בתשובה להאייל האלמוני, 25/05/04 14:49
סתם שאלה טכנית 221409
הרושם שאני קיבלתי, רק מקריאת המאמר, היה יותר פשוט מהסבריו של אורי. אורי מביא מקורות בני התקופה שמספרים סיפור מורכב, וכבודם במקומו מונח; אבל אני תוהה אם זה לא הרבה ערפל מסביב למשהו פשוט יותר: המושבעים מאוד מאוד רצו לזכות את שוורצברד. ההדרכה של השופט לא ממש נתנה להם אופציה לעשות את זה בדרך ישרה ופשוטה (מה היו מניעיו של השופט לנסח כך את השאלות? או שהוא כן רצה להרשיע את שוורצברד, או שפשוט הוא חשב שזה הדבר הנכון משפטית, שזו גם מחשבה סבירה). הפתרון שהם מצאו היה... לשקר במצח נחושה, כדי להביא לתוצאה הטובה.

מתנגדי שיטת המושבעים יכולים לראות בכך חיזוק לעמדתם. תומכי שיטת המושבעים גם; אולי יותר, אם אנחנו חושבים ששוורצברד עשה מעשה מוסרי. אחד הנימוקים לשיטת המושבעים הוא שאנשים "מהרחוב" יתנו פה לתחושת הצדק הטבעי, להבדיל מדקדוקי המשפט.
סתם שאלה טכנית 221415
About two years ago I worked as a teaching assistant in a Sociology of Law class. The teacher, Prof. Lauren Edelman, found an amazing documentary called "inside the jury room".

http://www.pbs.org/wgbh/pages/frontline/programs/inf...

In this documentary, the filmmakers got permission to film the deliberations of a jury in a case in which there was enough evidence to find a defendant guilty, but that would lead to extremely unjust consequences. The jury eventually decides to vote "not guilty".

What's interesting about this movie is how the jury deliberates. One can agree, or disagree, with questions of how much they should adhere to law; but it was very evident that there was good, interesting discussion, and that different perspectives, stemming from the jury's different backgrounds, were evident. I guess it's just like Yarden says: both supporters and opponents of the jury system would find these cases supportive.

I have left to recommend Sidney Lumet's fabulous film Twelve Angry Men (starring the magnificent Henry Fonda), and to thank Uri for a very well-written and thought-provoking article. I learned something new today, and for a very high-quality source; thanks!
סתם שאלה טכנית 221421
''שנים-עשר המושבעים'' מציג מדי פעם גם בתיאטרון בישראל. אני מכיר טוב את אוהד שחר ששיחק את התפקיד של הנרי פונדה, אז אמנע מלשבח את משחקו המקצועי והמעולה.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים