![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
אבל שוב - אם כך אין צורך באמון הכנסת מלכתחילה והממשלה יכולה להתחיל לפעול ללא הליך כאילו מיותר זה, הכנסת יכולה להביע אי-אמון, לכן כאילו אין צורך באמון הכנסת מלכתחילה - הוא מיותר. זוהי תגובתי האחרונה בנושא, שכן קצת נואשתי מלהסביר את היתירות המיותרת לדעתי. | ![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
לא מדויק. נניח (היפוטתית) שיש לנו ממשלה שתומכים בה 60 ח"כים, ו60 מתנגדים לה. כל עוד ממשלה זו לא קמה - היא גם לא תקום, שכן לא תקבל את אמון הכנסת(1). מהרגע שקמה היא לא תיפול, שכן הצעות אי האמון לא יזכו לרוב(2). ____ (1) היפוטתית ותאורתית, שכן ברור שלא יהיה מצב בו כל חברי הכנסת מתיצבים לכל ההצבעות. (2) במילים אחרות: יש הצבעת אמון, ויש הצבעת אי אמון, והן אינן קומפלימנטריות(3). כל אחת מהן זקוקה לרוב על מנת להתקבל. (3) יתרה מכך: בעוד הצבעת אמון יכולה להתקבל ברוב של 2 נגד 1, הצבעת אי אמון חייבת ברוב של חברי הבית(4) (4) מה שהופך את ה"קיזוז" בהצבעות אלו לבדיחה תפלה. |
![]() |
![]() |
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש והצהרת נגישות
|
© כל הזכויות שמורות |