בתשובה לערן בילינסקי, 02/06/04 8:46
זו דעתך, אך מותר לדעתי להיות אחרת. לא כן ? 223132
דב אנשלוביץ • בתשובה לערן בילינסקי יום ה', 3/6/2004, 10:09
אבל שוב - אם כך אין צורך באמון הכנסת מלכתחילה והממשלה יכולה להתחיל לפעול ללא הליך כאילו מיותר זה, הכנסת יכולה להביע אי-אמון, לכן כאילו אין צורך באמון הכנסת מלכתחילה - הוא מיותר. זוהי תגובתי האחרונה בנושא, שכן קצת נואשתי מלהסביר את היתירות המיותרת לדעתי.
זו דעתך, אך מותר לדעתי להיות אחרת. לא כן ? 223135
דורון הגלילי • בתשובה לדב אנשלוביץ יום ה', 3/6/2004, 10:16
לא מדויק.
נניח (היפוטתית) שיש לנו ממשלה שתומכים בה 60 ח"כים, ו60 מתנגדים לה.
כל עוד ממשלה זו לא קמה - היא גם לא תקום, שכן לא תקבל את אמון הכנסת(1). מהרגע שקמה היא לא תיפול, שכן הצעות אי האמון לא יזכו לרוב(2).
____
(1) היפוטתית ותאורתית, שכן ברור שלא יהיה מצב בו כל חברי הכנסת מתיצבים לכל ההצבעות.
(2) במילים אחרות: יש הצבעת אמון, ויש הצבעת אי אמון, והן אינן קומפלימנטריות(3). כל אחת מהן זקוקה לרוב על מנת להתקבל.
(3) יתרה מכך: בעוד הצבעת אמון יכולה להתקבל ברוב של 2 נגד 1, הצבעת אי אמון חייבת ברוב של חברי הבית(4)
(4) מה שהופך את ה"קיזוז" בהצבעות אלו לבדיחה תפלה.
חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים
האייל הקורא RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש והצהרת נגישות © כל הזכויות שמורות