בתשובה לnael eltoukhy, 19/05/04 23:18
 |
|
 |
||
|
||||
 |
סבא שלי נולד שם. עם התעוררות הלאומנות הערבית, השכנים החליטו שהם לא אוהבים יהודים והתחילו להפוך את חיי משפחתי לבלתי נסבלים, לחצו עליהם לעזוב את מצרים לפלסטינה אז הם עזבו... יש סיכוי לקבל את הבית בחזרה? ונחזור לענין. תראה נאאל, אני לא מתייחס אליך כאל דובר העולם הערבי, בשביל זה יש את אמרו מוסא שלא מסוגל להפגיש שני מנהיגים ערבים בלי שיעופו מגשים של אורז אחד על השני. אתה אמרת שאתה מבין את פעולתיהם של המתאבדים הפלסטינאים. לא 'אוהב' לא 'אוהד' ולא 'מעודד' רק 'מבין'. אני תוקף עמדה זו ומנסה להסביר לך עד כמה הלוגיקה הזו שגוייה בהצגת עובדות אובייקטיביות. אני לא מבקש לדעת את עמדת הליגה הערבית אלא את עמדתך לנוכח נתונים אלו ולכן אבקש ממך לא להסתפק בתשובות כגון 'זה ענין פנימי' אלא להתמודד איתן בעזרת היכולת האינטלקטואלית שלך. אני מסכים לגמרי עם עמדתך בנוגע לתפיסת ה'קרבן' רק שבניגוד אליך אני רואה את הצד הערבי משחק בדיוק באותם כללים כמו הישראלים. ההבנה שלך למעשי ההתאבדות גם כן נובעת בעקיפין מהשפעה של תיאורית הקרבן הערבי. היכן הקו האדום שלך? איפה עובר הגבול למעשי הפלשתינאים בו אתה תקום ותאמר "עד כאן, זה אסור"? אתה אומר שתפיסת הקרבן מוצדקת יותר למדינה חלשה. אני אומר שאם תבחן את הדברים לאשורם הרי למנהיגות הפלסטינאית בפרט והערבית בכלל יש אחריות רבה למצב ה'חלש' של הפלסטינאים. האם כאשר בהתקפות התאבדות ירצחו אזרחים מצרים בתוך קהיר תוכל להבין את מעשי הפלסטינאים? המצרים אשר סיבכו אותם ב48', המצרים אשר כלאו אותם במחנות פליטים עד 67' אחראים לא פחות למצב ה'חלש' של הפלסטינאים. אני לא 'אבין' פיצוץ של אוטובוס מלא באזרחים במרכז קהיר ולא משנה מהי המטרה או סיבה. לגבי ההתעוררות במפרץ, הגבתי בקצרה במקום אחר להערה זו. אני לא אוהב את תום פרידמן ולא מכיר אותו. לא יודע אילו תיאוריות יש לפרידמן ומה הן שוות. הכח של פרידמן נעוץ ביכולת שלו להתבונן ולהעביר את התמונה לקורא. נכון שהאמת מצויה בעין המתבונן אך כל עוד אתה לא יכול להפריך את העובדות שפרידמן מציג יש לך שתי אפשרויות - להתמודד מולן או להתחמק. אתה טוען שפרידמן מטיל את האשמה כולה על העולם הערבי, הייתי מבקש ממך להביא ציטוט בו אכן פרידמן עושה זאת. יש לי את כל הספרים שלו כולל האחרון ואני מוכן להתערב איתך שבכל מקום בו הוא מדבר על אחריות הערבים לסכסוך הוא מתייחס גם לחלק הישראלי כמו ההתנחלויות וכו'. אם כבר מדברים על תיאוריות, הייתי מאוד רוצה לדעת מה אתה חושב על התמונה העגומה שמציג ברנרד לואיס בספר האחרון שלו ומה אתה חושב על המסקנות. אני לא חכם גדול ובאמת שקשה לי להתיחס לעמדה הפילוסופית שלך בנוגע להתפתחות האנושית והעליונות של צורת משטר זו או אחרת. אני מזכיר לך שאינני רואה בדמוקרטיה ערך קדוש. כמו שאמרתי, אני אופורטיוניסט ואאמץ את צורת המשטר אשר כוללת את מירב היתרונות. לי נראה שאתם דוחים את הדמוקרטיה לא עקב סיבות אובייקטיביות אלא מתוך דחף של לעשות 'דווקא' למערב ולא לפגוע בכבוד הערבי. אם זה כך זה מאוד ילדותי. מצד שני, אם תמצא צורת משטר אחרת שתביא יותר תועלת אישית וחברתית מהדמוקרטיה אתה מוזמן לרשום אותי. בניגוד אליך אני סבור שההבדל בגישה של העולם הערבי לגבי המלחמה באפגניסטאן לבין עיראק הוא בכך שבעוד הטאליבן אינם ערבים ואף מהווים בשלטונם איום תרבותי/דתי כלפי משטרים מוסלמים במזה"ת הרי שסדאם חוסיין על כל רשעותו והנזק שגרם לעולם הערבי נתפס בצורה ילדותית כסמל חיובי בקרב הרחוב הערבי. כמו שאמרתי כבר, אם הכיבוש הישראלי גורם למעשי זוועה ע"י טרוריסטים אשר מתקבלים בהבנה ע"י אנשים כמוך אז היכן גלי המתאבדים כנגד המשטר העיראקי שרצח יותר ערבים מאשר ארה"ב בכל שנות קיומה? ההשוואה בין סדאם לבוש קצת מוזרה, אם תרשה לי. הרי סדאם עם הכח האיזורי המוגבל שלו גרם למוות של מליון ערבים במלחמות מיותרות שלא לדבר על רצח סיסטמטי של אזרחים עיראקים. אני מניח שבמידה וסדאם היה בעמדת כח עולמית כנשיא ארה"ב העולם היה מקום קצת פחות סימפטי מאשר היום עם בוש. אני חושש שבנקודה זו תאלץ להתאמץ קצת יותר על מנת לשכנע אותי שהיית רוצה לחיות תחת סדאם כשליט עולמי. סדאם לא סיכן רק את המדינה שלו אלא את רוב המדינות השכנות לו. אני לא מקבל את ההסבר שלך לגבי פעולת המתאבד. לפני כשנתיים פרסם פרופסור מצרי מכתב אמיץ אשר בו טען כי כל עוד לא תקום תנועה בעולם הערבי אשר תפעל למניעת אלימות כלפי ישראל, תתנגד לטרור ותקיא כל מי שקורא לפגיעה באזרחים ישראלים הרי שלא נוכל להתקדם בשום מתכונת בכיוון של הסדר שלום. אני יכול לומר שאף שאני לא תומך במפעל ההתנחלויות הרי שאני יכול להבין את האמונה היוקדת המביאה את המתנחלים להגשים את חלומם ובכך אף לסכן את חייהם וחיי ילדיהם. במשך מאות שנים חלמו היהודים לחזור לאדמה ממנה גורשו. במשך מאות שנים של רדיפות, התעללויות ומעשי זוועה שכוונו כלפי יהודים ע"י כל שאר עמי העולם המשיכו היהודים לדבוק בזהותם והחיבור הקדוש לאדמות המולדת שלהם. אז זהו שלא! אני לא מסכים ולא מבין את מפעל ההתנחלויות אשר מנוגד לכל אינטרס ישראלי על פי המתכונת שעליה קמה מדינה זו. כל עוד אנשים טובים כמוך רק 'יבינו' את המתאבדים ויאושם ואנשים טובים אצלנו רק 'יבינו' את המתנחלים ואמונתם הרי שעל שלום אין מה לדבר. ברגע שהציבור הערבי המתון והרציונאלי יקום ויאמר למחנה שלו "שלום עכשיו", רק אז נוכל להתקדם ולסיים את הסבל הדו צדדי. בגישה שלך אתה רק מנציח אותו. ברור ששינוי כזה בעולם הערבי יכול להתרחש רק בעקבות אימוץ ערכים דמוקרטיים מסויימים, כך אני חוזרים לנקודת ההתחלה. לגבי הסיומת שלך. אני שואל אותך, את נאאל, איך אתה מסביר בצורה רציונלית את הסתירה בדבריך? אם מעשי ישראל מביאים לייאוש כל כך גדול המוליד פעולות רצח ללא תקדים בצורת גלי מתאבדים ובמקביל אנשים כמוך מבינים זאת, היכן גלי המתאבדים כנגד סדאם, אסאד, חוסיין, פהאד ושאר הפיגורות שרצחו,עינו, השפילו ופגעו במספרים עצומים בהרבה של פלסטינאים בפרט וערבים בכלל מאשר עשתה ישראל? נסיעה טובה, להתראות |
 |
 |
 |
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |