 |
|
 |
||
|
||||
 |
כנראה שאני אחד מן המעטים החולקים על ההנחה ששלושת המרכיבים שציינת הם הבעייה. למען האמת גם בימין לא נראה לי שאמצא שותפים לגישתי. הם חושבים שהערבים כועסים שבאנו מאירופה וכבשנו להם את הארץ ובגלל זה הם אף פעם לא יסתפקו בחלקה. אבל מצאתי ערבייה שאולי חושבת כמוני: http://www.jewishindy.com/article.php?sid=2006 ומדבריהם בחודשים האחרונים של עוד כמה אינטלקואלים ערבים (אין לי כח לחפש את הציטוטים), כנראה שאנו לפחות ארבעה. לגבי ההשקפה אותה אתה מייחס לי: אם זו היתה השקפת העולם שלי אולי היית צודק, שכן אז באמת הייתי מכביר מילים ללא צורך. אבל השקפתי קצת יותר מורכבת מן האפשרות שציינת ואני מנסה להעבירה בחלק קטן מתגובותיי. את רובן של התגובות אני מקדיש להתייחסות לעובדות אותן יש הנוטים להחמיץ מבעד לפילטר האידאלים ומשאלות הלב. מכיוון שאתה רגיל שמי שמתייחס לעובדות עליהן מתייחס אני הוא ימני, אתה מסיק זאת אוטומטית לגביי. ובכן, המצב קצת שונה. לסיום, שעון נחמד: http://www.suite101.com/files/mysites/AskAlice/Clock... |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
"כל הפעילויות עם "מחנה השלום הערבי" הן אחיזות עיניים של תובענות שבסופו של דבר מופנית בעיקר לצד הישראלי... הבעייה אינה תנאי הפשרה לה מוכנים הצדדים, אלא נחישותו של האחד להשמיד את השני...". אני לא מוצא שוני משמעותי בין האמירות הללו לבין "אי אפשר להאמין לערבים, הם כולם רוצים להשמידנו"1, וכמובן שאני לא מוצא שום סיבה להאמין בכך שאתה רואה את המציאות דרך פחות פילטרים של אידיאלים ומשאלות לב, מאשר אנשים אחרים. 1 לא סיווגתי אותך בשום מקום בהודעתי כ"ימני" או ככל דבר אחר, ואני לא מבין מה זה שייך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ההבדל היא שאצלי אין זו הנחת יסוד וגם אין לי מטרה אותה זה ישרת. אני מת להיפטר מן השטחים ורוצה שיהיה כאן שלום. אצלי זו תוצאה של התבוננות ונתונים שאני טורח להביא כל הזמן, ולא משאלות לב וכו'. אם יתברר אחרת - אשנה את דעתי ללא שום מחוייבות למה שטענתי בנושא עד כה. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |