בתשובה להעלמה עפרונית, 24/05/04 22:42
סיפור אמיתי(?) על קריאת ספרים בשמירה 221281
(כרגיל, אני נהנה לגלוש מהנושא).

פרופ' שהרן שלח, מתמטיקאי מפורסם ומבכירי הלוגיקאים בעולם, יושב לו בש"ג נידח לעת מילואים‏1 ומביט בעיון בפרק מתקדם בספר בתורת המודלים (ספר ש*הוא* כתב, אגב. זה תחום שהוא כמעט המציא).

חולף שם מילואימניק אחר שלא בדיוק מכיר אותו, מציץ מעבר לכתפו, טופח לו בעוז על השכם ומכריז (בשיא הרצינות) "אז מה, שלח, משלימים בגרות?"

1 אח"כ מצאו משהו יותר טוב לעשות איתו, אבל גם זה עלה לו בשבר בכתף (וזה כבר סיפור אמיתי-אמיתי).
וואלה. 221283
_________
העלמה עפרונית, לא עושה מילואים וגם לא שמירות, אבל מרגישה דחף שכזה להגיב ולא בדיוק יודעת איך.
סליחה, לא יקרה שוב בקרוב.
סיפור אמיתי(?) על קריאת ספרים בשמירה 221342
אצלי ביחידה זה היה קורה כל הזמן. שילוב של בערך חצי מהסגל האקדמי של הטכניון יחד עם כל מיני עוברי בטל ירושלמים שלא הצליו להשיג פטור (וזה לא שהם לא ניסו). היה בידור. אני זוכרת שפעם איזה פסיכולוג שכמה פציינטים שלו היו בנקודת משבר הביא סלולארי, אחד מהראשונים שנראו בארץ בגודל סביר*. תיכף החברה פירקו לו אותו לבדוק איך בנויים הזהויים** מבפנים. הרכיבו בחזרה. לא כל כך פעל. בסוף הם מצאו איזה פרופסור להנדסת חשמל ואלקטרוניקה והתחנפו לו עד שהוא הרכיב בחזרה.

_________

* ל.ב.פ. מסגירה את גילה.
*** איך עוד אומרים בעברית WHACHYOUMACALLIT?
סיפור אמיתי(?) על קריאת ספרים בשמירה 221343
אני אוהב לתרגם WHACHYOUMACALLIT כ"דברימצ'יקים".
סיפור אמיתי(?) על קריאת ספרים בשמירה 221353
*** צ'ופצ'יקים.
סיפור אמיתי(?) על קריאת ספרים בשמירה 221380
המה-שמם-האלו
וריאציה: 221581
משמואים.
אצלי 221476
*** שמידג'קינים.
סיפור אמיתי(?) על קריאת ספרים בשמירה 225490
לא הכרתי את זה.
אני יודע מה יותר טוב מצאו לעשות איתו אבל "שבר בכתף"?

(אורי נותן לאלון את התגובה המיוחלת באיחור של שבועיים)
סיפור אמיתי(!) על הסכנות שבלינה בבסיס 225655
(מה, עוד לא הגעת אז לענף? ואיך לא סיפרו לך? הנה בקיצור:)

פעם שלח עשה מילואים אצלנו, והחליט לבלות את הלילה ב"ענף". על-כן הסתגר באחד החדרים עם מיטה מאולתרת ונעל את הדלת מבפנים. בבוקר הגיע אחד הקצינים החרוצים (א"ג, אבל זה לא אתה), ניסה להיכנס לחדרו, ולהפתעתו לא הצליח לפתוח את הדלת. לא היה לו מושג שמישהו ישן שם.

אי לכך שינס מותניו, הרים מרצפת אחת מהרצפה הצפה, זחל מתחת לרצפה אל חדרו, הרים (הפעם מלמטה) מרצפת נוספת, הוציא ראשו ולפתע ראה מול עיניו את פרופ' שהרן שלח נם לו בשלווה. מיד נסוג בחשאיות מודיעינית לאחור, יצא חזרה למסדרון והלך לעבוד במקום אחר.

את המרצפת ההיא, בתוך החדר, השאיר פתוחה.

כששלח התעורר, מן הסתם מעורפל קמעה עדיין, צעד צעד וחצי לפנים ומיד צנח משהו כמו 60 ס"מ אל עבר החלל מתחת לרצפה. למי שלא מכיר את הסיטואציה, נפילה שלא מצפים לה, אפילו קטנה, יכולה להזיק לא מעט, ומכאן הכתף וכו'. א"ג הסתובב שבועות אח"כ עם פרצוף נבוך מאוד מאוד.
סיפור אמיתי(!) על הסכנות שבלינה בבסיס 225666
זה מתחרה רק בסיפור (האגדה?) על נחמן אינגבר, שבשבתו כמרצה בקורס "מבוא לתולדות הקולנוע", היה שם את כסאו קרוב מאוד לקצה הבמה, כדי שיוכל לצפות עם הסטודנטים בקטעי הסרטים המוקרנים על הבמה ולהעיר הערות.

יום אחד בזמן הקרנה, בחושך, אינגבר התיישב והכסא התהפך אחורה. אינגבר התהפך איתו, והתגלגל לרצפה (מגובה מטר). למרות הכל קם, המשיך בשיעור כאילו לא קרה דבר, ורק אחר כך הלך לרופא שאבחן לו שבר ברגל.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים