בתשובה לסתם עובר אורח..., 30/04/01 22:53
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אני לקחתי את הדוגמא של מס הבריאות ואתה כבר מפרש את זה בצורות משונות תוך פספוס הנקודה. כאן נעוץ ההבדל בינינו. אתה מוכן להכשיר כל שרץ ולעשות כל דבר בתנאי שהרוב החליט, ואילו אני שולח לעזאזל את הרוב שהחליט החלטה מנוגדת לדעתי ועוד מצפה ממני לעשות את העבודה. כי לא אכפת כל כך מהרוב, אכפת לי בעיקר מעצמי כי סך הכל זה מי שאני צריך לחיות איתו כל החיים שלי. אגב, אני מוכן לעזוב את המדינה ולוותר על האזרחות ביום שגם החרדים, אשר בהצבעות שלהם פעם אחר פעם שולחים אותי להגן על חברון ואשר כאשר הם לא משרתים כלל גורמים לשירות המילואים שלי להתארך אל מעבר לאפשרי. יעשו זאת. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
נק' המוצא שלך מקוממת. אתה טוען, למעשה, שאתה מוכן להשתייך לגוף החברתי רק כשנוח לך להינות משירותיו. ברגע שאתה נדרש לשאת בעלויות שאינן נוחות לך אתה נזעק כנגד ''דיקטטורת הרוב''. לפי עניות דעתי, אדם רשאי לפעול בניגוד לדעת הרוב, מסיבות מצפוניות, רק במקרים נדירים ביותר בחומרתם. ככלל, מי שאיננו מוכן להישמע לרוב גם כשנדמה לו שהרוב טועה, נוקט עמדה מסוכנת הנעה בין אנרכיזם לטרמפיסטיות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז ההבדל בינינו נוגע ל''חומרה'' של ההתנחלויות, אני חושב שהחומרה של זה מצדיקה סרבנות, אתה לא. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל דוקא בגלל שאיכפת לך מעצמך אתה ודאי מעדיף לחיות במדינה דמוקרטית ולכן מתוך אינטרס אישי כן צריך להיות איכפת לך מהרוב. כמוך, גם אני חושב שיש גבול לציות, והעובדה שנטל השירות בצבא אינו מוטל על כל חלקי האוכלוסיה (כולל ערבים) הופכת את החוק לבלתי דמוקרטי. אבל הדמוקרטיה מעמידה בפני הציבור הנפגע כלים להלחם בתופעה לא דרך מרי אזרחי, וזאת תעודת עניות לכולנו שלא קמה כאן תנועת מחאה אמיתית שהיתה משנה את המצב. במקומה רבים האנשים שפותרים את הבעיה האישית שלהם ע''י השתמטות, ובכך משתתפים באותו משחק מלוכלך של כסאות מוזיקליים. אני בטוח שאתה מבין שהתופעה טומנת בחובה אפשרות של סיכון חייך וחיי אם תפרוץ כאן מלחמה כוללת, והאינטרס האישי שלך - כמו שלי - הוא להתנגד לה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תלוי מתי, אני נשמע תמיד להוראות הרוב, כשאני משלם מיסים, כשאני נוהג במהירות של 80 קמ"ש מחוץ לעיר ובכל פעולה שלי. השאלה היא האם להשמע להוראות הרוב תמיד? בהודעה קודמת אמרתי שלא, לא תמיד. נכון, נותנים כלים להלחם בתופעה, אבל לפעמים הזמן קצר והבעיה בוערת, אגב, מה שאולי יעניין אותך לדעת הוא שהיום בשערי האוניברסיטה קיבלתי עלון של תנועת "יש גבול" הקוראת לסירוב שירות בשטחים מאותם נימוקים שנתתי קודם לכן. אני מבין את הסכנה בהפיכת "מרי" שכזה להרגל, אך במקרה זה, כאשר המיעוט הנושא בנטל מרגיש שאינו יכול יותר, יש הצדקה לבצע מרי כזה, עד כמה שניתן לתת "הצדקה" לכך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה נוהג במהירות 80 קמ"ש. יחיד סגולה! זו במקרה נקודה שבה הרוב מתנגד למהירות כולל המשטרה אבל משום מה המחוקק לא טורח להתעניין במה שמעניין את הרחוב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם ניתן לתת הגדרה מעט יותר אובייקטיבית לשאלה מתי מותר לפתוח במרי אזרחי? אולי אפשר לקבל השראה מהחקיקה הקובעת לאלו עובדים יש זכות לשבות, מתי, ובאיזה אופן? מצד אחד, אי-ציות סיטוני לחוק יחייב את קיומו של מנגנון אכיפה מוגדל ויעלה כסף רב למשלם המיסים. מצד שני, שלילה מוחלטת של זכות המרי לא תאפשר לקבוצות נפגעות בחברה להאבק בחריפות הראויה למען הקלת סבלן. התתכן פשרה? |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |