 |
|
 |
||
|
||||
 |
מאדם קרוב שנחקר לאחרונה במשטרה ושאל שם לגבי המושג המקובל "חקירה תחת אזהרה", שמעתי כי נאמר לו שאין בישראל חקירות משטרה שאינן תחת אזהרה. ניתן כמובן לקיים ראיונות בלתי-פורמליים למיניהם, אבל ברגע שהמשטרה מזמינה אדם לחקירה, לעולם תיערך החקירה הזו תחת אזהרה. זה, כאמור, מה שאמר לו החוקר המשטרתי. אם זה נכון, האם אפשר להסיק מכך שהשימוש הנפוץ במושג הזה (במיוחד בהקשר של אישי ציבור) משמש סופרלטיב ריק מתוכן שמטרתו להפוך את סיפור החקירה לדרמטי יותר (בבחינת "רק אתמול הוא היה ראש ממשלה, והיום כבר הוזהר במשטרה כמו גנב פשוט"), או שמא יש בכל זאת משמעות כלשהי לאזהרה הזאת? |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
המושג ''חקירה תחת אזהרה'' הוא מושג חדש ייחסית שעלה לראשונה באחת מועדות החקירה, נדמה לי בעניין קו שלש מאות אבל איני בטוח, שבו נעשתה הפרדה בין עדות שבה הנחקר יכול להיענש וכדאי לו לבוא מוכן, ואולי להתייעץ עם עורך דין ונחקר אחר שהוא סתם עד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
את המשמעות המקובלת אני מכיר. השאלה היא האם יש לאזהרה הזאת גם משמעות חוקית. האם נחקר שלא הוזהר במפורש יכול בכל זאת להיענש בעקבות מה שיאמר בחקירה? אם התשובה היא "כן", הרי שאין לאזהרה המדוברת כל משמעות חוקית והיא לא יותר מהמלצה של המשטרה כלפי חלק מנחקריה לחשוב טוב-טוב (או להתייעץ עם עו"ד, וכו') לפני שהם עונים לשאלות החוקרים. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |