בתשובה לאלון עמית, 31/05/04 22:52
 |
|
 |
||
|
||||
 |
(וגם ג'ו) אינו בדיוק מקצוע, אלא יותר תכונת אופי... וחבל, כי אחרת זה דווקא מסתדר יפה. [מה חבל? בסוף אסף יגיד שזה דווקא כן הפתרון!] גם אני חשבתי על הדת הבהאית. הביטוי "מקצוע מפוקפק" מעלה על הדעת זנות. ואז יש את הביטוי "הזונה הגדולה מבבל"- כאשר למרות ה"מ", הזונה היא בבל עצמה. ואז המלה "באב" (שער), שהיא בשורש השם בבל, והיא גם כינויו של מייסד הדת הבהאית, סייד עלי-מוחמד. כאשר כל תלמידיו התכנו בעקבותיו "באבים". הבאב המקורי ניבא שמישהו גדול ממנו יבוא בעקבותיו, ויהיה המורה האמיתי. ואז, התלמיד מירזה חוסיין התברר כזה שהבאב מחכה לו. והבאב המקורי כינה אותו "בהא-אללה". אבל אם נניח שטרם התכנה כך, היה כינויו של מירזה הלז "באב", ככינויים של כל התלמידים האחרים- זה יענה על כל דרישות השאלה. כלומר: בבל. זנות. ו"באב" מורה, ו"באב" תלמיד (אני לא מצליחה להחליט מי משניהם המורה ומי התלמיד, אבל שניהם באבים). לא הכי חלק, אבל זה מה שעלה בדעתי. |
 |
 |
 |
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |