והרי הפסיקה 22091
פסק הדין שבו נדחית עתירת נאמני הר הבית שניתן בשלושה באפריל 2001 אינו מופיע באתר האינטרנט של בית המשפט. בשיחות טלפוניות שערכתי כדי לברר מדוע הוא לא התפרסם, נאמר לי תחילה שמדובר כנראה בטעות שתתוקן בעתיד, ואחר כך כשבושש הפרסום לבוא, פניתי למזכיר בית המשפט, כפי שהוצע לי, ובקשתי לקבלו. היום הגיע המסמך לביתי, ולהלן פסק הדין (הלקוני) במלואו:

עיינו בעתירה ובתגובת המשיבים. שמענו מפי בא-כוח העותרת (תנועת נאמני הר הבית - ד. א.), ולבקשתו קיבלנו מפי המשיב 4 (מפקד משטרת ירושלים. - ד.א.), בדלתיים סגורות, מידע עובדתי הנוגע לטענות שבעובדה שביסוד העתירה ואשר נשנו במחלוקת בין הצדדים. על רקע כל אלה הגענו למסקנה כי העתירה אינה מקימה בסיס מספק להתערבות בית המשפט. מטעם זה, ומבלי לנקוט עמדה בשאלות העקרוניות שהעתירה עשויה הייתה לעורר, אנו מחליטים לדחות את העתירה.

ניתן היום, י' ניסן תשס"א (3.4.2001)

פסק הדין הזה ניתן ע"י השופט א. מצא' השופטת ד. דורנר והשופטת ד. בייניש.

מה אנו למדים מפסק מלומד זה ? שהווקף לא חופר, ולא משמיד אתרים ארכאולוגיים בהר הבית ? שאמנם הם עושים זאת, אבל זה מותר להם על פי החוק ?
נראה לי שנימוקים אין כאן, ומדובר בניסיון התחמקות גס, שמטרותיו (אולי אי הוצאת השד מהבקבוק), אינן קשורות, לדעתי, כלל בתפקידיו של הבג"ץ.
עמדתו האמיתית של בית המשפט נשארה ברורה הרבה יותר בדבריו של ראש ההרכב בזמן הדיון, שהבאתי קודם: "החוק בהר הבית לא מעניין אותנו. זו בעיה מדינית".
והרי פסיקה אחרת 32131
דורנר פוסקת שלא ע"פ המצופה ממנה?

(חיפשתי וחיפשתי לאיזו תגובה שלך להצמיד את זה, ובסוף הפור נפל על זו).
והרי עוד פסיקה 51435
דורנר שוב לא עומדת בציפיות?

קול ישראל: "בג"ץ איפשר לצה"ל להרוס את ביתו של יאסר עסידה בכפר תל‏1. השופטת דורנר דחתה את העתירה בנימוק כי בית המשפט אינו נוהג להתערב בפעולות צבאיות".

1 כך במקור. יש כפר כזה או שמשהו נשמט?
בית המשפט נוטה ימינה או שמאלה? 51563
בלי לנקוט עמדה בשאלה "האם בית המשפט מוטה פוליטית?", *ההרגשה*, בקרב ציבורים רחבים, הוא שהוא אכן מוטה, והתוצאה: פגיעה חמורה באמון שלטון החוק. בעיה זו תיפתר רק אם החוק יהיה אובייקטיבי לחלוטין, ועבודת השופטים טכנית ולא ערכית.
באג בצדק 51566
אם עבודת השופטים הינה טכנית ולא ערכית מדוע שלא (באופן היפותטי) נכתוב תוכנה, הבה נקרא לה "צדק 1.0" שאליה יזינו הצדדים את טענותיהם וראיותיהם והיא תפלוט לנו הכרעת דין?
לא חשבתי על זה מספיק עדיין אבל הרעיון נראה לי שגוי מעיקרו. תוכנה לא תוכל למשל לפסוק "לפנים משורת הדין".
תוכנה זו כמובן גם לא תכיל את העולם הערכי שלנו, שאליו אתה בפירוש מתנגד כגורם בפסיקה, אם הבנתי עד עכשיו את תגובותיך (אלא אם כן המטריאליסטים כבר יבנו את המכונה שעוברת בהצלחה את מבחן טיורינג.
באג במדע? 51575
טכנית במובן לא ערכית. השווה לעבודת המדען: בברית המועצות לא הרשו ללמד את מנדל (תורת התורשה) מכיוון שתורתו נפסלה ערכית ע"י המשטר.

אותם מדענים שעבדו שלא לפי מנדל לא עסקו במדע!!

בתוך מערכת תקפה (המערכת המדעית=האמפירית) לא ניתן לשלב ערכים, לכן כל העבודה היא "טכנית". אין זה אומר, חלילה, שנוכל להחליף את מדענינו בתוכנות.

אפשר, אם מגדירים נכון, לשלב גם את הפסיקה "לפנים משורת הדין" בשפיטה האובייקטיבית. אם נותנים פרמטרים שבהם היא צריכה להתבצע. משהו כמו פקטור במבחנים.
אבא שיכור ואמא זונה 51597
כמו שעניתי גם לרון, בוא נניח את ליסנקו על משכבו.

למיטב הבנתי גישתך היא כי שופטים צריכים להיות בעצם "טכנאי משפט" ואתה טוען (אולי) כי יש בידך פרמטרים לשילוב פסיקה שלפנים משורת הדין בתוך השפיטה (ייתכן ויש עוד דברים, שוב, עדיין לא הקדשתי לנושא מספיק מחשבה). התוכל לפרט?
באג בצדק, הערה טכנית-ערכית 51589
לא נראה שמבחן טיורינג מספיק כדי שנכליל מחשב במשפחה האנושית. נדמה לי שאתה כבר כתבת על מבחן טיורינג משופר (שכנראה גם הוא לא מספיק).

כאלטרנטיבה הציעו שישה קריטריונים ,ויש כאלה שאומרים שבעה לבדיקה הזו.

בנוסף צריך אולי גם להוסיף מינ-איזם (על משקל סקסיזם או גזעני-זם) שעל פיו בני אדם מעדיפים מי שנראה כמותם (קואלה מקובלת כיותר אנושית מחזיר, למרות שהחזיר פיקח יותר אבל הקואלה מזכירה יותר פרצוף).
ולענייננו 51596
בוא נניח את טיורינג בצד כיוון שהוא לא נושא השאלה שהעלתי. העיקר הוא, האם המשפט הוא רק "חוק", כלומר דבר טכני בלבד והשופטים ועורכי הדין הם "טכנאי משפט" או שיש/ראוי שהיה בזה יותר מכך?
הצדק הוא יחסי ונוזלי 51599
בלינק שהבאת מקודם (מצורף שוב לנוחיות הקוראים) ברור שאני חושב כמוך. השופט חיים כהן כתב ספר שנקרא, אם אני זוכר נכון, הצדק במשפט (הוצ' אונ' משודרת). הספר לא נמצא לפני אבל אני ממליץ מאד לקרוא כצד הוא מסביר את היחסיות של מושג הצדק כפי שהחברה מיישמת אותו במערכת המשפט.

דוגמא קטנה מהזכרון היא שאם שניים ניצים על מחלוקת עסקית, הרי הצדק של צד א' איננו הצדק של צד ב' והחוק יכול לבכלל לבטא צדק ג', בעוד רוח החוק יכולה להתפרש כצדק ד'.

תגובה 28224

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים