותם כל עוד זה מתאים לך ולהפסיק לעשות זאת כשלא. זה בדיוק היתה הנקודה של סוקרטס.
שירות המילואים על מנת להגן על השטחים אינו מוצא חן בעיניך - טוב ויפה. אני מעמיד בפניך שתי אלטרנטיבות:
א. לך למילואים. לאחר מכן תקים תנועת מחאה הקוראת לנסיגה מהשטחים (או שתצטרף לאחת כזו). תכתוב מכתבים לחברי כנסת ולעיתונים, תעתור לבג"ץ או אפילו תקים מפלגה פוליטית שתרוץ לכנסת תחת המצע שלך. בקיצור - תן לדמוקרטיה לפעול.
ב. בפעם הבאה שתקרא לשירות מילואים, פשוט תעזוב את הארץ (כדאי גם לוותר על אזרחותך).
עוד הערה טכנית אחת - לא כל מס כל האוכלוסיה משלמת. אפילו את מ ההכנסה משלם רק מי שעובר סף הכנסה מסוים. כך גם לגבי מע"מ (רק אם אני אקנה דברים אני אשלם אותו) ועוד הרבה מיסים אחרים. הדבר לא הופך אותם לפחות מיסים.
משתמטים 22156
אני לקחתי את הדוגמא של מס הבריאות ואתה כבר מפרש את זה בצורות משונות תוך פספוס הנקודה.

כאן נעוץ ההבדל בינינו.
אתה מוכן להכשיר כל שרץ ולעשות כל דבר בתנאי שהרוב החליט, ואילו אני שולח לעזאזל את הרוב שהחליט החלטה מנוגדת לדעתי ועוד מצפה ממני לעשות את העבודה. כי לא אכפת כל כך מהרוב, אכפת לי בעיקר מעצמי כי סך הכל זה מי שאני צריך לחיות איתו כל החיים שלי.

אגב, אני מוכן לעזוב את המדינה ולוותר על האזרחות ביום שגם החרדים, אשר בהצבעות שלהם פעם אחר פעם שולחים אותי להגן על חברון ואשר כאשר הם לא משרתים כלל גורמים לשירות המילואים שלי להתארך אל מעבר לאפשרי. יעשו זאת.
משתמטים 22180
נק' המוצא שלך מקוממת. אתה טוען, למעשה, שאתה מוכן להשתייך לגוף החברתי רק כשנוח לך להינות משירותיו. ברגע שאתה נדרש לשאת בעלויות שאינן נוחות לך אתה נזעק כנגד ''דיקטטורת הרוב''.
לפי עניות דעתי, אדם רשאי לפעול בניגוד לדעת הרוב, מסיבות מצפוניות, רק במקרים נדירים ביותר בחומרתם. ככלל, מי שאיננו מוכן להישמע לרוב גם כשנדמה לו שהרוב טועה, נוקט עמדה מסוכנת הנעה בין אנרכיזם לטרמפיסטיות.
משתמטים 22204
אז ההבדל בינינו נוגע ל''חומרה'' של ההתנחלויות, אני חושב שהחומרה של זה מצדיקה סרבנות, אתה לא.
משתמטים 22191
אבל דוקא בגלל שאיכפת לך מעצמך אתה ודאי מעדיף לחיות במדינה דמוקרטית ולכן מתוך אינטרס אישי כן צריך להיות איכפת לך מהרוב.

כמוך, גם אני חושב שיש גבול לציות, והעובדה שנטל השירות בצבא אינו מוטל על כל חלקי האוכלוסיה (כולל ערבים) הופכת את החוק לבלתי דמוקרטי. אבל הדמוקרטיה מעמידה בפני הציבור הנפגע כלים להלחם בתופעה לא דרך מרי אזרחי, וזאת תעודת עניות לכולנו שלא קמה כאן תנועת מחאה אמיתית שהיתה משנה את המצב. במקומה רבים האנשים שפותרים את הבעיה האישית שלהם ע''י השתמטות, ובכך משתתפים באותו משחק מלוכלך של כסאות מוזיקליים.

אני בטוח שאתה מבין שהתופעה טומנת בחובה אפשרות של סיכון חייך וחיי אם תפרוץ כאן מלחמה כוללת, והאינטרס האישי שלך - כמו שלי - הוא להתנגד לה.
משתמטים 22206
תלוי מתי, אני נשמע תמיד להוראות הרוב, כשאני משלם מיסים, כשאני נוהג במהירות של 80 קמ"ש מחוץ לעיר ובכל פעולה שלי. השאלה היא האם להשמע להוראות הרוב תמיד? בהודעה קודמת אמרתי שלא, לא תמיד.

נכון, נותנים כלים להלחם בתופעה, אבל לפעמים הזמן קצר והבעיה בוערת, אגב, מה שאולי יעניין אותך לדעת הוא שהיום בשערי האוניברסיטה קיבלתי עלון של תנועת "יש גבול" הקוראת לסירוב שירות בשטחים מאותם נימוקים שנתתי קודם לכן.

אני מבין את הסכנה בהפיכת "מרי" שכזה להרגל, אך במקרה זה, כאשר המיעוט הנושא בנטל מרגיש שאינו יכול יותר, יש הצדקה לבצע מרי כזה, עד כמה שניתן לתת "הצדקה" לכך.
משתמטים 22232
אתה נוהג במהירות 80 קמ"ש.
יחיד סגולה!

זו במקרה נקודה שבה הרוב מתנגד למהירות כולל המשטרה אבל משום מה המחוקק לא טורח להתעניין במה שמעניין את הרחוב.
משתמטים 22338
האם ניתן לתת הגדרה מעט יותר אובייקטיבית לשאלה מתי מותר לפתוח במרי אזרחי?

אולי אפשר לקבל השראה מהחקיקה הקובעת לאלו עובדים יש זכות לשבות, מתי, ובאיזה אופן?

מצד אחד, אי-ציות סיטוני לחוק יחייב את קיומו של מנגנון אכיפה מוגדל ויעלה כסף רב למשלם המיסים. מצד שני, שלילה מוחלטת של זכות המרי לא תאפשר לקבוצות נפגעות בחברה להאבק בחריפות הראויה למען הקלת סבלן. התתכן פשרה?
משתמטים 22362
Socrates didn´t even dream of leaving Athens - He thought it most the most civilized state of all. he only left it twice as far as I remember, and even that was only under commands, in battle.

The option which Socrates did choose himself was to take the full penalty of an unjust law. this option is also available in non-democratic states, only its a lot less healthy. civil disobidience in anywhere but a democracy will probably lead to an untimely and a cruel death.


חזרה לעמוד הראשי

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים