בתשובה לidan, 03/06/04 22:58
לעניין הדימוקרטיה 223330
טוב, הויכוח על תאריכי החקיקה מיצה את עצמו, לצורך הענין אתה צודק, החוקים נחקקו בעקבות פרשת מיצובישי תמורת אוסלו.
עדיין זה לא נכון ש"מותר (חוקית) לראש ממשלה לפתות חלק מסיעת אופוזיציה שמהווה לפחות שליש ממנה לפרוש מסיעתה ו"לערוק" לשורות הקואליציה תמורת משרות שר או סגן שר".

בקשר לכנסת, אם היא מחוקקת חוק שאינו סותר חוק יסוד אז החוק הוא חוקי ואין מקום להתערבות בג"ץ. אם הוא כן סותר חוק יסוד, יש מקום להתערבות בג"ץ ולפסילת החוק. בפרט, אישור מינוי של שר (או של ממשלה שלמה) כל עוד הוא לא נעשה תוך הפרה של הקריטריונים לכשרותו של אותו מינוי להיות שר ע"פ החוק, הוא חוקי וראוי, גם אם המינוי נעשה תוך סחר-מכר פוליטי.
אני מסכים איתך שבישראל יש חוסר הפרדה אמיתית בין הרשות המחוקקת למבצעת ואני אפילו מסכים שזאת בעיה. (אינהרנטית? נו טוב)
לעניין הדימוקרטיה 223400
בישראל (כמו ברוב העולם המערבי לא כולל ארה''ב), אין הפרדה בין הרשות המחוקקת לרשות המבצעת, ולא אמורה להיות. זאת לא בעיה, זאת השיטה הפרלמנטרית. הפרדת הרשויות הבנויה על בלמים ואיזונים היא המצאה אמריקאית (למרות שמי שכתב עליה היה צרפתי - הוא פשוט נתן שם למה שהוא ראה אצל האמריקאים), והיא לא בשימוש בכל המדינות עם הדמוקרטיה הפרלמנטרית (להבדיל מהנשיאותית). בדמוקרטיה פרלמנטרית, הרשות המבצעת ממונה ע''י הרשות המחוקקת, והיא אינה עצמאית ממנה אלא תלויה בה ואחראית כלפיה.
לעניין הדימוקרטיה 223518
זה שהשיטה הזאת בעייתית (ויש בעיות שנובעות מחוסר הפרדה בין הרשויות) לא אומר שבשיטות (דמוקרטיות) אחרות אין בעיות. אין לי מספיק ידע במדעי המדינה כדי לשפוט איזו שיטה יותר טובה או פחות בעייתית ואני בטח לא קורא למעבר לשיטה נשיאותית.
לעניין הדימוקרטיה 223520
הבעיה (או לפחות חלקה) איננה אי קיומה של הפרדת הרשויות, אלא היפוך התפקידים.
פורמלית הממשלה כפופה לכנסת. הכנסת ממנה את הממשלה, רשאית להנחות אותה ולהגדיר לה כווני פעולה, ואף לפטר אותה. בפועל, כולנו יודעים מה המצב. ועדה של הכנסת, או המליאה, יכולים לדרוש משר לבוא ולהופיע בפניה, לשמוע את דבריה, או להסביר את עמדתו, והשר יכול פשוט להתעלם. חברי הכנסת לעולם ימחלו על כבודם, ועל כבוד הכנסת, כל עוד הם נמנים על סיעות הקואליציה.
לעניין הדימוקרטיה 223539
נציג את זה כך: ארה"ב היא הדמוקרטיה היציבה היחידה בעולם עם משטר נשיאותי (כלומר, הפרדת רשויות אמיתית). נסיונות אחרים שנעשו בעולם (בעיקר בדרום-אמריקה) נכשלו תוך זמן לא רב. בצרפת, הסיבה היחידה שהדמוקרטיה שלהם שורדת למרות שיש נשיא שנבחר ישירות, היא שברגע שקם פרלמנט עם רוב שמתנגד לנשיא, נוצרה שיטת ה"קוהביטציון" שבה, מעשית, הנשיא נותר חסר כוח, וראש הממשלה (שממונה ע"י הפרלמנט) הוא השליט האמיתי.
לעניין הדימוקרטיה 223543
כאמור, אין לי הידע בנושא ואין לי עמדה חד משמעית בקשר לשיטת השלטון הנכונה. (מה אין, אני אנרכיסט ומתנגד לקיומו של שלטון בכלל, אבל אם נגזר שיהיה כזה, אני מעדיף שלטון דמוקרטי) ובקשר למה שדורון ציין, זה בעיני סימפטום של אי-הפרדת הרשויות. אם היה חוק שאוסר על שר להיות חבר כנסת (ועם תקופת צינון של 4 שנים) אז אולי זה היה אחרת. (ואולי זה היה יותר גרוע)

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים