בתשובה לדובי קננגיסר, 01/06/04 22:34
 |
|
 |
||
|
||||
 |
כמובן שכשהייתי קטנה ההורים שלי הכריחו אותי ללכת לישון לפני החדשות. הבעייה היא שבעוד שלרוב האנשים זה עובר בשלב מסויים, ואני כיום לומדת באונ' ועדיין הולכת לישון ב-10 וחצי לכל המאוחר בכל יום. אני גם קמה טבעי בדר"כ באזור 7. כך שאני מבינה לחלוטין את החברה שלך. במקרה של החבר שלי זה קצת משונה, כי הולך לישון בערך ב-4. אז מה שקורה הוא שהוא לומד כשאני ישנה, ואז אני מתעוררת ולומדת עד שהוא קם (בערך ב-12). אולי טוב לציונים, אבל משאיר יחסית מעט זמן לזוגיות... בדיוק עכשיו עזבתי את דירתי התל-אביבית וחזרתי הבייתה, והשותפה שלי התלוננה שאם אני הולכת אז היא לא תוכל ללכת לישון בשעות נורמליות. עד שהגעתי היא הייתה נשארת עד השעות הקטנות של הלילה, ואחרי שהיא הייתה רואה אותי ישנה, היא נדבקה ושתינו היינו הולכות לישון יחד ב-11 לכל המאוחר. אכן, דירת רווקות הוללת במיוחד.... |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
לפי הלו"ז שהצגת עדיין יש לך ולחברך כ-10 שעות זוגיות עירנית ביממה. זה בכלל לא-מעט, יחסית ואבסולוטית. שלא לדבר על השעות הרבות בהן אתם מוצאים את עצמכם ביחד, אבל מבלי להפריע את מנוחת האחר/ת... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן, אם אנחנו מתעלמים מן העובדה שגם בשעות הערות ההדדית שלנו אנחנו לומדים \ עובדים \ רואים אנשים אחרים לפעמים.... מה משמקטין את שעות הזוגיות שלנו באופן מהותי (שלא לדבר על כך שהשעות החד-צדדיות (אחד ישן והשני ער) לא מסייעות פעמים רבות לפיתוח התקשורת הזוגית... |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |